תחושת ההחמצה מהעונה שעברה ליוותה את הפועל ירושלים לאורך הקיץ כולו. ההדחה ברבע גמר היורוקאפ דווקא בעונה שבה הדרך לתואר נראתה פתוחה, הותירה במועדון את ההבנה שנדרשת קפיצת מדרגה כדי להגשים את חלום היורוליג.
הערב (20.00), כשתפתח את העונה האירופית שלה מול רוסטוק הגרמנית במשחק ״ביתי״ בבלגרד, ירושלים תציג תקציב שחקנים שגדל בכמעט 50 אחוז מהעונה שעברה, סגל זרים שנבנה מחדש עם ניסיון ואיכות, ומאמן בדמות סשה אוברדוביץ׳ שהגיע כדי להוביל אותה ליעדים ולדלג מעל המהמורות בהן נתקעה בעבר.
המטרה נשארה ברורה: לזכות ביורוקאפ כדי להיכנס ליורוליג, אבל הפעם ההצהרות מגובות בהשקעה שמצמצמת מאודאת מרחב התירוצים. הפציעה של כוכב ומנהיג הקבוצה ג׳ארד הארפר כבר טרפה חלק מהתוכניות, וגם המפעל התחזק, אבל בירושלים ידעו מראש שהדרך לא תהיה פשוטה.
המאמן
המעמד מחייב
ההחלטה לשנות כיוון התקבלה בהפועל ירושלים עוד לפני שהעונה שעברה הסתיימה. ההדחה ברבע גמר היורוקאפ הבהירה להנהלה שכדי להתקרב ליעד שהציבה לעצמה, היא זקוקה על הקווים למאמן בעל ניסיון ורזומה אירופי משמעותי. אוברדוביץ׳ סומן, והמינוי שלו היה הצהרת הכוונות הראשונה של הקיץ: ירושלים מכוונת ליורוליג ומפקידה את הדרך לשם בידי מי שכבר מכיר היטב את המפעל.
המאמן הסרבי מגיע עם מעמד מכובד שנבנה לאורך שנים, בין היתר במונאקו ובכוכב האדום ועם דרישות בהתאם. הבחירה בו הכריחה את המועדון גם להתחייב לסגל שיאפשר לו לעמוד בסטנדרטים שאליהם הוא רגיל, בין אם שחקנים איכותיים ומוכחים, עומק ואפשרות לחלק אחריות בין כמה מוקדים. גם הגדלת התקציב הייתה חלק מהסיכום איתו.
למעמד של אוברדוביץ' יש ערך גם בשיחות מול שחקנים: קל יותר לשכנע אותם בשאיפות של המועדון כשעל הקווים עומד מאמן שכבר עבד ברמה שאליה מבקשים להגיע. שמו של אוברדוביץ׳ מעלה גם את רף הציפיות, עכשיו במועדון מצפים שהניסיון שלו יתבטא במקום שבו נעצרה בעונה שעברה וביכולת שלו להגיע למשחקי ההכרעה ולהוציא מהם יותר.
הזרים
תביא קשוחים
כדי להבין את עומק האכזבה בירושלים מהעונה שעברה, מספיק להסתכל על מי שנשאר ממצבת השחקנים הזרים: הארפר, וזהו. סביב הגארד המוכשר נבנתה מחדש רשימת הזרים, ואין ספק שחילופי המאמנים האיצו את המהפכה.
אוברדוביץ׳ רצה לבחור את השחקנים שיתאימו לכדורסל שלו: אגרסיבי, פיזי, וכזה ששומר על אינטנסיביות לאורך משחק שלם. הרכש הראשון היה ג׳יילן סמית׳, מי שעזר לטרוק לירושלים את הדלת באירופה במדי טורק טלקום, ועכשיו הוא זה שאמור לעזור לה לפתוח אותה מחדש. הניסיון שצבר ביורוליג וביורוקאפ התאים בדיוק לחיפוש של אוברדוביץ׳ אחר שחקנים בעלי ניסיון ביבשת, וגם כאלה שמכירים את הלחץ והדרישות. גם שייק מילטון, שהגיע אחרי עונה בפרטיזן, כבר עבר את שנת ההסתגלות הראשונה שלו לכדורסל האירופי.
בקו הקדמי צורף דבונטה קייקוק, שחקן עם ניסיון בצסק״א, וירטוס בולוניה ומורסיה, והוא מביא איתו פיזיות שאמורה לתת ביטוי לדרישות של המאמן גם מתחת לסלים. לצד זה, ההחתמה המסקרנת ביותר היא דווקא של קני לופטון, שמתחיל את דרכו באירופה. בירושלים מתרשמים ממנו עד כה ומאמינים שהוא יכול להיות השפן של אוברדוביץ׳. "הייתי מפנה זרקור לקני", אומר המנהל המקצועי דן שמיר, "הוא שחקן מטרה, מאוד מגוון, משחק בעמדה 4־5 ואין הרבה כאלה. אפשר לעשות איתו המון דברים, גם בפנים וגם מבחוץ. באופן כללי מבחינת השחקנים שלנו, המילה המרכזית אצלנו היא קשיחות, גם מנטלית וגם פיזית, אין לנו פה מישהו שמשחק רך. זה היה אחד הפרמטרים בבחירת השחקנים".
ג'ארד הארפר
מצא זמן להיפצע
בתוך המהפכה, הייתה עמדה אחת שבה ביקש הצוות המקצועי לשמור על המשכיות: הקבוצה הזאת תמשיך להיות של ג׳ארד הארפר. הארכת חוזהו עד 2029 הייתה אחת המשימות המרכזיות של הקיץ והבחירה שלו להישאר ביטאה מחויבות יוצאת דופן למועדון.
כמו בעונות קודמות, הארפר אמור להיות המנוע והמנהיג של הסגל החדש, האיש שייקח אחריות כשהמשחק מסתבך וכשהעונה תגיע לרגעי ההכרעה. אבל דווקא סביבו מרחף סימן השאלה הגדול ביותר: הארפר נפצע וסובל מקרע ברצועה באגודל, והצפי לחזרתו לפעילות הוא בין ינואר לפברואר. מעבר למנהיגות, הנקודות והאסיסטים שיחסרו לקבוצה בהיעדרו, הקבוצה המתחדשת תעבור בלעדיו את החודשים הראשונים שבהם השחקנים לומדים זה את זה, נוצרים התיאומים ומתגבשת חלוקת האחריות.
כדי למלא את החלל הוחתם לורנזו בראון שהגיע בהשאלה ממילאנו. בגיל 36, אחרי תקופות מאכזבות בפנאתינייקוס ובמילאנו, הוא מגיע עם סימן שאלה לגבי יכולתו לשחזר את שנותיו הטובות. בירושלים מייחסים משקל רב לניסיון האירופי שלו, להבנת משחק וליכולת להפעיל את השחקנים סביבו. עבור בראון זו תהיה משימה תובענית ביותר להיכנס לנעליו של השחקן שסביבו נבנתה הקבוצה. כך ניצבים בפני אוברדוביץ' שני אתגרים: הראשון הוא לבנות קבוצה שמתפקדת ומנצחת ללא הארפר. והשני יגיע עם הבשורה על שובו, והוא להחזיר את האחריות לידיו בתוך סגל שכבר התרגל לשחק יחד במשך חודשים.
ישראלים
עדיין אפורים
דווקא בקיץ שבו השוק הישראלי זז, אפשר להגיד שירושלים נשארה מאחור. ים מדר עבר למכבי ת״א, תמיר בלאט חתם בהפועל ת״א ובבירה לא הצליחו להיות גורם משמעותי במאבק על אף אחד מהם. במקביל, ירושלים גם איבדה להפועל ת״א את קאדין קרינגטון.
כך, לצד ההשקעה הגדולה במאמן ובזרים, הסגל הישראלי נותר החלק האפור יותר של הקבוצה בהשוואה לשתי התל־אביביות. שמיר מציג תפיסה אחרת: "הסגל הישראלי הנוכחי שלנו, כשגבי צ'אצ'אשוילי ונמרוד לוי בריאים, זה היה נחשב יתרון שלנו, כי יש לנו שישה שחקנים ישראלים מפוזרים על כל העמדות, שחקנים שאנחנו מאמינים בהם. אנחנו לא חיים בבועה, היו מהלכים כמו שמכבי לקחה את מדר והפועל את קרינגטון ואלה מהלכים חזקים בשוק הישראלי.
"אבל גם אצלנו היו מהלכים, למשל החתמת איתן בורג. אולי להרבה אנשים זה לא מהלך כמו מדר אבל זה שחקן שאנחנו מאמינים בו, נלחמנו עליו, ואנחנו מאוד שמחים שיש לנו אותו כדי לבנות עליו כשחקן מרכזי. אחד הדברים שמאפיינים אותנו, ומבלי לעקוץ, זה שלכל השחקנים שלנו יש תפקיד מוגדר ומרכזי, זה לא איזה חלקי חילוף, זה לא מישהו שאם ארבעה שחקנים יפצעו או יהיו גרועים אז יהיה לנו מישהו שיכול לשחק. אנחנו מאמינים בדרך הזאת ששחקנים צריכים להיות במקום שיש להם תפקיד ובמה".
מטרות
הליגה השתנתה, היעד לא
ההחמצה של ירושלים בעונה שעברה כואבת עוד יותר כשבוחנים איזה יורוקאפ מחכה לה עכשיו. לפני שנה זו הייתה הזדמנות כמעט חד־פעמית שבה התחרות הייתה סולידית יותר. העונה יש את פאוק ואריס סלוניקי, נאפולי ובחצ׳שהיר, שהן רק חלק מהקבוצות שהעלו את רמת השאיפות וההשקעה.
לצד התחזקות הליגה, המפעל עבר גם שינוי במבנה: 32 קבוצות בארבעה בתים של שמונה, 14 משחקים בשלב הראשון וארבע עולות מכל בית לשמינית הגמר. משם, כל שלבי ההכרעה ייערכו בסדרות של הטוב משלושה.
עבור ירושלים, שסבלה מהאכזריות של משחק בודד ברבע הגמר, זו דווקא יכולה להיות בשורה טובה. אלא שבדרך לזכייה בגביע יהיה צורך לנצח בארבע סדרות. כך או כך, היעד נשאר זהה: זכייה ביורוקאפ והגעה ליורוליג (גם כשבמקביל המועדון פועל לקבלת רישיון קבע במפעל הבכיר). המשימה תהיה קשה יותר, אבל בהחלט אפשרית.








