יש ניצחונות שנשכחים אחרי כמה ימים. יש כאלה שנכנסים לספרי ההיסטוריה. ויש כאלה - כמו אתמול בעיירה הליטאית הציורית קלייפדה - שמרגישים כמו נקודת מפנה של ענף שלם. כזה בדיוק היה ה-69:78 אתמול של נבחרת העתודה לנשים על בלגיה. ניצחון ששלח את ישראל לגמר אליפות אירופה עד גיל 20 - הערב (ראשון, 20:30) מול צרפת, העניק לה לפחות מדליית כסף היסטורית - ופתאום, החלום שכמעט איש לא העז לדבר עליו בקול רם נמצא במרחק של 40 דקות בלבד.
במשך שנים היה נדמה שכדורסל הנשים הישראלי מתקדם בצעדים קטנים. פה מספר הופעות בודדות ביורובאסקט, שחקנית אחת שזכתה באליפות המכללות והגיעה ל-WNBA, נבחרת נערות שמעפילה לראשונה לאליפות העולם. כל הישג כזה היה עוד אבן בדרך. אבל מה שעשתה הנבחרת של טל נתן בליטא הוא כבר לא עוד צעד קדימה - אלא קפיצה ענקית.
בסיום קשה היה למצוא מישהו שלא התרגש. "אני גאה בנו ברמות, אנחנו חבורה של ווינריות", סיפרה מאיה זילברשלג. אין זכות כזו מלייצג את המדינה. כל אחת נותנת את הנשמה על המגרש. רואים כמה אנחנו רוצות, כמה כישרון ולחימה יש פה. עכשיו רוצות להביא את הגביע. השמיים הם הגבול".
והדבר המדהים ביותר בניצחון על בלגיה? זו לא הייתה רק ההצגה של גל רביב. אחרי שבשלבים הקודמים השתלטה על האליפות עם משחקים של יותר מ-30 נקודות והפכה לשם החם של הטורניר, דווקא בחצי הגמר היא קלעה "רק" 13 נקודות. אלא שכאן בדיוק התגלתה העוצמה האמיתית של הנבחרת הזאת. כשבלגיה בנתה את כל תכנית המשחק שלה סביב עצירת רביב, מעין כהן פשוט השתלטה על ההצגה. שמונה שלשות מ-14 ניסיונות - השוואת שיא האליפות - הפכו אותה לגיבורת הערב והמחישו עד כמה ישראל היא נבחרת שקשה מאוד לעצור.
אורן וזילברשלג. יזכו גם בזהב?
(צילום: FIBA PHOTOS)
זו אולי התכונה הבולטת ביותר של הנבחרת הזו. בכל ערב מישהי אחרת יכולה להפוך לכוכבת. פעם זו רביב, פעם כהן, פעם איילה אורן, פעם מאיה זילברשלג, ופעם מאיה אלמליח. היריבות מתכוננות לשחקנית אחת - ומקבלות 12 שחקניות שמאמינות אחת בשנייה.
רביב אמנם לא הייתה הקלעית המובילה של הערב, אבל היא ממשיכה להציג את אחת האליפויות האישיות הגדולות שנראו בשנים האחרונות ביורובאסקט עד גיל 20. היא תגיע לגמר כשהיא מוליכת טבלת הקלעיות עם 28 נקודות בממוצע למשחק - למעלה משש יותר מהשחקנית שבמקום השני. היא ראשונה גם במדד היעילות, ראשונה באסיסטים ושנייה בחטיפות. שלושה משחקים של יותר מ-30 נקודות, כולל 37 נקודות ושבע שלשות ברבע הגמר מול פולין, הפכו אותה לכוכבת הבלתי מעורערת של הטורניר.
כוכבת-על. רביב
(צילום: FIBA PHOTOS)
אבל אולי הסיפור האמיתי של הנבחרת הזו בכלל אינו רביב, אלא התרבות שנבנתה סביבה. ישראל מובילה את האליפות באחוזי הקליעה לשלוש, קולעת יותר מ-80 נקודות למשחק (גם פה ראשונה בטורניר), מפעילה לחץ הגנתי בלתי פוסק ובעיקר משחקת כדורסל קבוצתי שמכריח כל יריבה לחשוב מחדש על תכנית המשחק שלה.
כעת מחכה בגמר צרפת - אחת האימפריות הגדולות של כדורסל הנשים האירופי, אבל מי שגם ישראל ניצחה רק לפני שנה בשמינית גמר אליפות אירופה 71:78. על הנייר זו עדיין הפייבוריטית. אבל גם בלגיה הייתה כזו. וגם לא מעט נבחרות אחרות שעמדו בדרך.
