לכדורגל הישראלי יש את מקסיקו־70, המונדיאל היחיד שבו השתתף - ועצם ההגעה אליו הוא ההישג הגדול. לכדורסל כחול־לבן יש את איטליה־79, אליפות אירופה שבה רשם את הניצחון הגדול ביותר בתולדות הנבחרת ואת דירוג השיא שלה. אלא שלהבדיל מהבועטים בכדור, שעבורם זו הייתה הבלחה חד־פעמית, אלה שמקפיצים אותו הם חברים של קבע ביורובאסקט והשתתפו בו ברציפות מאז 1959, למעט פעמיים.
האליפות ב־1979 הייתה שנתיים אחרי ה"או־הא מה קרה" בווירטון וה"גביע אירופה לת"א" בבלגרד של מכבי ת"א, ואפילו עם אותו מאמן - רלף קליין - אבל הפעם ישראל הסתדרה ללא סיוע אמריקאי (לפחות לא של גויים). שלא כמו היום, כשחצי מהיבשת משתתפת ביורובאסקט, אז העפילו לאליפות 12 נבחרות שחולקו לשלושה בתים. הבית הישראלי, ששוחק בגוריציה, נראה כמו הבית הנוכחי שקיבלה הנבחרת של אריאל בית הלחמי עם פולין, צרפת ויוגוסלביה על תקן סלובניה. ישראל סיימה את האליפות במאזן 4:4, אבל ניצחון אחד ענק היה שובר שוויון והוביל אותה בסופו של דבר למרחק נגיעה ממדליית הזהב.
במשחק הפתיחה של הבית המוקדם ניצחה ישראל את פולין 78:86, ובמשחק השני הפסידה לצרפת 92:83 למרות 33 נקודות של מיקי ברקוביץ'. ההפסד סיבך מאוד את מצבה של ישראל, שהייתה חייבת ניצחון על יוגוסלביה במשחק האחרון כדי לא ליפול לבית התחתון (מקומות 7 עד 12) ולגרור אליו את ההפסד לצרפת.
לנצח את יוגוסלביה? מה הבעיה, מדובר בסך הכל באלופת אירופה והעולם המכהנת עם כוכבים כמו זוראן סלאבניץ', מירזה דליבאשיץ' ודראז'ן דליפאגיץ'. בנבחרת הישראלית נערכו כבר לבאות ושלחו את עוזר המאמן בוב גונן לעקוב אחרי היריבות הפוטנציאליות במשחקי הדירוג.
האולם בעיירה גוריציה האיטלקית היה מלא ב־11 ביוני באלפי יוגוסלבים, שחצו את הגבול מגוריציה הסלובנית הסמוכה ונתנו לנבחרת שלהם הרגשה ביתית מלאה. בצד הישראלי נכחו רק קומץ מאמנים שהגיעו להשתלמות בטורינו ואוהד אחד. היוגוסלבים הובילו בהפסקה 42:45, אבל במחצית השנייה עשתה ישראל מהפך ועלתה ליתרון 56:68.
היוגוסלבים חזרו למשחק והובילו 71:76 כאשר נותרו שתי דקות וחצי לסיום, אבל ישראל צימצמה לנקודה 21 שניות לסיום. היוגוסלבים איבדו את הכדור, ברקוביץ' נשלח להתקפה מתפרצת על ידי אביגדור מוסקוביץ' והעלה את ישראל ליתרון 76:77, שנשמר עד הסיום. ניצחון סנסציוני שהעלה את ישראל לבית הגמר. קלעו לנבחרת: בועז ינאי 18, ברקוביץ' 17, סטיב קפלן 12, פיני חוזז 9, אריק מנקין 8, לו סילבר 4, בארי לייבוביץ' 3, מוסקוביץ', שוקי שוורץ ומוטי ארואסטי 2.
וכך תיאר את הרגעים שאחרי שליח "ידיעות אחרונות", רפאל נאה: "הכדורסלנים המאושרים של ישראל הסתערו קורנים מאושר על הספסלים של חדרי ההלבשה בגוריציה. הכל בכו משמחה וזרקו אל־על את המגבות. 'ניצחנו', זו המילה היחידה שנשמעה בחדר ההלבשה, כאשר הבחורים המשיכו בבכי ושמחה, חיבקו ונישקו איש את רעהו".
הניצחון הזה, הגדול בתולדות הכדורסל הישראלי, היה למעשה ניצחון כפול כי הוא נגרר לבית הגמר שנערך בטורינו, ובו ניצחה ישראל את ספרד וצ'כוסלובקיה והפסידה לאיטליה וברית המועצות. שתי הראשונות - ברית המועצות וישראל - העפילו למשחק הגמר שבו ניצח גוליית את דוד 76:98. רלף קליין והבחורים שלו נאלצו להסתפק במדליית הכסף. לא רע בכלל.
פורסם לראשונה: 01:30, 28.08.25
