כולם מהללים את נבחרת איטליה, ובצדק. הסקואדרה אזורה הציגה עד כה יכולת מצוינת ובהחלט מועמדת לזכות ביורו 2020, אבל היא לא נבחרת מושלמת וספרד תנסה הערב (שלישי, 22:00) לנצל זאת בחצי הגמר.
במשחקים אותם קיימו עד כה השחקנים של רוברטו מנצ'יני ניכר היטב שהאגף השמאלי שלהם חזק הרבה יותר מהימני ומרבית ההתקפות התנהלו דרכו. לורנצו אינסינייה מרבה לאיים על השער וכאשר לאונרדו ספינאצולה הצטרף אליו מעמדת המגן השמאלי לפני שנפצע, הרגליים של היריבות רעדו.
האגף הימני היה סיפור אחר. בניצחון 0:3 על טורקיה הציב המאמן בעמדת המגן הימני את אלסנדרו פלורנצי, שלא הרבה לצאת קדימה, נפצע ואיבד את מקומו בהרכב. החל מהמשחק השני, בו הביסו האיטלקים 0:3 את שווייץ תפס את מקומו ג'ובאני די לורנצו, למעט ב-0:1 על וויילס בו שיחק רפאל טולוי אחרי שהמקום בשמינית הגמר הובטח לפני כן.
די לורנצו (27), שחקנה של נאפולי, מילא משימות הגנתיות בעיקר ולא תרם כמעט דבר בחלק ההתקפי. הדבר בלט בעיקר בשמינית הגמר, בו נאבקו האיטלקים מול אוסטריה בטרם ניצחו 1:2 בהארכה.
לאיטלקים היו בעבר מגינים ימניים שהיו מעורבים במשחק ההתקפה ושלחו כדורים מסוכנים מהאגף. די אם נזכיר שמות כמו מאורו טאסוטי ממילאן הבלתי נשכחת של שנות ה-90, כריסטיאן פאנוצ'י מהנבחרת של יורו 2008 ובעיקר ג'אנלוקה זמברוטה, שהמסירות שלו מהאגף הפכו אותו לאחד מגיבורי הזכייה במונדיאל 2006.
די לורנצו כבש אמנם 9 שערים במדי נאפולי בשנתיים האחרונות (4 בעונה האחרונה בכל המסגרות) ובישל 17 (8 העונה), אבל ביורו הנוכחי מתפקד לעיתים כבלם שלישי ומזכיר יותר מגינים ימניים מיושנים מהסוג של קלאודיו ג'נטילה ב-1982.
הוא כמובן לא כסחן כמו אותו משופם אימתני ונוקשה (מי יכול להרשות לעצמו כיום לקרוע לשחקן יריב חולצה עם כל המצלמות מסביב?), אבל נשאר בעיקר מאחור כמוהו ודואג שהנבחרת לא תספוג.
דומניקו ברארדי, שבמשחקים הראשונים פתח באגף הימני בהתקפה, נוהג לחתוך עם רגל שמאל למרכז, ובהיעדר העזרה מכיוון ההגנה המשחק של איטליה, כמו מול אוסטריה, נתקע בצד ימין כאשר שלישיית הקישור כללה שלושה שחקנים (ניקולה בארלה, ג'ורג'יניו ומרקו וראטי), שבלי קשר עשו עבודה מצוינת. מנצ'יני ראה את זה והחליט לשלב בחוד מול בלגיה את פדריקו קייזה במקום ברארדי, אבל הדבר לא הגביר בצורה ניכרת את האיום מצד ימין.
די לורנצו לא תרם במשחק ההתקפה גם בניצחון 1:2 על בלגיה, ובאותו ערב גם ביצע שתי טעויות גדולות שלמזלה של איטליה - היא לא שילמה עליהן ביוקר. אחרי שהתקשה מול ג'רמי דוקו המהיר, הוא הכשיל אותו לקראת סיום המחצית במהלך שהוביל לפנדל ממנו צימק רומלו לוקאקו ל-2:1.
בדקה ה-61 ביצע די לורנצו טעות גדולה נוספת שבנס לא הפכה לשער. הוא יצא קדימה, אבל אז שלח מסירה לא טובה ואיפשר לבלגים לצאת להתקפה מתפרצת. קווין דה בריינה ניצל את החור שהוא השאיר כדי להכין מצב נוסף ללוקאקו. הכדור כבר היה בדרך לרשת לפני שספינאצולה הציל מהקו.
למרות זאת, ולמרות שלכולם ברור שלא מדובר בכוכב, האיטלקים לא מצפים שמנצ'יני יחליף את די לורנצו. מגינה של נאפולי פשוט ממלא את המשימות מהבחינה הטקטית וההנחה היא שאם לא יטעה הדרך לגמר תהיה סלולה.
התאמתו לשיטה של הנבחרת בשלוש השנים האחרונות (עוד מהתקופה בה פלורנצי שימש כשחקן הרכב קבוע), בה האגף השמאלי מתרכז בהתקפה והאגף הימני בהגנה, תורמת לשביעות הרצון ממנו. בעת היציאה להתקפות הופך מערך ה-4-3-3 ל-3-2-5 וכך הופך די לורנצו למעשה לבלם שלישי שאינו דרוש לתגבור חמשת השחקנים בחלק הקדמי.
די לורנצו רגיל לשחק במערך כזה גם בנאפולי, בה הוא אמנם משתתף קצת יותר בהתקפות, אבל לא מרבה לעשות זאת. גם נאפולי מרבה לתקוף דרך האגף השמאלי, דרך הפורטוגלי מריו רוי ואינסינייה לפניו. המסירות, הרצינות וההקרבה הפכו אותו לאהוד מאוד בנאפולי ולראייה הוא לא החמיץ כמעט שום משחק בעונה האחרונה. גם המאמן החדש לוצ'יאנו ספאלטי לא מתכוון לוותר על השחקן שנחשב לבאנקר בהרכב ומרוויח 2.3 מיליון אירו בעונה.
המערך הנוכחי שונה לגמרי מהמערך בו נהגה איטליה של מרצ'לו ליפי לשחק ב-2006. אז, עם שני בלמים (פאביו קנבארו ומרקו מטראצי) וקישור מעובה, היה לאגף הימני תפקיד רב יותר במשחק ההתקפה וזמברוטה בא לידי ביטוי הרבה יותר מאשר די לורנצו כיום.
במערך הנוכחי, למגן שאינו נחשב לטכני במיוחד אלא לשחקן טוב וממושמע שעושה את עבודתו, יש בהחלט מקום. גם במקרה שדי לורנצו לא ישחק ימלא את מקומו טולוי החזק וההגנתי, שכן איטליה לא בונה על התקפה מצד ימין.
מהליגה השלישית באיטליה לחצי גמר היורו
כשרואים את המשחקים שלו, קשה להאמין שדי לורנצו החל את הקריירה כחלוץ וכונה בנעוריו "באטיגול" (על שם גבריאל באטיסטוטה כמובן) בעת ששיחק בעיירה בה התגורר, גיוויזאנו שמחבל טוסקנה. כששיחק ברג'ינה עבר לעמדת הקשר האחורי, עד שהחל לשחק באופן קבוע בהגנה. בהמשך שיחק במטרה מהליגה השלישית ואת ההתקדמות הגדולה עשה באמפולי, לה עזר לעלות לסרייה א' ב-2018.
כעבור שנה נרכש על ידי נאפולי תמורת 8 מיליון אירו. הבעלים אאורליו די לורנטיס שמח לשלם עבורו מחיר זול בהרבה מזה שהיה אמור לשלם תמורת האנגלי קירן טריפייר, אשר היה מועמד לקבוצה ועבר בסופו של דבר מטוטנהאם לאתלטיקו מדריד תמורת 20 מיליון.
מעריציו מכנים אותו "הגלדיאטור המקועקע" ובגיוויזאנו, בה מעריצים אותו 1,500 התושבים המכירים היטב זה את זה, מוארת הכיכר המרכזית בלילות באור כחול עם מספר חולצתו, 2. בנוסף, הוא כבר זכה להתעניינות מצידן של צ'לסי ופריז סן ז'רמן. גם שמה של ריאל מדריד הוזכר כמי שבודקת את האופציה לצרפו, אבל בנאפולי משוכנעים שהוא יישאר.
הגובה (1.83 מטר), הכוח הפיזי, הכושר הגופני ומשחק הראש מאפשרים לדי לורנצו להתמודד מול שחקני היריב, אבל האיטיות בעוכריו. הוא יודע היטב שבמשחקים בקצב מהיר כמו היורו אי ירידה בזמן להגנה עשויה לעלות ביוקר וממש לא מזכיר את הסילונים שרואים בדרך כלל על הקווים של נבחרות בסדר הגודל הזה.
עד כה נהנה די לורנצו מהעזרה הבלתי נגמרת והחיפוי המושלם מצידם של שני הבלמים הוותיקים והמסורים, לאונרדו בונוצ'י וג'ורג'יו קייליני. האם זה יספיק גם מול הספרדים כאשר ספינאצולה הפצוע (אמרסון ששולב במקומו מול בלגיה אמור למלא את מקומו) ייעדר בצד שמאל?
אם די לורנצו יטעה שוב כמו נגד בלגיה, שחקנים כמו ג'ורדי אלבה ופראן טורס ימהרו לנצל כל חור שהוא ישאיר ומצד שני, אם שוב לא יעזור להתקפה והספרדים יתרכזו בסגירת הצד הימני שלהם, איטליה תתקשה ליצור מצבים וצ'ירו אימובילה שוב יתעייף בגלל הריצות הצידה לקבל כדורים.
מחוץ למגרש, די לורנצו פעיל מא ברשתות החברתיות (הסרטון בו נותר ללא מכנסיים אחרי שחגג עם הקהל מול בלגיה הפך ללהיט) ומשתף את אוהדיו באינסטגרם בחייו האישיים עם בת זוגו קלריסה פרנקי.
כך למשל, את שמה של בתו בת השנה, אזורה (כחולה - כמו הנבחרת), מכירים כולם וכך גם את החיוך הרחב שלו בעת שישב על הספה בבית בזמן שקיבל את ההודעה על זימונו לקראת היורו.
