המפגשים בין הפועל ת"א להפועל ירושלים תמיד היו יצריים, סוערים, דרמטיים וברוב המקרים גם סיפקו את הסחורה מבחינת איכות הכדורסל, אבל בשנתיים האחרונות נדמה שהיריבות הזו קיבלה ממד נוסף. האדומים מהבירה הפכו לכבשה השחורה של התל־אביבים, כאשר מאז ינואר 2025 הם מחזיקים במאזן מרשים של 2:7 מולם, והדיחו אותם מכל מעמד אפשרי – מחצי גמר הפלייאוף בעונה שעברה ועד רבע גמר הגביע העונה.
והנה, באופן כמעט מסורתי, השתיים ייפגשו הערב (20.50) למשחק הראשון בסדרת חצי גמר הפלייאוף (הטוב מ־5) בהיכל מנורה מבטחים. וכאשר כל אחת מהן עדיין מחפשת תואר ראשון העונה, עולה השאלה הגדולה: האם שחקניו של דימיטריס איטודיס יצליחו לשנות את המגמה, או שמא החבורה של יונתן אלון תפעיל פעם נוספת את הקסם שעבד עבורה בפעמים הקודמות? והאם בכלל מדובר בעניין מנטלי, מקצועי או פשוט בצירוף מקרים?
אירופה לפני הכל. זה לא סוד שהפועל ת"א נמצאת בשנתיים האחרונות על רכבת הרים מסחררת. בתוך פרק זמן קצר היא הצליחה לזכות ביורוקאפ, להעפיל ליורוליג וגם להיכנס לשישייה הראשונה ולהבטיח לעצמה עונה נוספת במפעל הבכיר באירופה. באותו זמן, בירושלים עדיין מנסים למצוא את הנוסחה שתסלול את דרכם לבמה הגדולה של היבשת, בעקבות שתי היריבות המקומיות. לא צריך להיות מקורב למערכת כדי להבין שרוב הפוקוס של הנהלת הפועל ת"א והצוות המקצועי הופנה לאירופה. באופן טבעי, הדבר השפיע גם על התוצאות בזירה המקומית.
"לא היה ספק שההתמקדות הייתה ביורוליג", הודה גורם במועדון. "המחשבה לא הייתה איך מנצחים את הפועל ירושלים או כל קבוצה אחרת בליגה, אלא איך מנצחים את ברצלונה או את פנאתינייקוס. זה גזל הרבה אנרגיות. הייתה גם תחושה שאם אתה מנצח קבוצות בפרופיל כזה, אז מה זה כבר עוד משחק ליגה? זה לא נבע מזלזול, ממש לא. זו הייתה יותר תחושת זחיחות מסוימת, או אולי אופטימיות יתר, שקשה מאוד לנטרל".
הארפר במוקד. מעבר להיבטים המנטליים, יש גם עניין מקצועי אחד מרכזי: ג'ארד הארפר. בשתי הקבוצות מייחסים לכוכב הירושלמי משקל עצום ברצף הניצחונות הזה – ובצדק. בתשעת המפגשים האחרונים הוא העמיד ממוצע של 23 נקודות למשחק, ובהפועל ת"א עדיין מחפשים את הדרך לעצור אותו. "זה אפילו לא רק עניין הנקודות", הסבירו במועדון. "יש שחקנים שנותנים את המספרים שלהם ועדיין הקבוצה מפסידה. אצל הארפר זה אחרת. הוא עושה המון דברים שלא מופיעים בסטטיסטיקה. המנהיגות שלו יוצאת דופן, הוא מושך אליו את כל תשומת הלב של ההגנה ויוצר יתרון לאחרים. קשה מאוד להתמודד עם זה".
גם נציג הבעלים ושחקן העבר שמעון אמסלם התייחס להשפעה של הארפר. "הקושי הוא לא רק שלנו", אמר. "זו בעיה של כל הליגה, ואפילו של קבוצות באירופה. אבל נצטרך למצוא פתרונות. אי־אפשר להתעלם מההשפעה
פרופיל גבוה. אם יש משהו נוסף שמאפיין את הפועל ירושלים בשנתיים האחרונות, זו היכולת שלה להתעלות במשחקים הגדולים. כמעט כל קבוצה ניזונה ממשחקים בפרופיל גבוה, אבל במקרה של ירושלים זו ממש מגמה. גם על הקווים יש סיפור מעניין: מצד אחד עומד איטודיס, אחד המאמנים הבכירים באירופה, ומהעבר השני אלון, שקיבל את התפקיד ללא ניסיון קודם ברמות הללו ולקח על עצמו את אחד האתגרים הגדולים בקריירה שלו.
"אנחנו הפועל ירושלים, נקודה", אמר המנהל המקצועי דן שמיר. "אנחנו לא הכבשה השחורה של אף אחד, וגם לא מתעסקים בהשוואות מול קבוצות אחרות. אנחנו מגיעים לכל משחק כדי לנצח ורואים את עצמנו כקבוצה שיכולה להתמודד עם כל יריבה. לתוצאות של המשחקים הקודמים אין משמעות לגבי ההמשך".
העומק מול היציבות. אחד הגורמים המשמעותיים שהשפיעו על המפגשים בין הקבוצות בעונה הנוכחית הוא ניהול הסגלים בשתי המסגרות. אין ספק שלהפועל ת"א יש יותר עומק ושחקנים עם ניסיון ביורוליג, אך קשה להתעלם מהעובדה שבמהלך העונה היא שיחקה עם שני סגלים כמעט שונים. בעוד הזרים הובילו את הקבוצה ביורוליג, רבים מהישראלים קיבלו דקות מועטות, ולעיתים כלל לא טסו למשחקים. וכשבזירה המקומית הם נדרשו פתאום להוביל, הכושר הירוד בא לידי ביטוי, הביטחון כבר נפגע והתסכול השפיע. מנגד, בירושלים נשמרה יציבות גדולה יותר, כאשר כמעט אותו סגל שיחק גם ביורוקאפ וגם בליגה.
בהפועל ת"א מצביעים על יתרון נוסף של היריבה – מעמדו של קאדין קרינגטון כישראלי. "ירושלים היא ללא ספק קבוצה שתמיד מאתגרת אותנו", אמר אמסלם. "בכל פעם שפגשנו אותם היינו צריכים לבצע התאמות גם ללוח המשחקים ביורוליג – מי מהזרים יקבל מנוחה, מי ישחק פחות. לא תמיד הגענו בהרכב החזק ביותר, וזה נתן להם יתרון מסוים.
"צריך לומר ביושר שהם קבוצה מצוינת שמשחקת טוב ביחד. קרינגטון, כישראלי בכיר, הוא נכס. אני לא חושב שמישהו אצלנו יושב וחושב על המאזן מולם. עשינו עונה נהדרת ביורוליג, ניצחנו קבוצות גדולות, היינו חלק מהצמרת והשגנו את הקריטריון לעונה נוספת. שילמנו מחיר לא פשוט בדמות הפציעות של בלייקני, בראיינט, מלקולם ואניס, אבל בדיוק בשביל זה בנינו סגל עמוק".
פחד קהל. מעבר לכל ההיבטים המקצועיים, יש גם את הסיפור שמסביב, והוא לא פחות חשוב – האוהדים. שני המועדונים חוו מתיחות עם חלקים מקהל שלהם, אך בהפועל ת"א המשבר עמוק הרבה יותר ומשפיע על מה שקורה על הפרקט. גם כאשר הארנה אינה מלאה במהלך העונה, במשחקים הגדולים הקהל הירושלמי יודע לדחוף את הקבוצה. בהפועל ת"א, לעומת זאת, המעבר להיכל מנורה הוביל לחרם קשוח של האולטראס שאינם מגיעים למשחקים, ואוהדים נוספים התרחקו מסיבות שונות.
"זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל אצלנו האוהדים הם ממש לא קלישאה", אמר גורם בהפועל ת"א. "בדרייב אין הם היו שווים לנו 8־10 נקודות בכל משחק. אם מסתכלים על המאזן ההיסטורי מול ירושלים, היינו ביתרון של כ־20 ניצחונות, וזה קרה גם בשנים שבהן התקציבים שלהם היו גדולים משלנו. לכן הסיפור הוא לא רק כסף".
בהפועל ת"א עושים מאמצים למלא לפחות את היציעים התחתונים, ולמנוע מצב שבו 2,000 אוהדי ירושלים ירגישו בנוח מדי. "אחד הגורמים המרכזיים להצלחות שלנו בשנתיים האחרונות היו האוהדים", סיפר שמיר. "אני זוכר לא מעט רגעים שבהם היינו במשבר במהלך המשחק, והקהל פשוט הוציא אותנו ממנו".
אמסלם סיכם: "אנחנו מקווים שהאוהדים יחושו את תחושת הדחיפות שאנחנו מרגישים. יש לנו מועדון מצליח, בעלים יוצאים מן הכלל, צוות מקצועי נהדר ושחקנים ברמה הגבוהה ביותר. אנחנו עושים הכל כדי לגרום לקהל להגיע, ואני מאמין שהוא יהיה שם בשבילנו".
