אחרי הלילה ההיסטורי בו הישראלי הראשון, דני אבדיה, נבחר לאולסטאר ה-NBA והוכרז כאחד מ-24 הכוכבים שיופיעו במשחק ב-15 בפברואר בלוס אנג'לס, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי ת"א, אלון בן זקן, שקיבל אז בגיל 14 את הפורוורד למחלקה אחרי שעבר מהרצליה, נזכר בימים שאבדיה עוד היה ילד וה-NBA עוד היה נראה חלום רחוק. הוא מספר על ההתרגשות הגדולה, ההודעה ששלח לאמו, שרון אבדיה, ולאן עוד יוכל להגיע.
"זה יום מרגש ומלא בגאווה", אומר בן זקן. "קצת תחושה של סיפוק בדרך, אחרי הרבה מאוד שעות של עשייה והשקעה של המערכת בדני. אני רק רוצה לאחל לו בהצלחה ושימשיך לפרוץ תקרות זכוכית כמו שהוא כבר עושה".
אלון סיפר על הפעם הראשונה שאבדיה הגיע למחלקת הנוער של מכבי ת"א: "הגיע ילד חייכן ושטותניק. הוא הצליח להשתלב בצורה מדהימה. אני יודע שעד היום רוב הילדים מהקבוצה שלו נמצאים בקשר איתו, גם כאלה שלא המשיכו בכדורסל, וזה רק מראה על מי שהוא ועל מה שהוא. היכולת שלו בשלב יותר מאוחר להפוך את המשמעות של להיות שחקן כדורסל ולהיצמד לכל המעטפת המקצועית שמכבי נתנו לו והמאמנים שלו, לחלום ולהשקיע, להתמיד ובעיקר לרצות ללמוד – זה החלק היפה בדני".
"כשמגיעים לפיקים מסוימים צריך להזכיר את ההורים שלו שליוו אותו לאורך כל הדרך. כל הפוקוס תמיד הולך לכיוון אבא שלו, זופר, אבל מי שעשתה עבודת קודש בצניעות בגידול של הילד הזה היא אמא שלו, שרון, שפעלה מאחורי הקלעים. אני יכול לספר שההודעה הראשונה שכתבתי הבוקר הייתה אליה. כתבתי לה: 'בוקר של גאווה וריגוש גם יחד'. מבחינתי זה מסמל את הבחירה הזאת באולסטאר, כי גם הם לאורך השנים לא ידעו לאן זה יוביל, אבל ההתמדה והיכולת להאמין באנשים שנגעו בו ולהאמין במערכת לאורך כל הדרך – זה היה היופי של הדבר".
מה בזמנו ראית שונה באבדיה משחקנים אחרים?
"ההתפתחות שלו הייתה בשלבים. היו תקופות שהוא פחות שיחק כי היה פצוע, אבל הוא המשיך לעבוד על דברים אחרים. בסוף היכולת שלו להכיל את המאמנים שלו ולהקשיב הייתה אחת החוזקות הגדולות שלו. בכיתה י' כשהמאמן עודד שלום נתן לו לשחק כרכז זה לא היה מובן מאליו. בכיתה י"א, כשאורן אהרוני נתן לו גם בנבחרת וגם בנוער לשחק עם הכדור כשהגובה שלו כבר היה מעל שני מטר, זה לא היה מובן מאליו. זה מה שנתן לו את היכולת לעבוד בכל מקום על המגרש".
"זה חלק מזה שהוא הגיע למכבי ת"א בנוי להיות שחקן בוגרים, ומשם זה כבר היה שלו ביג טיים. דרשנו ממנו דברים. כשהמערכת מקבלת החלטה להשקיע בילד, צריך להבין שיש פה משאבים כלכליים, אנושיים ומקצועיים, וכל המערכת נרתמת לסיפור הזה. ראינו פרוספקט ושמנו עליו את כל הקלפים כדי למצות את הפוטנציאל שלו".
האמנת שלשם הוא יגיע?
"ל-NBA כן, את זה כבר אמרתי לפני הרבה מאוד שנים, כשעוד לא ידעו בכלל מי זה דני. ב-2015 קיבלנו הזמנה מה-NBA לטורניר רובעים בניו יורק. היום הסתכלתי על התמונות מאותו טורניר, מאותו ערב שלקחנו אותם לתחרות השלשות והדאנקים, והילדים שלנו – אחד מהם היה דני – נרדמו בדרך ברכבת כי זה היה בשעה מאוחרת.
"אז לבוא ולהגיד עכשיו שהאמנתי שהוא יגיע לאולסטאר? הכיף בדבר הזה שהילד הזה שובר תקרות זכוכית פעם אחר פעם. יש לו אמונה בדרך שלו ואמונה במערכת שהוא נמצא בה, וזה היופי. באמת השמיים הם הגבול בשבילו. אני קודם כל שמח על ההתנהגות שלו, על הכבוד שהוא נותן, על זה שהוא זוכר מאיפה הגיע, ועל כך שהוא מייצג את מדינת ישראל בכל התהליך הזה. כיף לי כל פעם מחדש לראות את הקלאסה שהוא מציג".
