בדיוק לפני שבוע, התעורר סי.ג'יי האריס לקול האזעקה הראשונה בשעה 6:30 בבוקר בדירתו, והניח שמדובר בעוד סבב זעם של החמאס. בכל זאת, הגארד של הפועל חולון כבר היה כאן בשומר החומות ואף נשאר, לעומת זרים רבים אחרים שבחרו לעזוב, ותיעד את האזעקות ואת היירוטים של כיפת ברזל לחשבונותיו ברשתות החברתיות. גם במאי, במבצע מגן וחץ, האריס היה בישראל, לא התרגש מהאזעקות ותידרך את ארוסתו שהגיעה לארץ עם בנו בנוגע למה שצריך לעשות.
הפעם בבית המשפחה הייתה גם האחיינית בת ה-14 שהגיעה לביקור מארצות הברית, ובראיון ל-ynet מקפריסין, שם נמצאים השחקנים הזרים של חולון כעת, הוא מספר שמצא את עצמו שוב על תקן בעל הניסיון, שמסביר לה מה זה ממ"ד, מה מסמנת האזעקה ומה תפקידה של כיפת ברזל. "אמרתי לכולם את מה שהסבירו לי בחולון כשבאתי לפה", שחזר האריס את אירועי אותו בוקר. "באמת חשבתי שזה כמו מה שאני מכיר, זה הרי קורה כל שנה, ואין מה להיות מודאגים. ככל שהגיע יותר מידע, הבנתי שהמצב מורכב יותר ממה שזה בדרך כלל".
כל הספורטאים הבכירים של ישראל בסרטון הסברה
(צילום: ענבר לניר, שיר קלנר ו-standwithus)
ברגע שהחדשות בעולם הוצפו בתמונות וסרטונים של מחבלי החמאס נכנסים אל תוך שטח ישראל, הנייד של האריס התמלא בהודעות ממשפחה, חברים ושחקנים איתם שיחק בעבר. "בדקו מה איתנו, זה היה בכל מקום בארה"ב, כל מקום. החדשות האלה היו גדולות. רצו לבדוק שאני בטוח", הוא מספר.
האריס מדגיש שהרגיש בטוח, אולם כעת נמצאים איתו בנו וארוסתו וכשעלתה האופציה לעזוב, כפי שהוצע לזרים ביום ראשון, הוא העדיף לעשות זאת. "רציתי לוודא שהם מרגישים לא רק בטוחים, אלא במקום שיהיה להם נוח בו. זה שהאחיינית שלי חוותה את זה, והיא פחדה, הייתה בשוק שכל זה קורה, זו הייתה גם סיבה לעלות על הטיסה. היא חזרה הביתה בהמשך השבוע".
4 צפייה בגלריה
ההרס ביישובי הדרום אחרי מתקפת חמאס. "אני עוקב אחרי החדשות, בעיקר דרך הרשתות החברתיות"
(צילום: Alexi J. Rosenfeld/Getty Images)
מה הסברת לה אחרי שהצגת לה את הממ"ד? שיורים עלינו טילים?
"כן. היא הייתה קצת בפאניקה. נזכרתי במה הישראלים הסבירו לי בפעם הראשונה כשאני שמעתי את האזעקה. 'אלה רק טילים, זה יעבור עוד כמה ימים. כיפת ברזל מגנה עלינו ואין לך מה לדאוג'".
אז מה בעצם אתם עושים בקפריסין? המאמן עמית שרף גויס למילואים וכמוהו גם עידו לויט, העוזר שלו.
"זה מצב מאוד מורכב. אמין (נואה), ג'סטין (סמית') ואני הולכים לחדר הכושר (אחמד קייבר טס לארה"ב בגלל מות סבתו, ס.א). הקבוצה המקומית פה בלרנקה (א.א.ק לרנקה) מאוד נחמדה אלינו, פתחה לנו את האולם ואת חדר הכושר, ואנחנו נמצאים שם רוב היום, ואז בערב עם המשפחות. מנסים להישאר בכושר, בקצב, כמה שאפשר".
אתם אמורים לפתוח בקרוב את העונה בליגת האלופות של פיב"א כשבקושי שיחקתם ביחד. עכשיו גם יש "פיצול" של הישראלים והזרים. לא נשמע אפשרי ממש.
"אם להיות כן, אני מתרגש מהחזרה לפרקט בכל מגרש שלא יהיה. גם המטרה שלנו עכשיו גדולה יותר, יש משהו לשחק עבורו. כולם ישחקו עם תחושה כבדה בלב ובכעס. זה עדיין יהיה נחמד, למרות שבאמת האימונים לא מתנהלים כמו שצריך עם כולם. באמת יש לנו עכשיו משהו לשחק בשבילו".
בשלב מסוים בשיחה, אחרי שהאריס מבהיר שהוא הולך לחזור לישראל אחרי המלחמה ("אני עדיין פה, אז זה אומר שכן"), הוא שואל: "את חושבת שדברים יסתדרו בקרוב?". כאשר התשובה מגיעה בדמות אזעקות שלא מפסיקות, הוא נשמע מפוכח: "אני מבין שהפעם זה הרבה יותר גרוע ממה שהיה בשנתיים האחרונות".
בינתיים הגארד מרחיב על שגרת היום-יום שהתפתחה בקפריסין, בה כאמור השחקנים יסגרו מחר שבוע של שהות לא מתוכננת. עמית גולדיאן, מאמן הכושר של חולוניה, נתן לזרים תוכנית מסודרת, אותה מקיימים שלושת השחקנים במרבית היום. "אנחנו הולכים בבוקר לחדר הכושר, אחר כך מתאמנים על הפרקט ואז חוזרים למלון לנוח", הוא אומר.
אתה ממשיך להתעדכן מה קורה בישראל באופן יומיומי?
"כן. אני עוקב אחרי החדשות, בעיקר דרך הרשתות החברתיות טוויטר ואינסטגרם. שם אני שואל מה שלום החברים שלי לקבוצה, בודק מה איתם. אני יודע מה קורה, אבל לא רואה שהמצב משתפר, וזה לא טוב. בתקווה שהדברים יסתדרו בקרוב".
