במשך 24 שעות חגג ויקטור וומבניאמה את זכייתו בתואר שחקן ההגנה של העונה, הראשון לעשות זאת פה אחד. נייק הפיקה לו סרטון עם משחק מילים על הביטוי האלוהי "He walks among us" (הוא מתהלך בינינו), אותו הפכה ל-"He blocks among" (הוא חוסם בינינו); סוכנות נאס״א, בה ביקר וומבי - חובב חלל גדול - כמה פעמים, שלחה לו ציוץ: "בכוכב הזה או בכוכב אחר, וומבי מגן"; ולפני משחק 2 הלילה (בין שלישי לרביעי) בסדרת הפלייאוף מול פורטלנד הוא קיבל את הפרס עצמו לעיני קהל שנותן לו אהבה מהסוג ששייך לביטלס.
אבל אז בא המשחק, וכל היממה הגדולה של וומבי קרסה מגובה 2.24 מטר. ברבע הראשון זה נראה כאילו סתם החגיגות נמשכו יותר מדי. פורטלנד שלטה לחלוטין, ו-וומבי לא ממש התהלך בינינו. ובדיוק כשנדמה היה שהוא כן נכנס למשחק, הגיעה נחיתה רעה מאוד על הפרצוף, שהיה ברור מיד כי היא זעזוע מוח שמשנה לגמרי את הסדרה בין סן אנטוניו לפורטלנד.
כמו במשחק הראשון, הבלייזרס התחילו מצוין, בעיקר בהגנה שהיתה פנטסטית לכל אורך המשחק. דני אבדיה פתח עם חמש נקודות, אבל בסך הכל סיים משחק בינוני מאוד עם 14. הוא גילה מה זה להיות סופרסטאר בפלייאוף. השמירה של הספרס עליו היתה מצוינת והוא חטף מכות בלי הפסקה. הזריקות היו קצרות והוא הסתבך בבעיית עבירות שנבעה גם מתסכול. אבל הוא גם הראה, בעיקר לעצמו, שהוא יכול לתרום בדרכים אחרות, בעיקר בהגנה אדירה למרות ששיחק עם חמש עבירות.
סן אנטוניו היא קבוצה מאוד צעירה והשאלה סביבה מתחילת הפלייאוף היתה כיצד תגיב ללחץ הגדול. אבל הלחץ הזה לא אמור היה לכלול אובדן של השחקן הטוב ביותר שלה, שמחזיק את ההגנה ומשנה את המשחק בהתקפה. למרות זאת, שחקנים שבקושי יכולים להזמין אלכוהול בבר בדאון טאון סן אנטוניו, הצליחו להוביל ברוב שלבי המשחק. עד שהגיעו הדקות האחרונות, ואז התברר כי דילן הארפר הוא אכן רק בן 20 וסטפן קאסל בן 21, וד׳ארון פוקס הוא כנראה לא ה-closer המספיק לקבוצה שרוצה אליפות.
בצד השני, הבלייזרס פשוט הפעילו בריונות פלייאוף בשני צידי המגרש. בלי האיום של וומבי, הם הלכו שוב ושוב פנימה, וכשהחטיאו לקחו את הריבאונד. הם שאבו משחק נהדר מהרגליים הישישות של ג׳רו הולידיי, וגם במשחק לא טוב שלו, עדיין קיבלו מאבדיה אסיסט אדיר לרוב וויליאמס שסגר את המשחק. עכשיו הסדרה לא רק ב-1:1, היא גם הפכה לפתוחה לגמרי.
להגיד שפציעות הן חלק מהפלייאוף זו כמובן קלישאה. זכייה באליפות NBA היא המשימה הכי קשה בליגות המקצועניות בארה"ב, והזוכה בה היא, מילולית, האחרונה שעומדת על הרגליים. פציעות נותנות הזדמנות לא מתוכננת, ולפורטלנד יש עכשיו אחת כזו. ויקטור וומבניאמה לא ישחק בוודאות במשחק 3 וכנראה שגם במשחק 4. חלון החזרה הממוצע מפרוטוקול זעזוע המוח מציב את שובו למגרש איפשהו בין משחקים 5 ל-7, והעובדה שיש עכשיו סיכוי שהסדרה הזו תלך עד לשם, היא משהו שאף אחד לא ראה בא.
