אחרי 13 שנה כשותף השקט במכבי ת"א, ובעקבות מאבקי השליטה במועדון, ריצ'רד דיץ (61) כבר לא מסתפק בהבעת דעה סביב שולחן הבעלים. בעיצומו של תהליך הבוררות שיקבע את זכויותיו בסכסוך הבעלות, הוא מסביר בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" מתי איבד אמון בשותפיו, מדוע הוא מתנגד לכניסתו של ג'ייסון לוין למועדון ומה ישנה במכבי ת"א אם ינצח.
"כשאתה מתחיל להטעות את השותפים שלך, אתה חוצה קו", הוא אומר. זו האמירה שאולי מסבירה טוב מכולן כיצד האדם שניסה – לדבריו – לחבר בין המחנות, הפך ליריבם של מי שישבו לצידו שנים. הוא טוען להסתרת מידע, מטיל ספק בדרך שבה בחרו לשלב את לוין, ומסביר שמכבי איבדה זמן יקר בזמן שהכדורסל האירופי התקדם.
"שוחחתי עם שמעון השבוע בבלגרד", מספר דיץ, שבסופ"ש האחרון הוציא לתקשורת התכתבות פנימית עם המנהל המקצועי קלאודיו קולדבלה וכעת מסביר את הסיבה לכך. "המסר שלי אליו היה פשוט: אנחנו נמצאים במשבר במועדון. מהבעלות ועד למה שקורה על הפרקט. אנחנו צריכים לגלות אחריות ולתקן את המצב. אנחנו זקוקים למבנה בעלות חזק, כזה שיוכל להוביל את המועדון קדימה ולהביא לו עוד תואר ביורוליג. אין לי אגו. אבל אנחנו חייבים לבחון בצורה מדויקת מהם המרכיבים הנדרשים להצלחה בעולם הכדורסל והעסקים המודרני של היום, ולהביא את השותפים הנכונים.
"הפסדנו לפריז ביום חמישי. מדובר במועדון בן שמונה שנים בלבד. היסטורית, הוא לא משתווה בכלל למכבי. אבל בפרק זמן קצר הם הצליחו לבנות שם משהו מעורר הערכה, ולא באמצעות תקציבי עתק. יש להם שיטה, גישה ותרבות ארגונית. זה לא מקרי ששני מאמנים שלהם כבר הגיעו ל־NBA. זו שאלה לגיטימית לחלוטין מצד האוהדים שלנו: מה מכבי עשתה בשמונה השנים האחרונות, בזמן שפריז בנתה מאפס קבוצה שמצליחה להתחרות ברמה גבוהה ביורוליג?
"עד עכשיו שמעון מזרחי לא הגיב. בכל מה שקשור ליממה האחרונה, אם בעל מניות הרוב רוצה להחתים שחקן, מישהו באמת מאמין שאני נמצא בעמדה שמאפשרת לי למנוע את זה? למה הצד השני משקיע אנרגיה בהדלפת פייק ניוז, במקום לעבוד איתי בצורה עניינית ובונה כדי ליצור עתיד טוב יותר למכבי?"
קפיצה מהגארדן להיכל
קצת מידע עבור האוהדים, שרבים מהם כמעט לא מכירים אותו. דיץ, שהונו מוערך בכ־2 מיליארד דולר, גדל בוושינגטון במשפחה יהודית וציונית והתחיל לעבוד בוול סטריט בגיל 22. ב־1994 עבר למוסקבה, ובהמשך הקים עם עמיתים בנק השקעות שצמח מחמישה עובדים ל־300 בתוך שנתיים. בעקבות המשבר ברוסיה ב־1998 עזב והקים את החברה שהוא מנהל עד היום – VR Capital.
אז איך הגיע למכבי ת"א? הוא ומרינה, אשתו ואם שלושת בניו, שקלו לעבור לישראל ב־2012. הם הגיעו לארבעה חודשים, ובזמן הזה חברים המליצו להם ללכת למשחק של מכבי. "כשגרתי במוסקבה הלכתי למשחקי יורוליג של צסק"א וחימקי וכמובן שגם מכבי שיחקה נגדן, אבל לא הכרתי אותה היטב", מספר דיץ. "זה היה נגד פנרבחצ'ה. משחק קלאסי של מכבי: פיגור בשמונה נקודות ברבע האחרון, ואז קאמבק אדיר. לפני שעזבתי את ארה"ב הלכתי למשחקים של הניקס בתקופת הזוהר שלהם, האווירה במדיסון סקוור גארדן במשחקי הפלייאוף הייתה מחשמלת, אבל כאן, במשחק יורוליג בעונה הסדירה, זה היה משהו אחר לגמרי. אם במדיסון האווירה הייתה 10/10 אז במכבי היא הייתה 15".
אודי רקנאטי שמעון מזרחי
(צילום: עוז מועלם )
ומה קרה אחרי המשחק ההוא?
"יצאנו והייתי כל כך נרגש, שאמרתי לאשתי: 'אם נעבור לישראל, אני חייב לקנות את הקבוצה הזאת'. היא צחקה. שבוע חלף ולגמרי במקרה היא פגשה את עדי פדרמן (בנו של דייויד פדרמן, א"ע). היא לא ידעה מי הוא או שלמשפחה שלו יש קשר למכבי, רק ראתה תמונה של האוהדים על הקיר. אשתי הצביעה עליה ושאלה: 'זאת מכבי ת"א?' הם התחילו לדבר, וכשהוא סיפר לה שהמשפחה שלו היא הבעלים של הקבוצה, היא אמרה: 'מעניין, בעלי רוצה לקנות את הקבוצה'. הם צחקו, התחלנו לדבר וזה היה הצעד הראשון".
אתה רוצה לשנות את המועדון, אבל אתה בעצמך אחד הבעלים כבר 13 שנה. איזו אחריות יש לך למצב?
"אני לא רוצה להפוך את הסכסוך לאישי, אלא לדבר על הבעיות ועל הדרך לפתור אותן. העונה הראשונה שלי הייתה עונת מילאנו הקסומה, אז הכל נראה די קל. אחר כך הגיעו שנים קשות מאוד. הפכנו מקבוצת יורוליג לקבוצת יורוקאפ שמשחקת בניז'ני. זו דרך ארוכה למטה. בשנתיים הראשונות בעיקר התבוננתי כדי ללמוד, והבעתי קצת את דעתי. מה שראיתי היה שהמועדון לא באמת מנוהל כעסק".
למה אתה מתכוון?
"היה לנו צוות סקאוטינג טוב מאוד. דיברנו בזמנו הרבה על ניתוח נתונים, אבל הבנתי שחסרה הבנה איך ליישם את זה. אנשי כדורסל ומדעני נתונים הם שונים. הבנתי שאנחנו צריכים להיעזר בגורם חיצוני, מצאתי פרופסור מאוניברסיטת סירקיוז שמתמחה בניתוח נתונים בספורט, והתחלנו לעבוד איתו ולחשוב איך לבנות סגל על בסיס הניתוחים האלה. התהליך התחיל להניב פירות וליווה אותנו עד תקופת הקורונה, אחרי זה הרבה דברים נזנחו וגם זה".
"היה חסר לנו ניתוח נתונים"
(צילום: עוז מועלם)
ומה קרה לאחר מכן?
"בהמשך ניקולה וויצ'יץ' עזב, ונכנסנו לתקופה שבעיניי הייתה הבעייתית ביותר. הבעלים היו שקועים בסכסוך פנימי שמעולם לא היה מובן לי. אני לא חושב שזה התבסס על היגיון, ובמקרים רבים גם לא על עובדות. ניסיתי לחבר בין האנשים, לומר שנעבוד יחד ולא נאשים בלי עובדות. אני חושב ששם המועדון איבד את הדרך".
מה ההבדל בין מכבי שנכנסת אליה לזו הנוכחית?
"כשאני משווה את המקום שבו מכבי נמצאת היום והדרך שבה היא מנוהלת לבין המצב כשהצטרפתי, ההתקדמות שלנו קטנה מאוד. וכמה התפתח הכדורסל בשנים האלה? המון. אני מסתכל על ההצלחה של קבוצות אחרות ביורוליג ולא רק על מועדוני הענק. קבוצות כמו ולנסיה ופריז מגיעות עם סגנון משחק חדשני, וברור שעושות משהו נכון ברמת הניהול ובניית המועדון. אני חושב שברור שאנחנו מפגרים מאחור".
מזרחי ואודי רקנאטי איפשרו לך להיות מעורב?
"כן ולא. לאורך השנים, למעט החודשים האחרונים, כולם היו אומרים שאני חיובי, מנסה לחבר בין כולם ותמיד נותן למועדון את התמיכה הכלכלית שהוא צריך. כשהבעלות התחלקה למחנות, נדמה לי שאודי התאכזב שלא השתייכתי למחנה שלו. הייתי ברור: אני לא במחנה של אף אחד, אני במחנה של מכבי. הם ראו בזה סימן שאלה בנוגע לנאמנות שלי, אבל אני לא יס־מן של אף אחד".
ההצעות שלך יושמו?
"לעיתים רחוקות מאוד. אני לא חושב שיש להם היכולת להשתנות במידה שהמועדון צריך. הצעתי דברים שהצוות המקצועי רצה מאוד. התעלמו או אמרו שזה יקר מדי. לדעתי זה היה יוצא זול יותר, עדיף לעשות נכון מלכתחילה, במקום לעשות מחדש ולשלם על טעויות".
"נתקענו מאחור". שחקני מכבי
(צילום: ג'ורג'ה קוסטיץ')
"חוסר אחריות גדול"
מתי הבנת שהיחסים עלו על שרטון?
"באמצע אוגוסט. ידעתי ששמעון ואודי לא מרוצים מאריק שטילמן. הם קראו לו 'הבחור הזה'. הם לא אומרים את שמו, ואולי זה אומר משהו. הם לא אהבו אותו כי הוא קולני ואגרסיבי, והוא אכן כזה. גם לי היו רגשות מעורבים לגבי הדרך שבה נכנס, במיוחד בתקשורת. אבל הגישה שלי הייתה שנעבוד איתו, נפיק תועלת מנקודות החוזק שלו ונמתן מה שצריך. מבחינת שמעון ואודי זה היה, לדעתי, עניין קיומי יותר".
ואז רקנאטי מימש את זכות הסירוב הראשונה כששטילמן רכש מניות.
"לא ציפיתי לזה. הוא שלח מייל ואחר כך התקשר ואמר: 'אתה עומד לקבל מייל'. אמרתי שכבר קיבלתי. שאלתי מה הוא מתכנן. הוא אמר שהם לא רוצים את אריק, ושהם לא חושבים שהוא האדם המתאים למועדון. אמרתי שעכשיו הוא בעל מניות הרוב. הוא ענה: 'כרגע כן, אבל לא לאורך זמן. נמצא בעל מניות טוב שיתאים לכולנו'. אחרי כמה שבועות הציע שאדבר עם ג'ייסון לוין. התחלתי שיחות עם שניהם, ובשלב מסוים התברר לי שלא אומרים לי את האמת ומסתירים דברים".
למה חשבת שמסתירים ממך דברים?
"אם הם רוצים להכניס בעל מניות נוסף, למה הם לא פונים אליי? ההשערה שלי היא שמה שהם באמת רוצים זה לצמצם את המחויבות הכלכלית שלהם למועדון. הם מעולם לא שאלו אותי אם אני מעוניין. ולמען האמת, לא הייתי מעוניין לקנות רק 29 אחוז בלי לקבל שליטה. לקחת על עצמי התחייבות כזאת ולהיות בעל המניות הגדול ביותר, אבל בלי יכולת לשלוט זה לא הגיוני".
רצו לחסום אותו. אריק שטילמן
(צילום: טל שחר)
אז איך קרה שבכל זאת מימשת את זכות הסירוב?
"בתחילת אוגוסט אודי הודיע שהוא מוכר מניות ומסר שם של חברה. אנחנו עדיין לא יודעים אם זה באמת ג'ייסון או מי שעומד מאחוריו מבחינה כלכלית. המידע הזה מעולם לא נחשף. ביקשתי לקבל את מלוא המידע כמו שמגיע בהסכם בעלים כדי שאוכל לבחון את העסקה, אבל התברר שהם מסרבים למסור אותו. למעשה, הכוונה הייתה להעביר את השליטה לאדם חדש שאיש מאיתנו לא הכיר, שלא היה לו שום קשר קודם למכבי ושהם לא בדקו לעומק את עברו ואת הרקע שלו. זה הדליק אצלי נורות אזהרה. בנקודה הזאת הבנתי שהדרך היחידה לעצור את זה היא לקחת אחריות ולממש את זכות הסירוב שלי".
מה גילית כשעשית בדיקת רקע על לוין?
"אני לא רוצה להשמיץ, אבל יש היסטוריה של הישגים ספורטיביים ושל תחנות שבהן הוא עבר שצריך לבדוק. כשמגיע אליי מישהו שאני שוקל להעסיק, אני בודק כל תחנה בדרך שלו, אני לא חושב שאודי או שמעון באמת עשו מאמץ לבדוק את הדברים לעומק. אנחנו מדברים כאן על מכבי ת"א, על משהו שחשוב לאוהדים ולמדינת ישראל. להפקיד את המועדון בידיו של אדם שלא נבדק ביסודיות, כשיש שאלות לגיטימיות שצריך לשאול לגביו ומבלי לשאול אותן, בעיניי זה חוסר אחריות גדול".
יש לך בעיה עם לוין או עם הדרך שבה מנסים להכניס אותו?
"עם הדרך, כי היא לא הייתה ישרה וכנה. לגבי ג'ייסון עצמו, כשבוחנים את העבר שלו עולות שאלות שמעוררות דאגה. באחד הראיונות הוא אמר משהו כמו 'בספורט מנצחים ומפסידים משחקים, אבל הקבוצות שהיו בבעלותי ניצחו הרבה יותר משהפסידו'. כששמעתי את זה הופתעתי, כי זה לא התיישב עם מה שידעתי, אז הלכתי לבדוק. אם מסתכלים על המאזנים של קבוצות הכדורגל והכדורסל שהיו בבעלותו, בתקופות שבהן החזיק בהן, לאף אחת מהן אין מאזן חיובי. בעיניי, כשלא נצמדים לעובדות, בסופו של דבר לא רק מטעים אחרים, אלא גם את עצמך וזה מסוכן מאוד".
"צריך לבדוק". ג'ייסון לוין
(צילום: AP Photo/Lance Murphey)
התאכזבת ממזרחי ורקנאטי?
"כן. מההתנהגות שלהם. אני חושב שבשותפות יושר הוא דבר חשוב מאוד. כשאתה מתחיל להטעות את השותפים שלך, אתה חוצה קו".
הפתיע אותך שהם העדיפו להכניס מישהו מבחוץ ולא הציעו לך לקנות את 29 האחוזים במקום לוין?
"כן ולא. לא, כי אם המטרה שלהם היא לצמצם מחויבות כלכלית לקבוצה, כי הם לא יכולים לעמוד בעלויות הניהול שלה כיום, אבל הם לא רוצים לוותר על השליטה, אז הדרך היחידה לעשות את זה היא להכניס מישהו מבחוץ שלא מכיר את המועדון, לא באמת יכול לנהל אותו בעצמו ויהיה תלוי בהם. מצד שני, זה כן מפתיע אם מה שבאמת מנחה אותם הוא טובת מכבי. לשמעון יש יותר מה להפסיד מכל אחד אחר, כי מה שיקרה ב־20 שנים הבאות ישליך על המורשת שלו, אם ניכשל, אני לא יודע איך ידברו על מכבי. לכן אני חושב שהדרך שבה הוא פועל מסכנת את המורשת שלו".
ודעתך האישית על מזרחי?
"שמעון הקדיש את חייו למועדון. הוא יחיד במינו, לא יהיה עוד שמעון מזרחי. ההצלחה מדברת בעד עצמה, יש לנו שש אליפויות אירופה ויש לי כבוד עצום אליו".
ועל רקנאטי?
"אודי הוא אדם שהרבה יותר קשה לי להבין. אני חושב שהוא אוהב את מכבי. הוא לא איש כדורסל, ואני חושב שגם הוא יודה בזה. הוא לא מביא הסתכלות ביקורתית, וזו הבעיה העיקרית שלי. לא מספיק לומר 'כן, אני תומך'. צריך לשאול שאלות, לשאול מה אפשר לעשות טוב יותר. מעולם לא ראיתי אצלו בחינה עצמית כזאת. אודי אומר לי 'אנחנו עושים הרבה טעויות', אבל כשאני שואל אותו אם הוא יכול לומר לי באילו טעויות מדובר, הוא עונה 'אני לא יודע, פשוט הרבה טעויות'. אם אתה לא מסוגל להצביע על הטעויות, אתה לא יכול להתחיל לתקן אותן".
"קשה לי להבין אותו". אודי רקנאטי
(צילום: עוז מועלם)
הבעיה עם שטילמן
בנובמבר אמורה להתבצע הזרמה כספית מצד הבעלים. איך הסכסוך ישפיע על כך?
"אודי החזיק ב־29 אחוז ועכשיו ב־58 אחוז, וכך יישאר כל עוד ההליך לא הוכרע, כנראה חודשים רבים. יהיה צורך להזרים כסף והוא יצטרך לממן את חלקו. דווקא כשרצה לצמצם מחויבות, הוא הגדיל אותה דרמטית. זה לא מצב טוב למועדון: בעל מניות הרוב הבהיר במעשיו שאינו רוצה באחריות הכלכלית הזאת. בינתיים צריך לקבל החלטות, וזה עלול ליצור תהליך איטי שמושפע משיקולים שלא תמיד תואמים את טובת המועדון".
זה מעכב החתמת שחקן?
"זה לא תקע החתמה, אבל בשנה שעברה, כשלא היה בעל מניות רוב והיינו עם משפחת פדרמן, היו מדברים מהר יותר על האפשרויות. הרגשתי שבמשך כמה ימים לא קרה הרבה, וקולדבלה לא היה בטוח מה הכיוון שהבעלים מתווים לו, אז התערבתי כדי לקדם החלטה".
אם תנצח במאבק, מה תשנה לפני הכל?
"את התרבות הארגונית. אני רוצה אחריות, בחינה עצמית וניתוח. אני תומך בקלאודיו ובעודד קטש, אבל חסרים תהליכים. איבדנו את מחלקת הסקאוטינג, שהייתה קורבן של סכסוך הבעלים, וצריך לבנות אותה מחדש. נעשים דברים טובים בצד המקצועי, אבל יש מקום לשיפור, וגם בצד העסקי".
כמה תהיה מוכן להשקיע?
"לא אנקוב בסכום, כי האוהדים יתפסו אותי במילה, ואם יחסר שקל תהיה מהומה. צריך ארגון שיבין מה נדרש כדי להעמיד קבוצה שתצליח כפי שאנחנו רוצים, ואז לתת את התקציב הדרוש".
המטרה היא זכייה ביורוליג?
"כמובן. מכבי צריכה להיות קבוצה שמצופה ממנה להגיע לפלייאוף בכל שנה, עם סיכוי ממשי מאוד לפיינל פור".
תכניס שותפים?
"מבחינה כלכלית אין לי צורך. אם שותף יביא ערך אסטרטגי מקצועי או עסקי, זו אפשרות. להכניס שותף רק כדי לחלוק בנטל הכלכלי, זה לא מה שאני מתכנן".
אז שטילמן הוא לא אפשרות?
"בתקשורת וברשתות החברתיות אומרים 'דיץ־שטילמן' כאילו אנחנו יחידה אחת. אני לא אמרתי את זה, ואני לא חושב שגם הוא אמר את זה. אריק תומך בי, וזה הגיוני. האם הוא יהיה חלק? זו שאלה צריך להכריע בה בהמשך. יש לו הרבה תכונות מצוינות, אבל לפעמים הוא פועל קצת יותר על דעת עצמו. אנחנו צריכים קבוצת שותפים מגובשת מאוד, ולכן זו שאלה שנצטרך לבחון בבוא הזמן".
