גרש (גריגורי) גרשקוביץ', קולט הכישרונות הצעירים של מכבי ת"א באתלטיקה, כבר ראה כוכבים רבים נוסקים בהדר יוסף. בלי לעשות השוואות, האלמנטים שהבחין בהם אצל ג'ושוע ג'יידן הראל, היו נדירים. "ג'יי־ג'יי", כך הוא מכונה, הוא חבילה גדולה של כישרון ספורטיבי.
הנשק החם שלו הוא קפיצה לגובה, אבל בפרפראזה על הציטוט ההוא של טל ברודי, אפשר להכריז: "לא רק קפיצה לגובה, בהכל". גם בכידון, גם בקרב־רב שמגדיר את האתלט המושלם. אכן בהכל. גרשקוביץ' המנוסה מאבחן: "מדובר באתלט קואורדנטיבי, קליל, כזה שנראה כאילו עושה הכל בלי מאמץ. אני לא יודע מה יקרה בהמשך, אבל יש לו הכל בדרגה גבוהה".
"כישרון אדיר"
(צילום: Smotherman Images)
ב־17 בספטמבר 2022 התפרסמה ב־ynet כתבה על הראל. בין היתר עלתה שם השאלה האם הצעיר המוכשר, ילד סנדוויץ' בין שתי אחיות, יהיה קופץ ישראלי, אמריקאי, או אוסטרלי, מגוון האפשרויות שעלו נוכח שלוש האזרחויות שלו. הוא היה אז אלוף המכביה לנוער, שנולד באוסטרליה, חי שנה וחצי בישראל כילד קטן – מה שיצר את החיבור האישי והרגשי למדינה – עבר לארה"ב עם משפחתו בגיל חמש ותמיד הקפיד לבקר את סבא וסבתא בהרצליה ורחובות. לאחרונה השאלה נסגרה: ערב אליפות העולם באתלטיקה לנוער עד גיל 20 בחר הראל (18 בחודש הבא) בדרכון הישראלי.
אפשר לחלום בגדול
כבר בגיל 13 הראל הוכיח שמדובר בכישרון נדיר כשקפץ אז לגובה של 1.96 מ' בתחרות יוקרתית המאגדת את האתלטים הצעירים המוכשרים ביותר מרחבי ארה"ב. מדובר בשיא תחרות עד גיל 14, שמחזיק עד היום. באליפות העולם לנוער האחרונה ביוג'ין, אורגון, סיים הראל במקום השמיני עם 2.17 מ', אבל נוכח הרעב הגדול שלו להצלחות מדובר מבחינתו באכזבה – הוא הרגיש כי אם לא היה נפצע במהלך התחרות, היה לו סיכוי להביא מדליה לעצמו ולישראל. עניין של מימוש הפוטנציאל שהוא חש שטמון בו – השיא האישי עומד על 2.20 מ', ושלושת המדליסטים קבעו 2.21, תוצאה שהראל האמין שהוא מסוגל להשיג.
"פוטנציאל כל כך גדול"
(צילום: Smotherman Images)
כששואלים את גרשקוביץ', המכיר אותו מאז הצעד הראשון שלו באתלטיקה הישראלית, הוא אומר: "האמת, למרות שזה לא ריאלי, החלום שלי שפעם בבגרותו הוא יעבור 2.40 מטר. לפחות יש לנו אפשרות לחלום בגדול. הפוטנציאל שלו כל כך גדול".
למרות שרק בשנים האחרונות התמקד באתלטיקה (בארה"ב אפשר להחליף ענפי ספורט תוך כדי פעילות), כבר בגיל 18 נמנה הראל עם 8 הטובים בעולם עד גיל 20 בקפיצה לגובה – לא מפתיע עבור מי שראה אותו מטביע בקביעות במשחקי קבוצת הכדורסל של התיכון שלו.
ואולי יותר מההישג, גרשקוביץ' נלהב מהאופי והאישיות של הצעיר המוכשר. "לא רק שהוא עילוי בכל דבר, גם מחוץ לאתלטיקה, מדובר באדם מדהים. אני לא יכול לשכוח קטעים שלו באצטדיון הדר יוסף, כשהוא עוד היה בחטיבת הביניים: בסיום האימונים הוא היה מתיישב בעמדת הכרוז באצטדיון, שולף את כל חומר הלימודים ושוקע בו. פעם ראשונה שראיתי אתלט שעובד על מתמטיקה באופן קבוע באצטדיון". הרקע להשקעה: באותה תקופה ג'יי־ג'יי התגלה כעילוי מתמטי, והשקיע את זמנו הפנוי בלימודים בעזרת סבו (ד"ר לפיזיקה ומתמטיקה) כדי לדלג על שלוש שנים בבת אחת. רף מסוג אחר – שכמובן הוא עבר.
עם כל הכבוד לשיעורי בית באצטדיון, הסיפור היותר מדהים הוא החיבור של ג'יי־ג'יי לאחד מגדולי הקופצים לגובה בכל הזמנים, דווייט סטונס. האייקון האמריקאי שזכה בשתי מדליות ארד אולימפיות (מינכן 1972 ומונטריאול 1976) היה האדם הראשון בהיסטוריה שהכניע גובה של 2.30 מ', ובין 1973 ל־1976 הציב שלושה שיאי עולם.
אז איך נוצר הקשר בין הצעיר שנבחר לספורטאי השנה של "אל־איי דיילי ניוז" לקופץ האגדי? סטונס, שהתגייר ב־1995, מתפלל בבית הכנסת "שיר המעלות" בלוס־אנג'לס וערב אחד קיבל פנייה מהחזן המקומי, אריה שיקלר. אביו של הקופץ, אורן הראל (ישראלי שעוסק בניהול נכסים בקליפורניה) מסביר: "אריה, שהכיר לפני הרבה שנים את אבא שלי בשירותם בצה"ל, המליץ לקואץ' סטונס שייקח את הילד תחת חסותו". וכך, בזכות חזן בית הכנסת, הפך ג'ושוע לחניכו של אחד הקופצים הגדולים בהיסטוריה.
בשיחה עם סטונס בן ה־73, מביתו באירווין סיטי קליפורניה, הוא מפרגן: "מיד התחברתי לג'יי־ג'יי. הוא כישרון אדיר. רק מה, בגלל הגובה שלו, 1.94 מ', הוא סובל מהמון פציעות שמשבשות לו את האימונים. אם הוא יוכל לשמור על בריאות ספורטיבית תקינה, ג'יי־ג'יי יוכל להגיע רחוק. אתה בונה משהו ואחרי הפציעה חייב להתחיל מחדש".
הקופץ האגדי מוסיף: "אם הוא יהיה בריא בשנה הקרובה ויתאמן קבוע, אני רואה אותו באזורים אחרים של התוצאות. לפי הכישורים, כבר בעונה הקרובה, בגיל 19, הוא יוכל לשבת על 2.26 מטר. אם ישתפר עוד יותר, גם ה־2.30 זו אפשרות עבורו וזה יכול לשים אותו על המקפצה לצמרת".
יגיע הכי גבוה?
(צילום: Smotherman Images)
טילים? ישראל הכי כיפית בעולם
הראל, תושב לוס־אנג'לס, "לא פוליטיקאי" כהגדרתו, אבל בעקבות החינוך שקיבל מההורים אורן ולוסי לא חושש להחצין את הצד הישראלי והיהודי שלו (אפילו הוכתר כספורטאי היהודי המצטיין של השנה בדרום־קליפורניה ועל ידי ארגון יהודי נוסף). הוא מסתובב עם מגן דוד גדול על חזהו – דבר שיהודים רבים מפחדים לעשות כיום – ומדי פעם מניח תפילין. "כל שנה אני מחכה לקיץ כדי שאוכל לנסוע לסבא משה וסבתא רינה. גם ההתחברות לחברים חדשים בישראל לא קשה במיוחד. מזג האוויר מצוין. מה עוד? ישראל זו המדינה הכי כיפית בעולם, גם הטילים בזמן שביקרתי לא שינו את דעתי".
עם ציטוטים כאלה ברור היה שיבחר לייצג את ישראל: "לפני חודש הגיע הרגע המכריע. ישבנו בירושלים בזמן אליפות ישראל באתלטיקה (סיים שני אחרי אלוף העולם לנוער לשעבר, יונתן קפיטולניק, א.פ) וקיבלנו החלטה סופית שאהיה ספורטאי ישראלי באותו לילה, מיד אחרי הגמר. אני מחובר לעם היהודי, אני רוצה להביא שמחה למדינה, במיוחד בענף שאין בו הרבה ישראלים. אמרנו את זה לז'ק כהן, איש הקשרים הבינלאומיים באיגוד. ואז ז'ק אמר 'כנסו מהר לחדר שלי, עוד מעט מתחילה אליפות העולם, ואנחנו צריכים לסדר מהר את ההשתתפות שלך'". כאן נפלה ההחלטה, באצטדיון בירושלים. יליד סידני, שמתגורר בלוס־אנג'לס ומתחבר לוועד האולימפי הישראלי – בתקופה הכי קשה למדינה, שבה היחס כלפיו עלול להשתנות ברגע שיהיה כתוב לו "ישראל" על החזה.
"מקווה לזכות במדליה"
(צילום: Smotherman Images)
הראל: "אני חושב שבחרתי נכון, ואני רוצה להביא הישגים לישראל בצורה רציפה. הודענו לקואץ' סטונס על ההחלטה, והוא קיבל אותה בשמחה כיהודי וכמאמן". על האימונים אצל סטונס, מספר הצעיר: "זה לא שאני מתאמן יום־יום פיזית אצלו, כי אנחנו מתגוררים שעה וחצי אחד מהשני. זה קורה רק מדי מספר שבועות. אנחנו שולחים לו את הווידיאו מהתחרויות, הוא מנתח, מעיר ואני נסגר על התיקונים. מדובר בעצות הכי טובות ויעילות. הוא גם ניתח את ההופעה שלי באליפות העולם באורגון. מאוד רצינו שיגיע לשם, אבל בגלל המרחק קשה לו להגיע לכל תחרות".
ג'יי־ג'יי כבר התחייב לאוניברסיטת דרום־קליפורניה, מוסד בעל מורשת ומסורת מפוארת של טיפוח ספורטאים, לארבע שנות לימוד (בחר במינהל עסקים) – ובשנה הקרובה יתחיל להתחרות במדיה. "אחת המטרות שלי לעונה הקרובה היא לעלות לגמר אליפות המכללות, שבה אשתתף לראשונה. אני מקווה לזכות במדליה", אומר ג'יי־ג'יי. והוא חולם גם על התקרבות לשיא ישראל עד גיל 20 של ניקי פאלי (2.30 מ') והצלחה ביולי 2027 באליפות אירופה לג'וניורים בפולין. בינו לבין קפיטולניק, שסיים חמישי באליפות אירופה האחרונה לבוגרים, אי־אפשר שלא להתלהב מהעתיד הישראלי בקפיצה לגובה.
