את התבוסות 6:2 לבית"ר ירושלים לפני שלושה שבועות ו-6:0 לליון ביום חמישי אפשר לפטור כעוד יומיים בהיסטוריה הארוכה של מכבי ת"א. הדבר קשה בהרבה בהתייחס לאירועים במוצאי שבת. החלטתו של ז'רקו לאזטיץ' להתפטר בעקבות ירי הזיקוקים לעבר ביתו היא השפל הנמוך ביותר בעידן מיץ' גולדהאר. יותר משלוש שנים בלי אליפות, יותר מהפסדים בשלבי פלייאוף של ליגות אירופיות שונות, יותר מתבוסות מול יריבה טובה בהרבה מצרפת או יריבה טובה פחות מירושלים, שלערב קסום אחד הכל הסתדר לה.
הצלחה מקצועית נצחית אינה אפשרית. לכך אי־אפשר לשאוף. כדורגל הוא משחק של בני אדם, וגם לטובים שבהם יש ימים פחות טובים. לאורך השנים מכבי לא שיחקה בחדר ריק אלא התמודדה עם קבוצות טובות אחרות שהעמידו מועדונים מרובי אמצעים, גם אם לא בסדרי הגודל של גולדהאר. לכן גם הפועל באר־שבע ומכבי חיפה זכו באליפויות. אין כוח בעולם, אפילו לא הכסף והמקצועיות של גולדהאר, שיבטיחו למכבי ת"א הצלחה אינסופית.
2 צפייה בגלריה
מאמן מכבי ת"א ז'רקו לאזטיץ'
מאמן מכבי ת"א ז'רקו לאזטיץ'
החלטתו להתפטר היא השפל הנמוך ביותר בעידן מיץ' גולדהאר
(צילום: עוז מועלם)
להבדיל, סטנדרטים ניהוליים, ערכים ופאסון הם כאלו שאפשר לשאוף שיהיו נצחיים ובלתי תלויים באחרים. כבר 15 שנה, מהיום שגולדהאר אמר "אני הבוס", שמכבי ת"א מתאמצת להקים, לבנה אחר לבנה, וילה בג'ונגל הספורטיבי של ישראל. מה שמחזיק את הווילה הזאת הם יסודות שחסרים למועדונים אחרים, שם הגבולות בין הרחוב למשרדים מטושטשים במקרה הטוב או לא קיימים במקרה הרע. עד שלאזטיץ' התקשר לג'ק אנגלידיס ואמר לו "עד כאן", מי שניהל את מכבי ת"א של גולדהאר היה, ובכן, גולדהאר. מהרגע שלאזטיץ' עשה את הטלפון, את מכבי מנהלים גם אנשים אחרים.
אלו דברים שיכולים היו לקרות במכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל ת"א, ובמקרה שלהן זה אפילו לא היה דרמטי – אוהדים שמעזיבים מאמנים, כלבים שנושכים בני אדם. זה לא אומר שגולדהאר עשה משהו לא בסדר. הוא לא יכול למנוע מאף אחד לעשות מה שיעלה ברוחו המעוותת. מה שזה כן אומר, זה שאם אפילו במועדון המצליח מכולם, שתחת גולדהאר זכה בסך הכל באליפות אחת פחות משיריבתו הגדולה זכתה מאז קום המדינה, ישנם אוהדים שמסוגלים לגרד את רצפת המוסריות שלהם אחרי שני משחקים, אז יש סטנדרטים בלתי מושגים. אפשר רק לדמיין שהם קיימים, עד שהמציאות מנפצת את האשליה בדמות זיקוק למרפסת.
2 צפייה בגלריה
אנגלידיס ומנספורד
אנגלידיס ומנספורד
מהרגע שלאזטיץ' עשה את הטלפון, את מכבי מנהלים גם אנשים אחרים. אנגלידיס ומנספורד
(צילום: איגוד הג'ודו)
לאזטיץ' "נעתר" לדרישת האוהדים מסיבות ברורות – אף אדם לא צריך לחוש מאוים, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון אלמנטים כמו כפיות טובה, והאם זה היחס הראוי למאמן שזכה באליפות והביא את מכבי ת"א פעמיים לליגה האירופית בלי שמתאפשר לה לארח משחקים בישראל. ברגע שעשה כן, הדיון חדל להיות מקצועי – האם מכבי ת"א צריכה לפטר את לאזטיץ' – והפך להיות תרבותי־מוסרי.
אם להניח בצד את הדרך שהובילה לפרידה המסתמנת, ואת צורת הביטוי שבחרו עשרות מאוהדי מכבי, את עצם הביקורת לאזטיץ' בהחלט הרוויח. באופן ניהול הסגל שלו, הפך לאזטיץ' את מכבי מהקבוצה העמוקה בישראל לאחת שבה שחקן מבטיח כמו נועם בן־הרוש משחק שתי דקות בליגה בעשרת המחזורים הראשונים; קשרים משחקים כחלוצים וחלוצים כווינגרים; זרים לא מקבלים מספיק הזדמנויות. הטריגר הוא אמנם שתי התבוסות האחרונות, אבל התלונות נשמעו עוד לפני שמכבי ספגה 12 שערים בשני משחקים. גם כי להסביר כישלונות במאמן זו פרקטיקה שחוקה, אבל גם בגלל שלאזטיץ' עשה לא מעט טעויות.
אוהדים שיגרו פצצת תאורה לביתו של לאזטיץ'
(ONE)
אבל במערכת היררכית, שמתפארת ביסודיות ובשיטתיות שלה, אסור לשכוח שלאזטיץ' הוא רק זה שמשחק עם חומרי הגלם. הוא לא זה שקנה אותם במכולת. מכבי מכרה בשנים האחרונות שחקנים בעשרות מיליוני יורו, לא פחות. המחליפים שהובאו לחלקם, במיוחד השנה, הם בסטנדרט נמוך. אפשר להאשים את לאזטיץ' בכך שקרווין אנדרדה והליו וארלה ממעטים לשחק, אבל אפשר גם להאשים אותם ואת הניהול המקצועי שהביא אותם. לאזטיץ' הוא לחלוטין לא הפונקציה היחידה שאחראית למצב של מכבי ת"א.
בעיקר חשוב לזכור שמאחורי המשפט הזה, "המצב של מכבי ת"א", נמצאת אלופה מכהנת שעם צאת הזיקוק מכן השיגור הייתה רחוקה חמש נקודות ומשחק מהמקום הראשון, וכל זה כשהיא טרודה באירופה בניגוד ליריבותיה. מה שיש פה בעיקר, אפילו יותר מאשמים, זה מאשימים – אוהדים שמנסים לשמר אידיאל מדומיין של כבוד (לא יעלה על הדעת שמכבי ת"א תפסיד כך, הלא כן?) באופן לא הכי מכובד.
לאזטיץ' כנראה העדיף אמש לראות את המשחק בטדי ולא של מכבי ת"א באשדוד. מהשחקנים אולי אכפת לו, אבל מהאוהדים לא. מחליפו הזמני, דן רומן, הוא בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני בפילוסופיה. הוא איש כדורגל, אבל גם איש רוח. אתמול הוא ומכבי היו רחוקים בעיטה מדויקת מלהשלים קאמבק בתוספת הזמן. אם וכאשר, ההישג היה מוסבר באמצעות ה"מכביזם" וסגולותיו העל־טבעיות שמשכו את השחקנים לניצחון הירואי בשעה לא פשוטה. אם המשחק היה משוחק בהוליווד ולא באשדוד, זה כנראה מה שהיה קורה. לצערה של מכבי, החיים יותר צודקים מסרטים, והם לא יוותרו על ההזדמנות ללמד לקחים – לאזטיץ' עזב בצורה מגעילה מכדי שיתאפשר גמול מיידי כל כך.
פורסם לראשונה: 01:30, 01.12.25