למרות המצב הביטחוני המורכב, דירקטוריון מינהלת ליגת העל אישר היום (שלישי) את המתווה הרשמי להחזרת ליגת העל. אבל לצד אנחת רווחה בקרב ראשי הענף, אצל השחקנים הזרים מקנן חשש אמיתי וחלקם הגדול לא שלם עם ההחלטה לחזור, או לכל הפחות עם האופן שבו התגבשה ההחלטה – כל עוד נמשכת המלחמה. יש לציין כי יש קבוצות שטרם הודיעו לשחקנים הזרים שלהם האם ומתי הם יידרשו לחזור לישראל - כך שהחששות מובנים.
אחד מהם הוא רכז הפועל ירושלים, ג'ראד הארפר, שבציוץ בחשבון ה-X מחה על כך שקולם של השחקנים הזרים לא נשמע. "אני מרגיש שאנחנו מפספסים את הזווית של השחקנים הזרים בליגה. עם כל הכבוד - ובלי שום דבר נגד ארגון השחקנים הישראלי - יש להם את כל הזכות להגן על חששותיהם ולדבר עליהם. שאלותיי הן: האם ישנה התאחדות שחקנים לשחקנים הזרים בליגה? מדוע אין התאחדות שחקנים אחת המייצגת את כל השחקנים בליגה? אני לא מדבר ספציפית על האם ההחלטה להחזיר משחקים לישראל נכונה או לא נכונה, אבל אני מאמין שצריך לשקול את דעתו של כל אחד.
"אני גם חושב שהנושא גדול יותר מסתם החזרת משחקים. נקודות המבט של השחקנים, באמצעות ייצוג הולם, צריכות לבוא לידי ביטוי בכל המצבים - כמו שינויי חוקים, בטיחות שחקנים, תנאי משחק ויחסים עם שופטים. הפתרון צריך להיות שלכל קבוצה יהיה שחקן ישראלי אחד ושחקן זר אחד כנציגים כדי לטפל בדאגות ולנהל את העניינים, תוך הבטחה שכולם יהיו מאוחדים. זה הזמן להראות אחדות בין כל השחקנים, לא פילוג".
שחקן נוסף שהגיב להחלטה, גארד עירוני נס ציונה, ברייס בראון, נשמע בוטה יותר מכוכב הפועל ירושלים. בפוסט שהעלה בעמוד האינסטגרם, כתב: "אני כל כך מוכן לחזור לשחק, גם אם כולם ירצו לחזור לשחק מחר, אבל לומר לשחקנים זרים לחזור לישראל מיד - זה לא הוגן. אם מחר תצא לדרך הפסקת אש – אין בעיה, מדובר במצב אחר לגמרי. אבל למה אין התאמה של התנאים לשחקנים הזרים".
"אני אוהב את הכדורסל הישראלי, והייתי רוצה לסיים את העונה עם הקבוצה שלי, אבל צריך לקחת בחשבון את הצרכים והדאגות שלנו. להרבה שחקנים יש משפחה וילדים והם אמורים לעזוב את הסביבה הבטוחה שלהם ולסכן את חייהם ואת חיי יקיריהם? אז אני מבין ששיעור התמותה לא גבוה, אבל צלילי הפיצוצים הם טראומה לכל החיים".
