בכל תחילת קמפיין אולימפי אוהבים בג'ודו הישראלי להכתיר את הכוכבים הבאים, היורשים. עם זאת, רק מעטים שורדים את התקופה שאחרי השנה האולימפית, עם חזרת הבכירים אל הסבב והתחרויות הגדולות, או מממשים בצורה יוצאת דופן את הפוטנציאל שגלום בהם כבר בגיל צעיר. יצחק אשפיז בן ה-18 שבר את הסטטיסטיקה.
הג'ודוקא בן ה-18 זכה היום (חמישי) במדליית הארד באליפות אירופה לג'ודו (בנשקל עד 60 ק"ג). עד כמה גדול ההישג, אתם שואלים? מדובר באליפות אירופה השנייה בלבד של הנער, כאשר בראשונה הוא אפילו לא צלח את הסיבוב הראשון. עכשיו, הוא קטע רצף של ארבע אליפויות בהן נבחרת הגברים של ישראל לא זכתה באף מדליה עם ציון דרך אישי בקריירה המבטיחה שלו. בנוסף, הפך לג'ודוקא הישראלי הצעיר ביותר בכל הזמנים שזוכה במדליה באליפות אירופה לבוגרים.
"זה רגע מאוד משמעותי עבורי, במיוחד בתחרות לא פשוטה וביום מאתגר", אמר אשפיז לאחר התחרות. "יחד עם זאת, אני יודע שזו רק תחילת הדרך ושיש עוד הרבה עבודה לפניי - ואני מוכן, מחויב ורעב להמשיך להשתפר ולהתקדם".
לא רק הבטחה גדולה
אשפיז הוא לא רק ההבטחה הגדולה, הוא אמור לכסות, לפחות חלקית, בור עצום בנבחרת שסבלה בשנתיים האחרונות מפרישה של הכישרונות הוותיקים. למעשה, כרגע אין בתמונה אף ג'ודוקא ישראלי בכיר בגילים 20 עד 30, כך שאשפיז הוא היחיד שמביא עימו גל של אופטימיות לנבחרת שמשוועת להישגים ולבניית דור זהב חדש.
יצחק אשפיז אחרי הזכייה במדליית הארד באליפות אירופה בג'ודו
(צילום: איגוד הג'ודו הישראלי)
יש לציין כי לאליפות הנוכחית הגיע אשפיז במעמד ומומנטום שונה לגמרי: אשפיז מדורג במקום ה-14 בזכות שלוש מדליות בחצי השנה האחרונה. באוקטובר הוא זכה בזהב בגראנד פרי קנקון, בפברואר הוא זכה במדליית ארד בגראנד סלאם פריז היוקרתי, ולפני חודש המשיך להראות שלא מדובר במשהו חד־פעמי, עם עלייה נוספת על ראש הפודיום בגראנד סלאם טביליסי. ההתלהבות סביב הכישרון הצעיר גולשת הרבה מעבר לישראל ואיגוד הג'ודו העולמי מפרסם לא מעט קטעים מהקרבות שלו ברשתות החברתיות.
"הילד לימד אותי לא להישען על מה שכולם עושים או מדברים על 'יום נתון'. תמיד יש פורצי דרך", אומר עידו רומי, המאמן האישי של אשפיז ומי שלמעשה גידל אותו. "הוא טיפוס שקורץ מחומר אחר. הוא לא משתמש גם במשפט השני של 'צריכים שכל הכוכבים יסתדרו בשורה'. הוא זה שמסדר את הכוכבים בשורה! שם את הראשון, השני, הכל פיזית מולו, וזאת לא מטאפורה".
מפה המאמן עובר לאפיון המקצועי: "הוא פותח רמה חדשה בתרגיל הקומיקטה שלו (אחיזת השרוול בחליפה), והיריבים לא מצליחים לאחוז לו בבגד. אי־אפשר לעשות תרגיל בג'ודו אם אתה לא מחזיק בצורה נוחה. זה כמו החזקת כדור בכדורגל. זה לא אופייני לספורטאי צעיר, יותר לספורטאים מנוסים שהם טקטיים".
כדי להסביר את הייחוד של אשפיז, רומי נותן כדוגמה ספורטאי צעיר שפרץ מוקדם, האלוף האולימפי מריו 2016, האיטלקי פאביו באזילה, ומפרשן את ההבדלים ביניהם. "באזילה לא בא על משהו סבלני, אלא על משהו מתפרץ, על המפתיע והשובבי. יצחק בא צעיר והוא כבר עם רגליים על הקרקע, יש לו ביטחון עצמי לא מופרז מדי, מכבד כל יריב באשר הוא, והוא משדר בגרות. הוא נמצא בהתרגשות המדויקת בקרבות שלו, לא לחוץ לפני, לא חוגג אחרי, לא בוכה אחרי הפסדים. שכבה־שכבה, כמו פאי תפוחים".
"ינסו ללמוד אותו"
לפריצה מוקדמת של ג'ודוקא יש גם חיסרון: הספורטאים האחרים לומדים להכיר אותך, להתכונן לתרגילים שלך ומגיעים דרוכים לקרבות מולך. בנבחרת מאמינים שאשפיז הולך לעמוד באתגר הזה. היותו ג'ודוקא צעיר נותנת לו מרחב עצום להתפתח, להוסיף עוד תרגילים לרפרטואר, כאלה שהמתחרים מולו לא מוכנים אליהם. "ינסו ללמוד אותו, לזהות את השפנים בכובע שלו", מעיד רומי על ההכנה לקראת השלב הבא. "אבל אפשר לתלות תקוות גדולות בברנש הזה".
כשהמאמן נשאל על כך שלאשפיז לא הייתה נבחרת של ממש להתאמן איתה, הוא לא מסתיר את דעתו: "למשה פונטי (יו"ר האיגוד) הייתה ביד שכבה ראשונה מאוד מוכשרת, משהו שלא יחזור. תור הזהב. היה תקציב מוגבל והוא רצה תוצאות עכשיו. עכשיו יש בור, ויצחק הוא הדבר הבא. הוא יודע את הסכנה של לעלות מהר מדי, הוא יתקדם קרב אחרי קרב. ליצחק יש את האקס פקטור, הוא שומר את 'הכוכבות' שלו במסגרת בריאה מאוד בשביל לרוץ ריצה ארוכה".
כבר בגיל ארבע עלה אשפיז אל מזרן הג'ודו במועדון הצנוע בראשל"צ, עיר הולדתו. באותם ימים המועדון התנהל בתוך קאנטרי מקומי והזאטוט עם החלוק הגיע לאימונים כחלק ממינוי משפחתי. בזמן שההורים הלכו לחדר הכושר, יצחק הצעיר הגיע לחוג שרומי מכנה "ייצור אלפים, לא אלופים".
כבר כילד הוא הפגין נחישות, וחיפש את האתגר הבא. "זה משהו מולד, לא קשה לזהות אותו. מיד עירבבתי אותו עם גילאים בוגרים יותר", נזכר רומי. "שמתי אותו בסיטואציה שהוא לא מכיר, וככה הוא השתכלל לבד, פיתח לעצמו הסתגלות. זאת תכונה ששמורה לאלופים".
בהמשך החל אשפיז להשתתף בתחרויות בארץ ובחו"ל ומאמנו נדהם מהנסיקה המהירה שלו: "קצב ההתקדמות שלו באמת יוצא דופן, אי־אפשר להגיד שלא הופתעתי ממה שקורה איתו. בשנה הראשונה שלו בקדטים הוא היה אלוף עולם (2023), אחר כך אלוף אירופה (2024) ובכל פעם ניצח מתחרים בוגרים ממנו. הוא לא מתייק ניצחונות, ממפה את עצמו איפה הוא נמצא ביחס לאחרים. הוא מסתכל על הדרך שלו, רק קרב אחרי קרב. מדליה אולימפית? אני מייחל להגשמת הפוטנציאל שגלום בו, ובמשפט הזה יש גם מדליית זהב אולימפית. אם הוא יגשים את הייחוד שבו, אנחנו כולנו נהנה מהרבה שמחות ונחת בג'ודו, הישגים גדולים".
התחבר לפלצ'יק
מי שתומך כלכלית באשפיז הוא פיטר פלצ'יק. מדליסט הארד מהמשחקים האולימפיים בפריז שהשיק את "קרן פלצ'יק" התומכת בספורטאים צעירים בתחילת דרכם עם מלגות שנתיות, מסייע לאשפיז כבר שנה שנייה ברציפות. "כשפוגשים טאלנט מקצועי מזהים אותו ישר", משחזר פלצ'יק את הפגישה הראשונה של השניים. "עוד לפני שפרשתי ראיתי אותו על המזרן, אי־אפשר לא לשים עליו עין. הוא ספורטאי של מאני־טיים, יודע להתנתק מרעשי רקע. זה מה שראיתי כשהוא התמיין לקרן, דרך המלצה מדויקת של גולן פולק, שמאמן בנבחרת".
רצף תחרויות לא טוב של אשפיז בשנה החולפת גרם לכך שהוא נגרע מסבב התחרויות בדרום אמריקה במימון האיגוד, והקרן של פלצ'יק היא זו שתמכה בו מעבר למלגה הקיימת, יחד עם המועדון של רומי וכספו האישי של אשפיז. "כולם התגייסו למערכה הזו והוא זכה בזהב בגראנד פרי בפרו. משם משהו נפתח בו. התחרות הזו נתנה לו את הבמה להראות את הפוטנציאל, וזה כל כך חשוב", מסביר פלצ'יק. "כמה ספורטאים כמו יצחק מתפספסים בגלל דברים מהסוג הזה?! אני שמח שהיינו שם לתת לו את רשת הביטחון הזאת. עכשיו הדרך שלו סלולה".
בטקס המלגות השני של הקרן, פלצ'יק ראיין את אשפיז. שם, על הבמה, הג'ודאי סיפר על החוויה שלו מגראנד סלאם פריז. פלצ'יק נזכר: "הוא דיבר על איך הוא לא התקפל והסתכל ליריבים שלו בלבן של העיניים. הוא ניצח אלוף עולם, ושאלתי אותו אם הוא קלט את זה. הוא אמר: 'כן, אז מה? גם אני אלוף עולם'. וכן, זה קדטים, אבל משהו בתמימות הטרייה, בקסם שלו, כובש. הוא מאמין שהוא יכול לזרוק אלוף עולם".
פורסם לראשונה: 01:30, 16.04.26
