הרבה שחקנים שמגיעים לייצג את המדינה שלהם באליפות אירופה בדרך כלל מקבלים תמיכה רחבה מהמשפחות שמצטרפות לפחות לחלק ממשחקי הטורניר. במקרה של דני אבדיה מדובר בפמליה שלמה שמקיפה אותו ולא מביישת אף כוכב NBA. אבל רגע, דני אבדיה הוא באמת כוכב NBA.
המערך כלל גם גיבוי נרחב מצד קבוצתו, כאשר מאמנו צ'ונסי בילאפס וסגן הג'נרל־מנג'ר מייק שמיץ עקבו מקרוב אחרי שלושת המשחקים הראשונים, ואף דאגו להצמיד לו שני אנשי צוות קבועים שעובדים עימו בפורטלנד במהלך העונה: ד"ר קורטני ווטסון, שאחראית על האימונים האתלטיים וגם על כל הניהול הרפואי של הבלייזרס, וכריס ג'ירונה, ד"ר לפיזיותרפיה.
קריוקי בחדר ההלבשה
השניים נשלחו על מנת להעניק לאבדיה את כל המעטפת הנדרשת במהלך האליפות, אך עם הזמן הם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנבחרת הישראלית, ואף זכו לעידוד מהאוהדים ושיתפו פעולה בקריוקי בחדר ההלבשה עם השחקנים.
מלבד אנשי הצוות שהגיעו מפורטלנד, אבדיה מלווה גם באנשים הקרובים ביותר אליו בחיי היום־יום: אמו שרון, אביו זופר ואחיו למחצה אנדריי. לצידם נמצא כמובן סוכנו מתן סימן־טוב, שהולך איתו לכל מקום. יש שחקנים שנהנים מהשקט והלבד, אך מי שמכיר את אבדיה יודע שהוא זקוק לנוכחות של בני המשפחה והסובבים הקרובים, המספקים לו את הזמן הפרטי הדרוש לו ובו בזמן גם את תחושת הביטחון והרוגע.
כחודשיים לפני תחילת האליפות פנו אנשי פורטלנד לאיגוד הכדורסל וביקשו רשות להצמיד לאבדיה שני אנשי צוות משלהם. לאחר שיחות פנימיות עם הצוות המקצועי ניתן האישור, ובאיגוד ראו בכך גם הזדמנות לחזק את הקשרים עם המועדון.
כדאי לציין כי מלבד שני הנציגים שנשלחו לקטוביץ', לפורטלנד יש עוד 11 אנשי צוות קבועים הכוללים מאמני אתלטיקה, פיזיותרפיסטים, מאמני כוח וכושר גופני, מטפלים בעיסוי ותזונאים. אך ווטסון וג'ירונה נחשבים בין הוותיקים בענף, לאחר שעבדו יחד יותר מ־14 שנה.
"זאת באמת חוויה מדהימה", מספר ג'ירונה על ההצטרפות לנבחרת. "עבדתי עם דני כבר בישראל, וזו הייתה הפעם הראשונה שלי שם. כולם התייחסו אליי כאילו אני בן משפחה". ווטסון ביקרה בארץ לפני שנים רבות במסגרת עבודתה עם המתאגרף פלויד מייוות'ר, שנחשב לתומך נלהב של המדינה. "את דני הכרתי בעונה שעברה", היא מוסיפה. "פיתחנו מערכת יחסים נהדרת". ג'ירונה ממשיך: "אנחנו עושים את הכי טוב עבור דני כדי לשמור עליו בריא, מנסים להבין מה מתאים לו ולעזור לו לתפקד בצורה אופטימלית – איך לגרום לו להיות השחקן הכי טוב שהוא יכול להיות".
האינטנסיביות בנבחרת ישראל אינה שונה בהרבה מזו שב־NBA. שלב הבתים דורש חמישה משחקים בשבעה ימים, כולל אימונים בין לבין. "נכון, מדובר בלו"ז צפוף מאוד", מסבירה ווטסון, "אבל לפעמים הנבחרת מעניקה לשחקנים תחושת גאווה מיוחדת, משום שהם משחקים עבור המדינה שלהם, ויש בזה משהו גדול מהם עצמם. עמדתי פעם אחת ליד המאמן אריאל בית הלחמי וראיתי כמה חשוב לו הערך הלאומי. אז כריס ואני מבינים את זה, קובעים מטרות קטנות וגדולות ועוזרים לספורטאי להגיע אליהן. אנחנו מתמקדים בתרגילים שמסייעים לו להישאר בנקודות החוזקה שלו, ועובדים איתו יום־יום על ערנות ומודעות, תוך הבנה שמצפה לו גם עונה שלמה בהמשך".
מעבר לאימונים ולמשחקים, ווטסון וג'ירונה מבלים עם אבדיה כשבע שעות ביום. הם מעניקים לו טיפולי פיזיותרפיה, חיזוק, מתיחות והכנה מנטלית לגוף ולנפש. ווטסון אף נוהגת להכין לו טיפול יומי הכולל קטורת ומוזיקה שקטה.
"אנחנו מבינים איך דני חושב וזז ואיך הוא מעבד דברים", היא מסבירה. "ולכן אנחנו מספקים לו גם תמיכה מנטלית. הוא מודה לנו כל הזמן על הנוכחות, משום שחלק גדול מהעבודה שלנו הוא לגרום לו להיות במצב טוב, רגוע ושלו. לפעמים שוכחים שהוא רק בן 24 – יש לו בגרות רבה, אבל הוא עדיין צעיר מאוד ועם נשמה מתוקה. התפקיד שלנו הוא לדחוף אותו להיות הכי טוב שהוא יכול להיות".
עם הזמן השתלבו השניים גם בחיי הנבחרת עצמה: הם התחברו לצוות המקצועי והרפואי, לשחקנים ואף לאוהדים. לאחר אחד הניצחונות הפעיל ים מדר קריוקי בחדר ההלבשה והזמין את ווטסון להצטרף אליו בשירה. גם האוהדים הבחינו בקשר המיוחד שנוצר, ובניצחון על בלגיה, שקבע את העלייה לשמינית הגמר לראשונה מזה עשור, הם עודדו את ווטסון במחיאות כפיים סוערות ובשירה, לאחר שהתברר כי תיאלץ לשוב לארה"ב ולא תישאר להמשך הטורניר. היא התרגשה מאוד מהמחווה.
"יש לכל האנשים כאן אנרגיה חיובית מדבקת", מעידה ווטסון. "אני באמת מעריצה כמה הם חזקים ביחד, את הכימיה שיש ביניהם, את היכולת להרים אחד את השני וגם לאתגר אחד את השני להיות טובים יותר ובו בזמן גם ליהנות. אני רואה על דני כמה טוב הוא מרגיש וכמה הוא נהנה מהחברות ומהאנרגיה שיש כאן".
ג'ירונה מוסיף: "פשוט מדהים מה שיש בנבחרת הזאת. הם אולי לא הכי מהירים, לא הכי חזקים ולא הכי אתלטיים, אבל הכימיה, התקשורת והתשוקה שלהם עולים על הכל. זו הסיבה שאני כל כך אוהב לעבוד עם החבר'ה האלה".
סוד ההצלחה
ווטסון מסכמת את החוויה: "התפלאתי לראות שהאוהדים יודעים מי אנחנו. חלקם לבשו מדים של פורטלנד, ראיתי את התשוקה שיש לאוהדים של ישראל. לעולם לא אשכח את האנרגיה שיש להם לנבחרת ולמדינה".
אין ספק שכל המעטפת הזאת מאפשרת לאבדיה להציג יכולת גבוהה במיוחד באליפות. בארבעת המשחקים האחרונים הוא רשם ממוצעים של 22 נקודות, 7.3 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים ו־2 חטיפות, ובמשחק האחרון קבע הישג ביורובאסקט: הישראלי הראשון מאז עודד קטש בשנת 1997 שקולע מעל 20 נקודות בארבעה משחקים רצופים. ואם תשאלו את אבדיה עצמו – היד עוד נטויה, והמטרות עוד רבות.
פורסם לראשונה: 01:30, 04.09.25
