חיים סילבס יצר בהפועל חיפה קבוצה שמצליחה לתת מחצית נהדרת שבה היא תוקפת, לוחצת, משחקת קדימה, בולמת את התקפות היריבה עוד בהתחלה שלהן, וכתוצאה ישירה של כל אלו - מבקיעה וכמעט לא סופגת. במחצית האחרת, הסיפור אחר לחלוטין. צל של הקבוצה מהמחצית הקודמת: מסתגרת, מסורבלת, נותנת ליריבה לבנות התקפה מסודרת, מוסרת אחורה, ובעיקר מרחיקה את הכדור ומסתמכת על ג'ראפי שינעל את השער.
המשחק מול סכנין הוא ראיה פורנזית שנתנה חותמת חד משמעית וחסרת עוררין לעניין זה, עם שלושה שערים במחצית הראשונה שיכלה להיגמר גם עם שערים נוספים, ומחצית שנייה כמעט בלי מצבים שלולא עצירת פנדל מדהימה ועוד הדיפות סנסציוניות של ג'ראפי הייתה מסתיימת בספיגת שני שערים ובעוד תיקו שהיה מתסכל מאוד את האוהדים.
חגיגות בדרבי בגביע הטוטו
(צילום: גיל נחושתן)
העניין הוא שנראה שסילבס הבין את זה כבר ממשחקי גביע הטוטו, שגם בהם התופעה הייתה ניכרת. סילבס הבין שיש לו 45 דקות שבהן הקבוצה היא ילד מחונן, מרוכזת ואפקטיבית, ואז עוד 45 דקות של דאון. אז הוא משחק עם זה, הוא בוחר מחצית אחת ואת השנייה הוא "זורק", כלומר מוותר עליה מראש בתקווה לעבור אותה עם מינימום נזק.
לרוב המחצית הראשונה היא הטובה, אבל לא תמיד. מול ב"ש זאת הייתה המחצית השנייה. זה מרגיש שהוא ממש מתכנן את זה. הוא לא יודה בכך לעולם כי הוא המאמן ובנה את הקבוצה, אבל ההרגשה היא כזו.
המפתח בעיניי הוא והיב חביבאללה. המחצית שהוא משחק היא הפחות טובה של הקבוצה. במחצית הראשונה בב"ש הוא שמר מרחק קורונה כפול חמש מהשחקן ש"שמר" עליו, שהיה פנוי לקבל כדור ולהתקדם בחופשיות, בהתקפה הוא פשוט לא היה יעיל בכלל, כמובן שלא השתתף בלחץ על השוער וההגנה, ומכיוון שהיה רחוק מהשחקן שלו מצאו דרכו את הפרצה, מה שהוביל שוב ושוב לאיומים על השער. בסכנין זה היה במחצית השנייה. אמנם זכינו לראות אותו חוטף כדור מהיריב ליד הרחבה שלנו, אבל מעבר לזה הוא פשוט לא היה טוב. סילבס מקובע על חביבאלה, ושוכח את איתי זפרני שהביא לשינוי בב"ש, אניס פורת עיאש שיכול לעשות לחץ ולתת מהירות, וסאלי פחימה ושיקאנה דיאקטה שיכולים כשהם עם השחקנים הבכירים לתת את הדברים שחביבאללה לא יכול.
יחד עם הדבר המדאיג הזה, המחצית (ולפעמים קצת יותר) הטובה זה תענוג לאוהדים: כדורגל מעולה, קבוצה לוחמת ומלהיבה, שגורמת לקהל לעודד בלי סוף. אז חיפה נראית כמו קבוצת פלייאוף עליון לגיטימית בואכה מקום באירופה שנה הבאה (מה שגורם לחרדה בקרב האוהדים, שמנוסים בכך שבינואר הקבוצות העשירות ישתו את שחקני המפתח), מה שהופך את התסכול על החלק הרע של המשחק להרבה יותר עמוק.
פגשתי את דראפיץ' וחשבתי על זה שיבוא לאמן את המחצית שסילבס לא מצליח... אבל אמרו בקבוצת הוואטסאפ של האוהדים שהוא יקר. וכץ...
אסיים בפזמון שיר שכתבתי לאחד שמגיע לו כדי לפרגן: "נאור סבג פה, נאור סבג שם, נאור סבג סבג פרהפהפהפרפם" (ילד פלא)
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
