בשבת בערב תתארח נבחרת ישראל בגלזגו למשחק גורלי במוקדמות מונדיאל 2022 נגד סקוטלנד. כמובן שווילי רוטנשטיינר ימשיך עם מערך שלושת הבלמים, אך אני הייתי רוצה להציע הרכב אחר.
דבר ראשון, המערך לא הוכיח את עצמו הגנתית. למרות השימוש בבלם הנוסף, הנבחרת עדיין ספגה 11 שערים ב-6 המשחקים שלה עד כה בקמפיין - כמעט שניים בממוצע למשחק. גם אם נשמיט את המשחקים מול דנמרק - בכל זאת אף אחד לא ציפה למפגשים שקולים - עדיין נשארים עם ארבעה שערי חובה בארבעה משחקים, העניין הרגיל של שער למשחק.

2 צפייה בגלריה
אופיר מרציאנו תופס את הכדור
אופיר מרציאנו תופס את הכדור
אופיר מרציאנו תופס את הכדור מול דנמרק
(צילום: EPA)

ומלבד ההגנה, למערך זה יש עוד בעיות. אחת הבעיות היא תפקידו של מנור סולומון. העמדה הטבעית של סולומון היא קיצוני שמאלי. הוא השחקן המושלם לזה - זריזות רגליים, שינוי תנועה מהיר, טכניקה ברמה מאוד גבוהה ויכולת דיוק מרשימה - כל אלה מקנים לו את היכולת לקחת שחקן באחד על אחד באגף בקלות, ומשם להכניס כדור לרחבה או לבעוט - כפי שהדגים מעולה נגד אוסטריה. אך במערך שלושת הבלמים הוא מתופקד כקשר התקפי שמשחק באמצע, מתחת לחלוצים. התפקיד הזה מגביל אותו, והוא הרי הכישרון הכי גדול שיש לנו - אנו באמת רוצים להגביל אותו?
בעיה נוספת היא הרבה יותר עקרונית - זה לא סוד ששוק הבלמים הישראלים לא משגשג. קשה למצוא בלמים טובים בארץ, ואפילו נגד סקוטלנד רוטנשטיינר יפתח כנראה עם עופרי ארד, ניר ביטון ודור פרץ, כשהשניים האחרונים בכלל קשרים בטבעם. אם נוציא בלם ונכניס במקומו קשר או חלוץ, רמת האיכות והכישרון הכלליים יעלו. המערך כרגע הוא 5-3-2, שלמעשה מהווה 3-2-2-1-2: שלישיית בלמים, צמד קשרים אחוריים, שני מגנים, קשר התקפי ושני חלוצים. מרכז הקישור מורכב רק משניים - דליל מאוד וחשוף מדי להתקפות מעבר.
אז מה הפיתרון? אני הייתי מציע 4-3-3. רביעיית הגנה קלאסית, קשר אחורי יציב, עוד שני קשרים מרכזיים עם אופי התקפי שיעזרו בהנעת הכדור, חלוץ מטרה בודד ושני קיצוניים בכל צד. ומי יאיישו את העמדות?

2 צפייה בגלריה
נבחרת ישראל
נבחרת ישראל
ניר ביטון באימון הנבחרת
(צילום: ההתאחדות לכדורגל)

בשער הייתי נשאר עם אופיר מרציאנו. אמנם הוא לא משחק בתור השוער השני של פיינורד, אבל עדיין מתאמן ברמות הכי גבוהות - קבוצת צמרת הולנדית - ויש לו יכולות מרשימות שהצילו את הנבחרת פעמים רבות. במרכז ההגנה: ביטון משחק בסלטיק מצמרת הליגה הסקוטית, בילה כמעט את כל הקריירה באירופה ויש לו גם את הנתונים הפיזיים המתאימים להתמודד ברמה הזאת. עוד אחד עם סטטוס דומה הוא חאתם אל-חמיד, שחזר אמנם לבאר שבע אך שיחק הרבה באירופה ומכיר את ביטון, כך ששיתוף הפעולה ביניהם טוב. בעמדת המגן הימני הייתי מציב את אלי דסה מוויטסה, שהוכיח את עצמו כמגן הישראלי הטוב ביותר בשנים האחרונות. כמגן שמאלי הייתי פותח עם סאן מנחם, שהציג יכולת טובה בהופעתיו הקודמות בנבחרת, ואף במכבי חיפה.
כקשר אחורי הייתי משחק עם ביברס נאתכו, שפותח בפרטיזן בלגרד ומהווה עוגן בקישור. הקשר המרכזי צריך להיות פרץ, שאמנם לא מרבה לשחק בוונציה, אבל על הכישרון שלו אין עוררין. קשר נוסף יהיה מוחמד אבו פאני ממכבי חיפה. הוא מציג המון כישרון, גם במדים הלאומיים וגם אצל הירוקים מהכרמל, ויש לו עתיד גדול.
כחלוץ שמאלי הייתי כמובן משחק עם סולומון. חלוץ המטרה הוא ערן זהבי, אחד מגדולי הכדורגלנים הישראליים בכל הזמנים, בעל חוש בלתי נתפס לכיבוש שערים - ומימין צריך לעלות ליאל עבדה. כשכל האוהדים של סלטיק כבר מאוהבים בו - מי אנחנו שנמנע ממנו לשחק?
ברור שלא תמיד כל השחקנים האלה זמינים, בגלל פציעות או הרחקות, ולכן אפשר לחשוב על שמות נוספים: השוער דניאל פרץ, הבלמים עופרי ארד ואדי גוטליב, המגינים בן ביטון ואופיר דודזאדה, הקשרים ליאור רפאלוב, נטע לביא, דן גלזר וגדי קינדה, וגם חלוצים ברמה גבוהה מאוד כמו מונס דאבור ושון וייסמן.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.