אליפות אירופה באתלטיקה הסתיימה השבוע. אחרי צפייה ממושכת בספורטאים האדירים, שלא תמיד זוכים לאותה חשיפה או לאותו תגמול שמקבלים כוכבי הענפים הקבוצתיים והפופולריים. בחרתי שלושה סיפורים מהאליפות הנוכחית, ממקצועות שונים, ועוד זווית ישראלית.
יונתן קפיטולניק
(צילום: REUTERS/Dylan Martinez)
קפיצה משולשת לגברים: תוצאה שנכנסה לספרי ההיסטוריה
קפיצה משולשת היא מקצוע שדורש מהאתלט לבצע כמה פעולות בזו אחר זו, כשהמטרה היא לרחף רחוק ככל האפשר. הוא פותח בריצת תנופה מהירה ועוצמתית, וברגע שהוא דורך על קרש הזינוק עליו להפיק כוח מתפרץ אדיר ולבצע ברצף ניתור, צעד וקפיצה, עד הנחיתה בבור החול.
בגמר הקפיצה המשולשת לגברים הגיע הרגע הגדול של אנדי דיאס הרננדס. האתלט בן ה־30 נולד בקובה וייצג אותה בנעוריו וגם בבוגרים. ב־2014 הוא סיים רביעי באליפות העולם עד גיל 20, וב־2019 זכה במדליית הארד במשחקים הפאן־אמריקאיים.
דיאס הגיע לאולימפיאדת טוקיו 2020 כשהוא פצוע ולא השתתף בתחרות. לאחר מכן החליט לעזוב את קובה ולעבור להתאמן באיטליה. בשנת 2023 קיבל אזרחות איטלקית והמשיך להתפתח בהדרכת המאמן פבריציו דונאטו. הוא זכה פעמיים ברציפות בגמר סבב ליגת היהלום היוקרתי, ובפריז 2024 הופיע לראשונה תחת דגל איטליה וזכה במדליית הארד. מאז המשיך לקטוף תארים, עד שהגיע לגמר המדובר באליפות אירופה.
בקפיצה השנייה שלו בגמר הצליח דיאס לרחף למרחק שקשה לתפוס: מעבר לרחבת ה־16 במגרש כדורגל וכמעט שני שלישים מאורכו של מגרש כדורסל. יותר מכל, הוא שיפר ב־28 סנטימטר את שיאו הקודם, שעמד על 17.87 מטר, ונחת רק אחרי 18.15 מטר.
בכך הוא לא רק זכה באליפות אירופה, אלא סיפק את הקפיצה הרביעית בטיבה בהיסטוריה. דיאס היה רחוק 14 סנטימטר בלבד משיא העולם, 18.29 מטר, שקבע ג׳ונתן אדוארדס הבריטי ב־1995.
ריצת 10,000 מטר: השבדי שפירק שיא בן 48 שנה
ריצת 10,000 מטר – 25 הקפות של המסלול – דורשת מרצי העל לרוץ במשך כמעט חצי שעה על סף הלקטט שלהם. זו דרגת המאמץ שבה הלקטט מתחיל להצטבר בגוף מהר יותר מהקצב שבו הוא מסוגל לפנות אותו, והעייפות והצריבה בשרירים הולכות וגוברות. מקטע אחד מהיר מדי עלול לגבות מחיר כבד ולהשאיר את הרץ מאחור.
הריצה באליפות הנוכחית נפתחה בקצב איטי בקילומטר הראשון. השינוי הגיע במהלך הקילומטר השני, אז אנדראס אלמגרן השבדי פתח מבערים, עבר לראש הדבוקה ופירק את חבורת הרצים. המהירות שלו יצרה קבוצת בריחה מצומצמת של חמישה רצים שהצליחו לעמוד בקצב.
בקילומטרים השביעי והשמיני, שאותם עבר בקצב של 2:34 ו־2:38 דקות לקילומטר, הוא ניער מעליו את ארבעת הרצים שנותרו איתו. אלמגרן פתח פער עצום של כמעט 20 שניות ורץ לבדו, לקול תשואות הקהל, בדרך לניצחון היסטורי. את השעון עצר על 27:23.44 דקות ושבר את שיא אליפות אירופה הוותיק מ־1978.
אלמגרן בן ה־31 הוא אחד האתלטים המגוונים והייחודיים באירופה. הוא החל את דרכו בריצות הקצרות והבינוניות, ופריצת הדרך שלו הגיעה ב־800 מטר, שבה זכה במדליית ארד באליפות העולם עד גיל 20 ב־2014. בהמשך גילה את יכולת הסיבולת יוצאת הדופן שלו והחל לעלות בהדרגה במרחקים שבהם התחרה.
בשנתיים האחרונות הפך לאחד מבכירי הרצים למרחקים ארוכים באירופה. הוא מחזיק בשיא היבשת ב־5,000 מטר, 12:44.27 דקות, ובשיא אירופה בחצי מרתון, 58:41 דקות. בשנה שעברה זכה במדליית הארד באליפות העולם בטוקיו בריצת 10,000 מטר. מדליית הזהב בברמינגהאם, לצד שבירת שיא בן 48 שנה, היא הוכחה נוספת לכך שהוא נמצא בשיא כושרו.
ריצת 800 מטר לנשים: ילדת הפלא השווייצרית
ריצת 800 מטר – שתי הקפות של מסלול האתלטיקה – נחשבת לאתגר עצום. היא מוגדרת כריצה למרחק בינוני, אך הרצות נדרשות לשמור על קצב מהיר מאוד, הקרוב למהירות של ספרינט. היכולת לחלק את הכוחות במדויק קריטית להתמודדות עם העייפות לקראת הסיום, לצד שמירה על טכניקה נקייה עד קו המטרה.
הדרמה של המנצחת באליפות הנוכחית החלה כבר בחצי הגמר. אודרי ורו השווייצרית נתקלה ברצה אחרת, מעדה ונפלה בעוצמה על המסלול. היא הגיעה לקו הסיום באיחור, אך לאחר ערעור רשמי קבעו השופטים שאינה אשמה בתקרית והעניקו לה מקום בגמר.
ורו בת ה־22 צמחה במועדון אתלטיקה שווייצרי וסומנה כילדת פלא באתלטיקה האירופית כבר מגיל צעיר. היא קטפה תארים לאורך הדרך, וב־2025 הוכתרה לאלופת אירופה עד גיל 23. שנת 2026 היא ללא ספק שנת הפריצה שלה: היא זכתה במדליית כסף באליפות העולם באולם ורשמה ניצחונות בסבב ליגת היהלום. תחילה קבעה 1:53.98 דקות, ובהמשך שיפרה את שיאה ל־1:53.80 – הזמן השלישי בטיבו בהיסטוריה בריצת 800 מטר לנשים.
בגמר בברמינגהאם פתחה ורו חזק במסלול החיצוני, תפסה את ההובלה ולא אפשרה לאלופה האולימפית ולפייבוריטית המקומית, קילי הודג׳קינסון, לעקוף אותה. היא חצתה ראשונה את קו הסיום בזמן אדיר של 1:54.81 דקות ושברה את שיא אליפות אירופה הוותיק, שבו החזיקה אולגה מינייבה מברית המועצות מאז 1982.
הזווית הישראלית: לרחף כמעט עד משקוף של שער כדורגל
בקפיצה לגובה האתלט אינו רץ בקו ישר, אלא במסלול מעוקל שמאפשר לו לייצר הטיה וכוח סיבובי. ברגע הזינוק הוא נועץ את רגל הניתור בקרקע והופך את המהירות האופקית לתנופה אנכית עוצמתית.
באוויר הוא חייב להקשית את גבו כמו גשר, להרים את האגן מעל הרף וברגע האחרון לקפל במהירות את רגליו כדי לא להפיל אותו. קפיצה של 2.23 מטר גבוהה מכל דלת כניסה סטנדרטית ונמוכה ב־21 סנטימטר בלבד ממשקוף של שער כדורגל רשמי, שגובהו 2.44 מטר. בקצה העליון של הענף נמצא שיא העולם, 2.45 מטר – סנטימטר אחד מעל משקוף השער.
תחרות הגמר בברמינגהאם הייתה מותחת במיוחד והפגישה כמה מבכירי הקופצים בעולם, ובהם ג׳אנמרקו טאמברי האיטלקי, שזכה במדליית הזהב. בתוך הדרמה סיפק הנציג הישראלי, יונתן קפיטולניק, הופעה נהדרת.
קפיטולניק שיחזר את התוצאה שלו משלב המוקדמות, עבר 2.23 מטר וחלק עם שני קופצים נוספים את המקום החמישי המכובד באירופה. בן ה־23, שמתנשא לגובה 1.93 מטר, עשה את צעדיו הראשונים באגודת מכבי תל אביב וסומן כבר בגיל צעיר כפוטנציאל עולמי.
בשנת 2021 הוכתר קפיטולניק לאלוף אירופה ולאלוף העולם עד גיל 20. שנה לאחר מכן רשם הישג גם בבוגרים, כשהעפיל לגמר אליפות העולם וסיים במקום ה־11. שיאו האישי עומד על 2.31 מטר, והמקום החמישי באליפות אירופה הנוכחית מוכיח שהוא שייך לצמרת היבשתית – והביא הרבה גאווה וכבוד לישראל.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
