הפועל גליל עליון תפתח הערב (שבת, 20:15) את העונה השישית ברציפות שלה בליגת העל מאז החזרה ב-2021 עם תקווה שהפעם, בניגוד לשלוש העונות האחרונות, היא תמצא את הדרך חזרה לפלייאוף ולא תיאבק נגד הירידה. גם כשהמשחק ייערך בהיכל מנורה מבטחים מול מכבי ת"א, במועדון הצפוני לא מתרגשים, ומאמינים שהסגל שבנו מתאים בדיוק למטרה שהציבו.
זה לא שהשאיפה רחוקה מהמציאות. בשתי העונות הראשונות שלה בליגת העל גליל סיימה במקום החמישי, הספיקה לזכות בליגה הבלקנית ולארח בכפר בלום את שלב הבתים של היורופקאפ. אז שילוב מצוין של ישראלים רעבים לצד זרים שמחפשים מקפצה להמשך הקריירה הביא את הקבוצה לקדמת הבמה - ואז הגיע 7 באוקטובר.
כזכור, כפר בלום הפך לאולם היחיד בישראל שבו לא התקבל אישור לשחק בשל החזית שנפתחה בצפון, והקבוצה מצאה את עצמה בסבב אולמות "ביתיים" עד שנעצרה בחדרה. רק בפברואר 2025 חזרה גליל לאולמה, בערב מרגש שכלל גם את קבלת הפנים לתושבים העקורים ששבו הביתה אחרי נדודים של מעל לשנתיים.
חשוב לציין שגם בניית סגל לא מוצלחת הייתה חלק מהבעיה של הקבוצה בשנתיים האלה, לצד המצב הביטחוני שגרם לכך שזרים לא רצו להגיע כשהגזרה הצפונית התחממה מחדש. את סיום העונה החולפת אי אפשר לשכוח, בין אם המוות הטראגי של רז אדם ז"ל רגע לפני פתיחת משחקי הבית התחתון וההישרדות של הקבוצה בליגה, שהביאה הרבה גאווה ואנחת רווחה לאזור כולו.
עידן אבשלום, שהגיע לעמוד על הקווים באמצע העונה אשתקד, כבר התרגל לנסיעות מביתו שברמת השרון לבית הנוסף בקיבוץ. הוא צוחק כשאומר שהנסיעות הפעם הרבה יותר רגועות, אחרי שנאלץ לעשות את אותה הדרך תחת טילים. "עכשיו זה שטויות, אין אזעקות. משעמם", הוא מוסיף. "ככה זה אמור להיות. חיים נורמלים. בלי החיים בצפון לא יהיו חיים גם במרכז".
"בהתחלה השחקנים היו שואלים לגבי לוח הזמנים ומתי החופש. הרי הם עברו לגור פה, וביום החופש אפשר לנסוע למרכז. כבר שלושה שבועות השחקנים בוחרים להישאר כאן, וזה מעיד על המקום. הם לא רוצים ללכת"
איך היה תהליך בניית הקבוצה?
"באתי עם הפילוסופיה שלי. המועדון יכול להיות בעל שם אירופאי בכל מה שקשור לפיתוח שחקנים והישגיות. אני רוצה להביא לפה את השחקנים הכי מוכשרים בארץ, כאלה של נבחרת העתודה, וליצור ארגון שהשלם עולה על חלקיו. גם קהילה תומכת זה חשוב, שיזדהו עם הקבוצה, עם ישראלים נלהבים וזרים שמתאימים לאופי של המקום".
ואלה שחתמו יודעים שכפר בלום רבע שעה מלבנון. היה קשה לשכנע אותם להצטרף?
"למדתי בחיים שאחרי כמה 'לא' מגיע 'כן'. אני לא מסתיר- היו לא מעט סוכנים שבגלל המיקום לא רצו שהשחקנים שלהם יגיעו. החיים הם אתגר, אני מאחל לכל אחד שהאתגר שלו יהיה שזרים לא רוצים לבוא לקבוצה שלהם. אני מתרכז עכשיו ב-'כן'. סך הכל אני מרוצה מהקיץ שלנו. הצלחנו להביא את רוב השחקנים שרצינו. עכשיו לעבודה".
בסגל של גליל אפשר למצוא שחקנים כמו איתי מושקוביץ, שחוזר לקדנציה שנייה בקבוצה, דורי סהר, רני בלגה ויהל מלמד. הזר הכי מוכר הוא מוריס קמפ (שהוא גם השחקן היחיד בסגל שיליד שנות ה-90), שזו התחנה הרביעית שלו בישראל אחרי שעבר במכבי ראשל"צ, זכה עם הרצליה בגביע והגיע איתה גם לגמר הפלייאוף, ובעונה החולפת שיחק בנתניה.
לאבשלום ומושקוביץ יש היכרות ארוכת שנים עוד מהימים בנתניה. "הוא התחיל אצלי בגיל 18, בקבוצה שהייתה בליגה השלישית. אחרי זה הוא היה אצלי תגלית העונה בליגה הלאומית. יש לנו היסטוריה ארוכה ביחד", מעיד המאמן. למרות שבקדנציה הקודמת בגליל מושקוביץ סיפק עונה אדירה, שבמהלכה הוא היה חלק מטריו מוצלח יחד עם נמרוד לוי ורועי הובר ואף זומן לנבחרת בפברואר 2023, הוא לא הצליח לנצל את המומנטום הזה ולעשות את קפיצת המדרגה שלה הוא ייחל.
בעוד הובר ולוי האחרים הגיעו להפועל ירושלים, מושקוביץ ויתר על ההצעה של יונתן אלון (שהיה המנהל המקצועי בגליל עליון בתקופה שבה שיחק בשורותיה) לפני כשנתיים להצטרף למועדון מהבירה, בטענה שהוא רוצה להיות שחקן שמקבל דקות ולא שחקן משלים. אחרי שלא הצליח בהפועל חיפה הוא עבר למכבי ר"ג, חזר לנתניה והמשיך לעירוני נס ציונה, שבה ירד לכמות נקודות חד ספרתית. "אני מאמין באיתי. אני חושב שהוא הבשיל והתבגר. אין לי ספק שעם הרוח הגלילית הוא מגיע בפוזיציה אחרת, לא כצעיר מבטיח", אמר אבשלום.
כשחקן שאמור להוביל את הצעירים.
"אני סומך עליו, מאמין בו. הוא מיוחד, והוא יעשה עונה טובה. כולנו נהנה ממנו. נכון שהוא לא הגיע לקבוצה גדולה. קריירה של ספורטאי מורכבת מהרבה החלטות. לעיתים הדברים היו תלויים בו ולפעמים דברים משתנים. הוא שחקן שלא האמינו בו שיהיה שחקן ליגת העל, הדרך שלו מרגשת אותי. הוא רק בן 26. מה שהוא עבר חישל אותו והוא מוכן להוביל אותנו גם מחוץ למגרש. אני שמח לעבוד איתו שוב".
קמפ הוא הזר עם הניסיון שיהיה גם מנהיג בחדר ההלבשה?
"קודם כל זכות גדולה בשבילי לאמן את מוריס. מאוד אהבתי אותו, את המשחק שלו. בקיץ האחרון למדתי על האישיות שלו. חשוב לנו שהוא איתנו. יש לו יום-יום באמת מצוין בתוך המגרש ומחוץ לו. הוא בן 34 ומתאמן כמו בן 18. אני צועק לו שאנשים בגילו כבר משחקים גולף אז שיירד מהמגרש. הוא מחייך ונשאר לזרוק. ככה אני מצפה מהמנהיגים שלי להיות".
הגעתם לרבע גמר גביע ווינר. יש כבר כיוון שאתה יכול לראות?
"עוד מוקדם, זאת קבוצה חדשה. מצד אחד, גילינו שם הרבה מאוד אופי, גם כשנקלענו לפיגורים, כמו במשחק מול נס ציונה. הצלחנו לחזור וכמעט ניצחנו. אני מרוצה מהאנרגיות, שזה הבסיס. מצד שני, יש המון עבודה, להבין למה נקלענו מלכתחילה לפיגורים האלה. היה את הניצחון על הפועל העמק למרות פערי התקציב. צריך לקחת הכל בפרופורציות. גביע ווינר הוא טורניר הכנה".
יש עכשיו כבר שש-שבע קבוצות עם תקציב גבוה. זה יכול לפגוע בשאיפה שלכם להגיע לפלייאוף?
"כסף לא משחק על המגרש. נכון שבספורט מקצועי יש את טבלת העוצמה, ולרוב זה יהיה מהכסף. לשמחתי, זכיתי ליהנות מהסיטואציות בקריירה שחיבור נכון מצליח לייצר קסם שלא היה בהכרח קשר בינו לבין כמות הכספים שהיו לקבוצות שלי. אלוהי הכדורסל נותן לנו את התוצאות על סמך ההקרבה ועל סמך היום יום. מי שרוצה להיות מיוחד ואחר צריך לעשות יותר בכל מקום, לעבוד יותר קשה ויותר נכון. אפשר לפרוץ גבולות במקום כמו גליל".
ביום חמישי המועדון חתם על הסכם חסות ארוך טווח עם בית ההשקעות אלפי בנדק כספונסר הראשי. "ההסכם הזה מאוד מבורך, אנחנו מודים להם. כל ספונסר, בן אדם ששם שקל אחד במועדון הזה זאת שליחות. הוא שם את זה במקום בו הסיפור הרבה יותר גדול מכדורסל. אני קורא לעוד בעלי הון וחברות להגיע לגליל. יש סיפוק גדול מלהיות במקום הזה. האהבה לאנשים שיש כאן לכדורסל מדהימה".
איך השחקנים החדשים מתאקלמים באווירת הקיבוץ?
"התחברו מהר. בהתחלה השחקנים היו שואלים לגבי לוח הזמנים ומתי החופש. הרי הם עברו לגור פה, וביום החופש אפשר לנסוע למרכז. כבר שלושה שבועות השחקנים בוחרים להישאר כאן, וזה מעיד על המקום. הם לא רוצים ללכת".
פורסם לראשונה: 12:35, 10.10.26








