סופה של תקופה. אחד הספורטאים הגדולים בכחול-לבן, פיטר פלצ'יק, הודיע היום (שני) בדמעות על פרישה מג'ודו במסיבת עיתונאים מרגשת במלון הרודס בת"א. המדליסט האולימפי מטוקיו 2020 ומפריז 2024, סיים קריירה מפוארת כשהוא בן 33, וכצפוי, לא ייקח חלק באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028.
"לפני 30 שנה, בגיל 4 לקח אותי סבא שלי למועדון הג'ודו בפעם הראשונה", אמר פלצ'יק בתחילת דבריו. "למרות מה שכולם חושבים, זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון, אבל עם הזמן בחרנו אחד בשני, הג'ודו ואני - והפכנו לאחד. ככל שהתבגרתי, הג'ודו הפך לעוגן היציב בחיי".
הג'ודוקא הפורש המשיך: "לעמוד בראש הפודיום ולשיר את ההמנון ולראות את דגל המדינה מתנוסס בראש - זה יום שאני לא אשכח. שנת 2020 זו שנה שלא אשכח כל החיים שלי - השנה של האולימפיאדה בטוקיו. ביום האישי נכשלתי - זה היה הכישלון הכי גדול בחיים שלי. יום לאחר מכן ניצחתי בכל הקרבות שלי וזכיתי יחד עם נבחרת הג'ודו במדליה גדולה ומרגשת. חזרתי לארץ והבנתי שעדיין לא הגשמתי את כל המטרות שלי - וכאן החל המסע לפריז".
ב-7 באוקטובר, גם אני התעוררתי כמו כל עם ישראל ותפסתי את הראש", סיפר. "עשרה חודשים לפני פריז, אנחנו לא יכולים להתחרות. הראש שלנו עם המשפחות, החטופים. החלטתי שדווקא עכשיו אני עושה יותר, לא הורדתי את הרגל מהגז. הבנתי שמדליה אולימפית היא לא רק משימה שלי, אלא שליחות לאומית. ארגונים פרו פלסטיניים עשו כל מה שאפשר כדי להחרים אותי. זה לא עצר אותי. חודש לפני האולימפיאדה סמדג'ה שכל את בנו עומר ז"ל. הנוכחות של אורן עבורי היא קריטית. פתאום סימן שאלה גדול האם הוא יהיה ביום הכי גדול בחיים שלי".
"לפריז הגעתי כשאני לראשונה מחוץ לעשירייה הראשונה בגלל פציעות. שנת 2024 הייתה הגרועה בקריירה שלי. אבל הרוח הייתה במקום אחר. ידעתי שאני מגיע למזרן ונותן הכל עד טיפת הדם האחרונה. עוד לפני ניתנה לי הזכות לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה, חלום ילדות שלי. ביחד עמדנו על נהר הסיין ומול כל העולם סיפרנו את הסיפור של ישראל".
"ה-1 באוגוסט 2024 הגיע. קמתי בבוקר וידעתי שהיום הזה שלי. אלוהים נישק אותי במצח. למרות הפציעות, האיומים, הצלחתי להביא את המדליה האולימפית האישית שלי", הוסיף. "30 שנה עברו לנגד עיני. אורן עמד מולי, רק רציתי להגיע אליו. כשזה קרה התחבקנו והתרגשנו. המדליה אולי שלי, אבל בישראל כמו בישראל - ההרגשה היא שהמדליה של כולם".
"עשיתי את המסע שלי כנגד כל הסיכויים. בתחילת הדרך לא היה לי כסף, נאלצתי לעבוד כשומר ברים וישנתי באוטו כדי לחסוך. ישנתי אצל ההורים של דניאל (אשתו), אבל הייתה לי מטרה אחת מול העיניים - להיות מדליסט אולימפי".
"אני פורש כי אני חושב שנכון לפרוש בשיא, כי הגיע הזמן לפתוח פרק ב'. זו לא החלטה של יום אחד, חשבתי על זה הרבה - ואני עושה את זה בלב שלם".
גם מי ששימש כמאמנו בנבחרת הג'ודו, אורן סמדג'ה, דיבר במסיבת העיתונאים: "איזה כיף להיות מאמן של דבר כזה. זכות. אני יודע כמה פיטר העריך את סבא שלו, גיבור על, על המסע המטורף שעברנו. מהרגע שראיתי את פיטר, הוא לא היה הספורטאי הכי טוב, אבל ראיתי את הכריזמה, כושר המנהיגות, ספורטאי שלא מוכן לוותר. באחת התחרויות שציפיתי שהוא יהיה על הפודיום, הוא נכשל, הפסיד. אני חיבקתי אותו שם, ראיתי את מה שרציתי לראות. ראיתי בן אדם שנאבק, לא מדליסט".
7 צפייה בגלריה
"רק רציתי להגיע אליו, והתחבקנו". פיטר פלצ'יק ואורן סמדג'ה אחרי הזכייה במדליית הארד בפריז
(צילום: Arlette Bashizi, רויטרס)
"מה שעברתי עם עומר, הנוכחות של פיטר גרמה לי להיות שם. זה היה מובן אם לא הייתי טס. ידעתי מה המשמעות של להיות שם עם פיטר והצוות, לא לוותר. לא יכולתי לוותר על החלום שלו כשראיתי אותו מתאמן, החלום שלי ושל כולם. ההחלטה להיות שם - פיטר גרם לי להיות שם בשבילו".
יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, יעל ארד: "עשית בחירה מדהימה בחיים שלך, שהביאה אותך ואת המשפחה בספורט הישראלי למקומות שלא הרבה חולמים. הבחירה גורמת לנו לויתורים, אבל היא הקרבה. פרישה מספורט הישגי זה משהו בלתי נתפס. אין מקצוע שהוא דומה. זה מביא קשיים ועצב. זאת פרידה, משהו שאף פעם לא יחזור. זה משהו אישי שלא נקטע ביום אחד, אלא משהו שצריך להתמודד איתו. היום, פיטר, אתה עושה את זה. הייתה לך קריירה מפוארת שבה עמדת על כל פודיום אפשרי. גם ביום הזה שיש בו סיום וגם התחלה, אתה יודע שאתה אדם שלם. לא כל ספורטאי זוכה לפרוש עם שלמות פנימית".
פלצ'יק, מדליסט הארד מאליפות העולם ב-2023 ואלוף אירופה מ-2020 שהגיע לפריז מהמקום ה-11 בעולם, נעל קריירה אולימפית נהדרת עם זכייה במדליה אולימפית שנייה בקיץ שעבר. ההודעה הצפויה לא תגיע בהפתעה גמורה לאחר שפלצ'יק השתתף לאחרונה בתוכנית רוקדים עם כוכבים, תוך שהוא מוותר על תחרויות בינלאומיות.
פיטר פלצ'יק (33) פרץ בגיל יחסית מאוחר, כשב-2018 זכה בארד באליפות אירופה בת"א. שנתיים אחר כך הוא כבר הפך לאלוף אירופה עד 100 ק"ג, ובאולימפיאדת טוקיו 2020 היה שותף למדליית הארד הקבוצתית. פלצ'יק המשיך לקטוף הישגים – ארד קבוצתי באליפות העולם ב-2022 וארד אישי, שנה לאחר מכן.
שיא הקריירה הגיע באולימפיאדת פריז 2024, כשנשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה וזכה במדליית ארד אולימפית אישית, ברגע מרגש במיוחד על רקע נפילתו של עומר, בנו של מאמנו סמדג'ה, בקרבות בעזה.
פורסם לראשונה: 11:32, 10.11.25
