אנחנו חיים בעולם אבסורדי, גרסת הספורט: פריז סן־ז'רמן, מחזיקת גביע האלופות בשנתיים האחרונות, תארח הערב (22.00) בפריז את המשחק המרכזי של המפעל, מפגש שהיה אמור להוליך את כל הכותרות הראשיות של העיתונים, והפך להערת אגב, כותרת זניחה בחלקים העורפיים של העיתון, בתוך הנרטיב ההזוי והאלים שעוטף כעת את צרפת ומזעזע את אמות הסיפים של החברה שלה.
יריבתה. ברצלונה, נחשבת כרגע למועדון בפורמה הכי טובה באירופה. מכונת כדורגל ושערים שאמורה להוכיח לפ.ס.ז' שהזמן שלה חלף. אבל אם תשאלו את שחקני ומאמני ברצלונה, מדובר רק בהצגה משנית; חזרה גנרלית, למשחק הגדול באמת שמחכה לקבוצה בסוף השבוע, נגד היריבה המושבעת ריאל מדריד.
ימאל וקונדה חוגגים
ימאל וקונדה חוגגים
ימאל וקונדה חוגגים
(צילום: AP Photo/Jose Breton)
חבל מאוד שכך. מדובר באחת מהתמודדויות הענק בין שני מועדונים באירופה שנמצאים כבר בפתיחת העונה בשיא הפורמה, עם קצב שערים מטורף, התקפות שהן חלונות ראווה של חנויות יוקרה בבוורלי הילס, ועם מוכנות לקחת סיכונים גדולים שיכולים להניב עבורם רווחים נאים. שני מועדונים עם פילוסופיה ברורה של כדורגל, עם השפעה וטביעת אצבע של מאמן, אבל יותר מכל, מועדונים שהולכים נגד הזרם העולמי.
זה לא שברצלונה ופ.ס.ז' הם לא מועדוני ענק עם תקציבי עתק, אבל מדובר במועדונים שבשבנים האחרונות עשו יותר עבודה פנימית עם חיזוקים נכונים מאשר בזבוז המוני על פרוייקטים של גלקטיקוס לא מחוברים. אצל הפריזאים זה ברור: ההצלחות האמיתיות שלהם באירופה התחילו כשנפטרו מפרויקט ניימאר־מסי־אמבאפה.

היתרון הפסיכולוגי

ברצלונה, אחרי קיץ שבו איבדה את אחד ממבקיעי השערים הגדולים בעולם ב־20 השנים האחרונות (רוברט לבנדובסקי) ואת מבקיע שער הניצחון בגמר המונדיאל (פראן טורס), הזיזה את ראפיניה לתפקידם, הביאה שני קיצוניים שהשתלבו בהרכב מיידית, והרכש העיקר שלה, רודרי, הוא שחקן יותר אפור מאוטוסטרדה בטקסס. פחות כוכבים נוצצים, והרבה יותר העלאה של שחקנים שלמדו את רוח המועדון כבר מגיל צעיר.
רודרי
רודרי
המנוע. רודרי
(צילום: Josep LAGO / AFP)
ברצלונה, עם ממוצע שערים לא אמיתי של 4.3 למשחק ו־11 מ־11 בכל המסגרות העונה, מגיעה למשחק הזה כשחובת ההוכחה עליה. פ.ס.ז' נמצאת כבר שנתיים ברציפות במקום שברצלונה חושבת ששייך לה, לולא שני הפסדים אפיים בשלבי ההכרעה. ברצלונה למעשה מרגישה ככה מאז 2016, השנה האחרונה שבה זכתה בתואר תחת הדרכתו של לואיס אנריקה, המאמן של פ.ס.ז' כיום.
פ.ס.ז' עצמה לא מרגישה צורך להוכיח כלום. היא רק צריכה להמשיך בדומיננטיות שלה. היא מובילה את ליגת האלופות עם גול אחד יותר מברצלונה (10 בשני מחזורים לעומת תשעה) ומחזיקה ביתרון פסיכולוגי על יריבתה הקטלאנית: בשנה שעברה פ.ס.ז' הגיעה לברצלונה ללא שלושת כוכבי ההתקפה שלהם שנעדרו מהמשחק בגלל פציעות, ויצאה משם עם ניצחון אחרי שער בדקה התשעים.
הפריזאים לא מסתכלים כרגע על ברצלונה. המבט שלהם נעוץ בהיסטוריה. פ.ס.ז' הגיעה בשבוע שעבר לאיתיחאד ופירקה את מובילת הפרמייר־ליג מנצ'סטר סיטי. זו הייתה שחיטה משפילה, אכזרית. סיטי לא יכלה להשלים שתי מסירות במחצית הראשונה. זכייה נוספת של פ.ס.ז' תכניס אותה למועדון של שלוש קבוצות שזכו בגביע שלוש פעמים ברציפות: ריאל מדריד, באיירן מינכן של בקנבאואר ואיאקס של קרויף. רק ריאל עשתה זאת במתכונת הנוכחית של המפעל. הטרנספורמציה שעשתה פ.ס.ז' בכיוון המחשבתי שלה ניתקה אותה משותפות הגורל שלה עם סיטי כמועדון שפועל רק מתוקף משאבים כלכליים חסרי גבולות. ההישגים שלה יכולים להכניס אותה לרשימת השושלות הגדולות בהיסטוריה.
שחקן פריז סן ז'רמן מרקיניוס מניף את גביע ליגת האלופות
שחקן פריז סן ז'רמן מרקיניוס מניף את גביע ליגת האלופות
שחקני פריז סן ז'רמן מניפים את גביע ליגת האלופות
(צילום: AP Photo/Armin Durgut)

גאווה לאומית

יתרה מזאת, לא מדובר כאן רק בעוד משחק גדול בשלב לא כל כך חשוב בליגת האלופות, אלא בהצהרת כוונות אמיתית מבחינה יבשתית וגלובלית. צרפת וספרד הן שתי נבחרות העל בכדורגל העולמי, ואלו שתי הנציגות הבכירות של הכדורגל הזה. הצרפתים הם היום השליטים של כדורגל הקבוצות בעזרת שתי הזכיות הרצופות של פ.ס.ז' בגביע האלופות, אבל הנבחרת הספרדית, שהסגל שלה משופע בשחקנים מברצלונה, היא אלופת אירופה והעולם האחרונה, כולל 0:2 משפיל וחד־כיווני על צרפת בחצי גמר במונדיאל. ובתוך כך יתנהלו משחקים קטנים בתוך המשחק הגדול: עוסמאן דמבלה יבקש להוכיח לקבוצתו לשעבר בארסה שהיא עשתה איתו מקח טעות כששיחררה אותו, ואילו פביאן רואיס, הקשר של פ.ס.ז' ונבחרת ספרד, ינסה להוכיח שהוא משחק באותה רמה ובאותה השפעה כמו רודרי.
אבל יכול להיות שגורל המשחק הזה (ששם בצילו הענק את ההתמודדות בין באיירן מינכן לארסנל ביום רביעי), והעונה האירופית כולה, יוכרע ברגליו של לאמין ימאל, ששואף להחזיר את ברצלונה לימיה הגדולים מתקופת לאו מסי.
בשנה שעברה, לואיס אנריקה הצליח לעצור את ימאל בעזרתו של המגן הפורטוגלי המצוין נונו מנדש. עכשיו מנדש פצוע, ואת מקומו ימלא לוקה דין בן ה־33, עוד אחד מרשימה לא קצרה של שחקנים ששיחקו בשני המועדונים. ימאל נמצא בשיא הכושר מאז תחילת העונה והוא מחפש את השער הרבה יותר משנים קודמות. יכול להיות שהוא אתגר גדול מדי עבור כל שחקן בעולם. בטוח שעבור דין.