שמונה השנים של לברון ג'יימס בלוס אנג'לס לייקרס הסתיימו כפי שהרגישו: זו הייתה שותפות עסקית נטולת סנטימנטים. היא נגמרה בלחיצת יד ומילים חמות הדדיות פומביות, ובעיקר תחושת הקלה של כל הצדדים. כיוון שזה לברון, הוא חיכה עם ההודעה עד יום אחרי שהחוזה של בנו ברוני בסך 2.3 מיליון דולר הפך מובטח, ולו כדי להזכיר ללייקרס, לפחות לעוד עונה אחת, מי באמת ניהל את הקבוצה הזו כל השנים.
הלייקרס יחיו עם הסטירה הקלה הזו על הלחי, כי הם עדיין משתחררים ממשהו שהפך בשנים האחרונות לאבן ריחיים. מוזר להגיד את זה על השחקן השני בגדולתו בכל הזמנים - יש שטוענים שהוא הגדול מכולם, אבל הם טועים - שהגיע ללייקרס כשהמועדון היה באחד מרגעי השפל הגדולים בתולדותיו, הוביל אותו לאליפות ושיקם את הזוהר האטרקטיבי שלו. לברון הוא אחד הספורטאים הגדולים שראה העולם, אבל לא קל איתו. ובגיל 41, גם אם הוא עדיין משחק ברמה של אחד מ־15 או 20 השחקנים הטובים בעולם, מחיר הצל העצום שלו הופך גבוה מדי.
כינור שני
לברון אדם גאה מאוד, ובצדק. הוא צמח מהתחלה שנתנה לו הרבה יותר סיכויים לבלות את חייו בכלא או יותר גרוע, למיליארדר עם מעמד גלובלי נדיר. למרות שבמהלך העונה שעברה נראה היה כי הוא מקבל את המציאות שהפכה אותו למספר 2 ללוקה דונצ'יץ', ואפילו מספר 3 לאוסטין ריבס (בתקופה הקצרה בה כל השלושה היו בריאים הלייקרס נראו כמו מועמדים לאליפות), הוא לא באמת יכול להיות כזה. עדיין חשוב לו להרגיש שהקבוצה שהוא משחק בה צריכה אותו יותר משהוא צריך אותה, וזה לא המצב יותר. הלייקרס רוצים לבנות קבוצה שתרוץ לאליפות בשנים הקרובות, ולברון ג'יימס הוא כבר לא חלק מהדרך הזו. כולם מזדקנים בסוף.
ג'יימס הוא אחד האנשים החכמים ביותר שדרכו על מגרש כדורסל, אבל גם אדם פחות מבריק היה מבין את הרמזים של הלייקרס, ולברון הוא לא מישהו שמשחקים איתו ברמזים והדלפות ל־ESPN. הוא החליט לקחת בעלות על הפרק האחרון בקריירה שלו. הוא יבחר איפה לסיים הכל. הוא יחליט למי הוא מוכן להיות כינור שני, באיזו קבוצה הוא יכול לנסות להשיג טבעת אליפות אחרונה או סתם ליהנות, ועבור איזה פרנצ׳ייז יסכים לוותר על חוזה ענק.
למרות שאפילו מושלים בארה"ב שלחו לו בטוויטר המלצות על המדינה הנהדרת שלהם, נראה כי בסוף האופציות הכי אטרקטיביות עבורו מצטמצמות לשתיים: בגולדן סטייט ווריורס הוא יגשים פנטזיה ישנה לשחק עם סטף קרי, לעשן סיגרים עם דריימונד גרין ולדון עם ג'ימי באטלר על טיב היינות של נאפה ואלי. ביחד, הם יהיו ניסוי לא חסר תקדים, אבל בוודאי המרתק מכולם, של אוסף שחקני היכל תהילה שמנסים לקושש עוד רגע אחד שיאפשר להם לפרוש בשקט. במקרה הזה, יהיו להם שניים משחקני הכדורסל הגדולים בהיסטוריה ועוד אחד מגדולי שחקני ההגנה.
ישתפו פעולה? לברון ג'יימס עם סטף קרי במדי נבחרת ארה"ב
(צילום: Aris MESSINIS / AFP)
הווריורס מנסים נואשות לדחות את שקיעת השמש על עידן סטף וזה מובן. לא יהיה עוד סטף קרי. לברון הוא מישהו שיכול לשחק בכל תפקיד ולמלא כל פונקציה, כך שמקצועית הוא בוודאי יכול לעזור. אולי הכי חשוב - סטף הוא כנראה השחקן היחיד בעולם שלברון מוכן באמת להיות מספר 2 שלו. החוויה המשותפת באולימפיאדת פריז השפיעה על שניהם עמוקות, אבל שניהם גם יודעים שהם זקנים (סטף בן 38), ושגם בהרכב הגלקטיקוס הזה הווריורס יתחילו הרבה מתחת לאוקלהומה סיטי וסן־אנטוניו.
התרוצץ עם קופיף
האפשרות השניה של ג'יימס היא לסיים במקום שבו התחיל. אחרי כל מסעותיו ברחבי ארה״ב, מהמערב התיכון, לדרום, למערב, המקום היחיד בו אוהבים את לברון אהבה חסרת תנאים, מהלב ובלי כל המסיכות שהתווספו אחת על השנייה לאורך 23 שנות קריירה - הוא בקליבלנד, כ־60 קילומטר מצפון לאקרון.
מקצועית, זה לא יהיה האתגר של הווריורס. אפילו לברון לא בדיוק יהפוך את הקאבס לקונטנדרים, למרות שלאורך הקריירה הוא הצליח במיוחד ליד גארדים שקולעים מכל מקום, ודונובן מיצ׳ל וג'יימס הארדן הם שניים כאלה. אבל אם לברון יחזור לקליבלנד, זה לא כדי לזכות באליפות ויהיה משקל סמלי אמיתי לפרישה שלו שם.
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
זו תהיה עוד "החלטה" בקריירה של שחקן עצום ואישיות גדולה מהחיים, שאיכשהו מעולם לא הצליח למצוא לעצמו קצת שלווה. היא תבהיר מה באמת חשוב ללברון ג'יימס בן ה־41, עם זקן אפור־אפור. הדבר הזה שלא נותן לו מנוחה, גרם ללברון להעביר את הקריירה בשלוש קבוצות, ותיכף אולי ארבע, והוא הפך לכוכבית על המורשת שלו.
מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, טים דאנקן, קובי בראיינט וסטף קרי, כולם היו שחקנים של קבוצה אחת. לברון התרוצץ ממקום למקום עם קופיף קטן על הכתף שסירב לרדת ממנה. דרך אחת להסיר את הכוכבית הזו תהיה פשוט לחזור הביתה, ולעשות שם את הריקוד הבאמת אחרון. כך או אחרת, אפשר להיות בטוחים בדבר אחד: לברון ג׳יימס לא יפרוש בשקט.
