אין חולק עליך בהבנתך של עולם הספורט. וככתב ופרשן אתה נותן את זוויות ראייה מאוזנת ועל כך מעריכים אותך.
עם זאת, בהתייחסותך למנגנון הפחתת הנקודות נראה שאתה מקל עם חשיבות המגנון. נכון, ענישה של קבוצה על התנהגות האוהדים, להגדרתך היא "הגולם קם על יוצרו". אך אם נבחן את עונשי העבר, נראה שלכולם מכנה משותף:
1. קנסות – כמו הפחתת הנקודות, מדובר בענישה לקבוצה על התנהגות האוהדים. אך לא מדובר בלחץ בעל משמעות מאחר שסכום הקנסות (לפחות אלה שפורסמו בתקשרות) הוא זעום ביחס להכנסות שעושה המועדון. הגדיר את זה רב-אלוף (במיל') דן חלוץ: מכה קלה בכנף. ולא מספיק שהקבוצה תעשה משהו בנידון.
2. משחקי רדיוס – בעידן שבו 90% מהמשחקים משודרים בטלוויזיה וברשת, משחק במגרש היריבה הפך ללא רלוונטי. נכון שלאוהד השרוף זה יציק, אך בשביל הקבוצה שלו הוא ייסע מאילת ועד קריית שמונה אם צריך. ושיגיע לשם, גם שם ידליק אבוקות.
3. משחק ללא קהל – כמו משחקי הרדיוס, לא יעיל. פשוט יצפה בבית. וגם לאחר משחק כבר קרו מקרים בעבר שאוהדים הגיעו לאזור האצטדיון והתפרעו. אותם עונשים קלאסיים לא היו מספיק חזקים כדי שהקבוצות יעשו מעבר למינימום הנדרש. וראינו לא פעם אסונות שנגרמו בגלל התפרעות אוהדים: 2001, קריית אליעזר – אוהדים התפרעו וניסו לפרוץ למגרשים, מה שהוביל ל־41 פצועים ונער בן 15, אמיר רנד, שנשאר נכה לכל החיים וחי בבית חולים שיקומי.
2007, טדי – בתום נמשחק מול פ"ת אוהדים פרצו למגרש ובדרך נרמסו, נפצעו ופונו לבתי החולים 38 פצועים, בתוכם 2 נערים בני 14 ו-16 במצב קשה.
2022, ליגה נערים א' – משחק בין בני אילת והפועל מרמורק. אוהדי אילת פרצו למגרש בדקה ה־77 והחלו להתקוטט עם שחקני מרמורק. המשחק לא נעצר ולא טופל (לפחות לא ברמה הציבורית). אולי בגלל שזאת ליגה משנית שלא מעניינת אף אחד?
2022, אינדונזיה – 127 בני אדם נרמסו למוות כשאוהדים פרצו למגרש. נכון, אין מה להשוות במספרים וברמות האבטחה, אבל אנחנו באמת צריכים שזה יקרה כאן כדי שדברים יתחילו לזוז? לא מספיק אסון מירון 2021 או פסטיבל ארד 1995 כדי ללמוד את הלקחים?
ואי אפשר לדבר על אלימות במגרשים בלי להזכיר את הרצח של מרדכי קינד בדצמבר 1975 – שחקן קבוצת רחובות שנרצח תוך כדי המשחק לעיני הקהל.
אז מה עושים? אבטחה? - נכון, תפקיד המשטרה וחברות האבטחה לטפל בסדר הציבורי, ועם זאת אני לא רואה למה מאבטח שמקבל שכר מינימום יסכן את חייו כדי להוציא אוהד מתפרע אל מחוץ למגרש. והמשטרה, שגם בימים רגילים נמצאת במחסור בכוח אדם, ועל אחת כמה וכמה בימים אלה, לא יכולה להקצות את כל הכוחות הנדרשים למשימה, מה שמביא לכך שנוכחות המשטרה היא במינימום הנדרש לפי החוק.
סינון וסימון אוהדים – שיטה שעובדת מצוין בליגות האירופיות. הקבוצות באופן יזום מרחיקות אוהדים בעייתים מהמגרשים, ובשיתוף פעולה עם המשטרה. השאלה היא אם לקבוצה כמו בית"ר ירושליים, לדוגמה, יש את הכוח והרצון להרחיק את "לה פמיליה" מהמגרשים.
הגדלת הקנסות הכספיים מחוץ לפרופוציות? – חרב פיפיות. לקבוצות גדולות לא יזיז וקבוצות קטנות עשויות למצוא את עצמן מחוץ לליגה בגלל שלא יעברו בבקרה, בנוסף להרחקת נותני חסויות.
מה שמשאיר אותנו עם המנגנון הדורסני הזה של הפחתת הנקודות, לפגוע בהם איפה שכואב. לא ספורטיבי בעליל, וכן הופך את המשחק מהפגנת יכולת בכדור להפגנת יכולות מתמטיות, אך אם זה יביא את הקבוצות להתחיל לפעול בצורה יותר רחבה בטיפול בתופעות האלימות במגרשים, הייתי אומר אפילו לקחת לקיצון ולפסול ניצחונות ואפילו תארים, עם כל הכאב שבדבר.
כך, ואולי רק כך, האוהדים יקחו על עצמם אחריות להתנהגות שלהם, והקבוצות ביחד עם מנהלי המועדונים ובשיתוף פעולה מלא של המשטרה יתחילו להרחיק מהמגרשים את הגורמים הבעייתים וגם את תופעות האלימות. ביום שבו זה יקרה אוכל להתחיל לקחת את הבנות שלי ליהנות ממשחק כדורגל במגרשים ולא רק מול הטלוויזיה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
