בימים אלה מציין שרון דרוקר 30 שנות אימון כדורסל. שנה בלבד אחרי שפרש ממשחק בגלל פציעה בברך, הוא הצטרף למכבי רעננה כעוזר מאמן ומאז הספיק לעבור לקדמת הבמה ב־15 מועדונים שונים, שישה מתוכם בחו"ל. עם זאת, בראיון ל"ידיעות אחרונות" רגע לפני פתיחת העונה עם העולה החדשה מכבי ראשל"צ, דרוקר (58) מודה שהאתגרים האמיתיים הגיעו בחמש השנים האחרונות.
לראשונה בקריירה הוא אימן קבוצה בליגה הלאומית והעלה את הכתומים לליגת העל, לצד אימון נבחרת הנשים. היום (13.00) הקבוצה תפתח את העונה כשתתארח אצל מכבי ר"ג, ודרוקר, כמיטב המסורת שלו כמאמן, עיצב לשחקנים שלו חולצת אימון עם מסר מעודד. "כל שנה אני מתאר בכמה משפטים את הקבוצה ומה אני רוצה ממנה", הוא מספר. "המוטו שלנו השנה הוא strong alone, unstoppable together (חזקים לבד, בלתי ניתנים לעצירה יחד)".
30 שנות אימון, זה חתיכת תקופה.
"קודם כל, אני חושב שאני בר מזל. להיות מאמן זו זכות, יש לך הרבה אחריות, הרבה השפעה על בחורים צעירים. אני מסתכל על ספורטאים שאימנתי, לאן הם הגיעו ומה הם עשו ואני גאה בזה. אם הם לקחו דבר או שניים ממני - עשיתי את שלי. אם הגעתי עד עכשיו, זה סימן שאני באמת אוהב את הכדורסל. אני מסתכל אחורה ועדיין רעב לעוד".
"כל המתאזרחים צמו"
לפני כשנתיים דרוקר נכנס לתפקיד המנהל המקצועי בראשל"צ, שהייתה אז במקום האחרון בליגה הלאומית. יו"ר הקבוצה היום, ארז בן חיים, וראש העיר רז קינסטליך נפגשו עימו כדי להציל את המועדון רגע לפני נשירה לליגה הארצית. למרות שדרוקר לא בנה את הקבוצה, הוא נענה לבקשה לייעץ בכל הקשור לצד המקצועי, כולל מחלקת הנוער. "היום רואים שיפור גדול בכל הפרמטרים", הוא אומר. "עלינו ליגה, שזה הדבר הכי גדול והכי חשוב. גם במחלקת הנוער רואים התקדמות, ניהול יותר טוב. פתחנו אקדמיה שמנהל אותה מתן חרוש, שאני הבאתי. נכון שתקציבית אנחנו לא מאריות הליגה, אבל כן תראו קבוצה מחויבת ולוחמת".
5 צפייה בגלריה
שחקני ראשון לציון חוגגים את העלייה לליגת העל
(צילום: יעל אמסילי מנהלת ליגה לאומית Winner)
הסכמת להצטרף מיד אחרי הפגישה ההיא?
"זה היה די קל להגיד כן, יש לי פינה מאוד חמה בלב למכבי ראשל"צ. בזמנו עשיתי שנה ושלושת־רבעי עם פיינל פור, חצי גמר גביע, הקמנו קבוצה שלקחה אליפות בלעדיי, אבל הרבה משייכים אותה לבחירת השחקנים שעשינו".
ועברת מתפקיד המנהל המקצועי למאמן על הקווים. רצית את זה או שהדבר נכפה עליך?
"עוד במהלך העונה הראשונה רצו שאעבור להיות מאמן ולא הסכמתי. עזרתי למיקי גורקה בכל מה שהוא היה צריך. היינו בתנופה טובה וחשבנו שאנחנו יכולים לעשות את זה ולעלות. בסוף גלבוע/גליל עלו בצדק. באותו קיץ יצחק פרי חזר ואז התחלנו שיחות חדשות. רז ביקש ממני להיות המאמן, ואני לא אומר לו לא. אף פעם לא הייתי מאמן בליגה שנייה, ידעתי שזה סיכון גדול, אבל לטובת המועדון נכנסתי מתחת לאלונקה. התחלנו לא טוב, עשינו שינויים, ובסוף את סדרת הגמר נגד אילת ראו יותר אנשים ממה שראו את סדרת הגמר של ליגת העל (צוחק)".
גם כשאתם כבר בליגת העל, אין לכם ישראלים משמעותיים.
"הייתה שנה מאוד מוזרה בעניין הזה. כל נושא הקולג'ים, שהלכו שחקנים לשם לטובת הכסף הגדול, פגע בנו. נשארו מעט מאוד ישראלים. זה לא סוד שנאבקנו על רפי מנקו. נתנו לו הצעה מטורפת, אבל הפועל העמק ניצחו אותנו בקרב הזה והחתימו אותו לשנתיים. כשעשינו את החישובים, הבנו שאין מה להסתכל על תעודת זהות, אלא על התקציב ולעמוד בו. הבאנו את השחקנים שהכי מתאימים לנו מבחינת אופי, ייחודיות ורעב".
הרבה מתאזרחים.
"כן. ביום כיפור האחרון הופתעתי שכל המתאזרחים צמו, הייתי רגיל לאחד־שניים. כיף לאמן אותם, הם רוצים להוכיח שהם שווים ושייכים לליגה הראשונה. אני חושב שאם לא יסגרו את פרצת הקולג'ים, הכדורסל האירופי יסבול מאוד. איבדנו כישרונות מאוד גדולים שראיתי אותם אצלנו בקבוצה".
"אריאל ואני הסתדרנו מעולה"
בקיץ 2021 מונה דרוקר למאמן נבחרת הנשים, היה בתפקיד כמעט ארבע שנים ובפברואר האחרון נפרד מהכדורסלניות בכחול־לבן. במשחק האחרון בקמפיין היורובאסקט נבחרת צרפת לא ריחמה על הישראליות והביסה אותן 100:39, תוצאה משפילה שתיזכר עוד שנים קדימה. בדיוק כמו אימון בקבוצה מהליגה השנייה, אימון נשים היה משהו שדרוקר לא הכיר לפני. "זה היה חדש לי, גם את זה שקלתי", הוא משחזר. "לאמן נבחרת לאומית עשה לי את זה. הייתי באיגוד בהרבה תפקידים, בעיקר בנבחרות עתודה. התפקיד סיקרן אותי, גיליתי עולם מיוחד. מאוד אהבתי את השחקניות, למדתי מהן הרבה".
מה למשל?
"הן מאוד משקיעות, גם כשהליגה נגמרת כל אחת עובדת ועושה אקסטרה כדי להיות יותר טובה. יש להן משמעת טקטית, הן מאוד קשובות ועשו את התרגילים כמו שצריך. ארבע השנים האלו היה במילה אחת - כיף. עכשיו אני צופה יותר, מכיר, מגיע למשחקים כשיש זמן. היו לנו הישגים יפים וגם משחקים שהבדלי הרמות עשו את שלהם כמו מול נבחרות בלגיה וצרפת".
אפרופו תפקידים באיגוד, שימשת כעוזר המאמן של אריאל בית הלחמי בנבחרת הבוגרת ורגע לפני היורובאסקט קיבלת הודעה על סיום תפקידך. מה קרה שם?
"עשיתי כמה חלונות עם הנבחרת הבוגרת, ובשבילי זו הייתה סגירת מעגל עם שחקנים שאימנתי בנבחרות העתודה. באיזשהו שלב קבעו איתי פגישה, שם נאמר לי שהמינוי שלי לא מתאים, אני לא יודע למה ומאיפה זה בא. זה בטוח לא בא מאריאל, כי הסתדרנו מעולה. לא יצאתי ליורובאסקט, אבל החזקתי אצבעות כמו כולם. זאת הייתה אליפות טובה, והם עשו הישג יפה בעליית השלב".
נעלבת מההחלטה?
"יש לי כל כך הרבה צלקות על הזרוע, עברתי במקומות קשים כמו יוון או איטליה, מועדונים עם בעיות כספיות. עברתי הרבה בקריירה ולמדתי שכדאי לא להיעלב ולא להיפגע כי בדרך כלל נפגשים שוב. זה עולם קטן והוא גלגל. יכול להיות שעוד אחזור לאיגוד בתפקיד כזה או אחר. אחרי השיחה לחצתי ידיים ואיחלתי הצלחה לאריאל ולכל הנבחרת".
פורסם לראשונה: 01:30, 12.10.25
