לא חייבים להיות כדורסלן מקצועי כדי להבין מה זה אומר לארח משחקים במסגרת האירופית מחוץ לבית שלך. הטיסות, הנסיעות, החיים על מזוודות, האולמות הנידחים, העייפות המצטברת, היציעים הריקים כשרחש חריקות הנעליים נשמע עד קצה האולם והאווירה הכללית המדכדכת. והנה, אחרי שנתיים וחודשיים הסיוט נגמר: משחקי היורוליג והיורוקאפ יחזרו השבוע רשמית לישראל. שמישהו יבקש מיורם ארבל להכריז ה־ל־ל־ו־י־ה!
תזכורת: ב־3 באוקטובר 2023 הספיקה הפועל ת"א לארח בארץ את לובליאנה במסגרת היורוקאפ (ניצחה 73:100), יומיים אחר כך הייתה זו מכבי ת"א שאירחה ביד אליהו את פרטיזן בלגרד במסגרת היורוליג (ניצחה 81:96) ואז הגיעה השבת השחורה ב־7 באוקטובר והמדינה כולה הוכתה בהלם ועברה טלטלה. מן הסתם גם עולם הספורט. אצל קבוצות הכדורסל המשימה הראשונה הייתה להוציא במהירות האפשרית את הזרים מחוץ לישראל, מה שהתאפשר רק דרך מעבר אלנבי לירדן.

בהמשך הגיעו ההשלכות של המלחמה המתארכת. קבוצות ישראליות התקשו להחתים שחקנים זרים ונאלצו לשלם "מס מלחמה" בניסיון לשכנע שחקנים להגיע לכאן. מי שספגה אז מכה קשה הייתה מכבי ת"א, לה היו חוזים מובטחים עם שחקנים כמו בונזי קולסון, ווייד בולדווין ולורנזו בראון, אך המועדון נאלץ להתירם, מאחר והזרים הללו לא רצו להמשיך לעונה נוספת תחת מלחמה. אבל מעבר לחוזים ושחקנים שלא רוצים לחתום בקבוצות שיש בערים שלהן אזעקות וטילים, הדבר המרכזי שנלקח מהקבוצות הישראליות שמתמודדות באירופה היה הבית. אי־אפשר היה לקיים כדורסל אירופי באזור מלחמ
עונת הנדודים
במצב החדש שנוצר במכבי ת"א החליטו לארח את כל המשחקים הביתיים בבלגרד. אנשי המועדון העריכו ששם יוכלו לקיים את שגרת החיים והאימונים בצורה המיטבית והם גם אהבו את העובדה שמדובר בעיר תוססת. מה שעזר לקיים שגרה ספורטיבית תחרותית היה החיבור לצוות הפקה סרבי שעובד עם קבוצות כמו הכוכב האדום או פרטיזן בלגרד. בשנה הראשונה העבירה מכבי ת"א את כל בסיס האם שלה לבלגרד על כל המשתמע מכך, אך בעונה הנוכחית, למרות הקושי בצירוף שחקנים, התקבלה מה שהגדירו במועדון "החלטה אסטרטגית וערכית" שקבעה כי שחקני ואנשי הקבוצה יתגוררו בישראל.

בהפועל ת"א, אחרי העונה הראשונה בבלגרד, החליטו לנדוד לסמוקוב שבבולגריה. למי שטרם ביקר, מדובר בעיירה שכוחת אל, כשחוץ מקיוסק אחד שהיה פתוח בשעות הערב המאוחרות, לא היה לקבוצה מה לעשות שם מלבד לשהות במלון ולערוך ערבי צפייה משותפים בלובי. במועדון ציינו כי העובדה שנאלצו להתרכז רק בכדורסל בלי פיתויים אחרים שאינם קיימים בסמוקוב, סייעה לקבוצה במסע האירופי שהסתיים עם זכייה היסטורית ביורוקאפ.
למרות הקונספט הנ"ל, עם העלייה ליורוליג, הצורך באולם גדול יותר בהתאם למפעל וההבנה שעוד עונה במקום נידח תגרום לשחקנים להשתגע משיעמום, החליטו בהפועל ת"א לעבור אל עיר הבירה הבולגרית - סופיה. לשם עבר כל בסיס האם כדי לאפשר לצוות המקצועי לבנות את סגל השחקנים הכי חזק שאפשר כדי לעמוד במטרת העל - להיכנס לפלייאוף היורוליג.
בהפועל ירושלים קצת זיגזגו: אחרי עונה אחת בבלגרד הם דילגו לסמוקוב, אך לעומת הפועל ת"א, בקבוצה מהבירה הבינו מהר מאוד שהמקום השומם בבולגריה הוא לא בשבילם ובהמשך חזרו לבלגרד.
ואל תטעו, במועדונים זוכרים מתקופת הנדודים גם חוויות מהנות ומיוחדות. במכבי ת"א זוכרים את סדרת הפלייאוף מול פנאתינייקוס ואיך הצליחו בניגוד לכל הסיכויים להכניס לאולם כ־1,500 אוהדים צהובים שעשו את דרכם מישראל לבלגרד במשחק הרביעי בסדרה. בהפועל ת"א כמובן זוכרים את העונה שעברה עם הזכייה ביורוקאפ ובירושלים מתרפקים על חוויות קטנות ומשמעותיות שיצרו את התלכיד החם שיש עכשיו בסגל השחקנים.

"התרגשות אדירה"
אז איך בושלה חזרת הכדורסל האירופי לישראל? בחודשים האחרונים, אחרי ההבנה שהמצב הביטחוני השתפר, החלו כל שלוש הקבוצות – בהובלת דני פדרמן, מבעלי מכבי ת"א – להפעיל לחצים כבדים על הנהלת היורוליג ובמיוחד על המנכ"ל פאוליוס מוטיונאס, שהיה זה שלבסוף דאג לכך שההחלטה תעבור בקרב הנהלות 13 הקבוצות שמחזיקות ברישיון A ביורוליג.
"החזרת משחקי היורוליג לישראל היא אירוע רב משמעות לספורט הישראלי בכלל ולענף הכדורסל בפרט", הכריז יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי. "עובדה זו התאפשרה הודות לפעולות רבות שנעשו על ידי מכבי ת"א לאורך זמן רב כולל הזמנתם לישראל של מנכ"ל היורוליג ומנהל התחרויות, שהביעו את התרשמותם החיובית ודאגו בנחישות רבה להעביר את התרשמותם זו לנציגי 13 הקבוצות בעלות רישיון A ביורוליג ומכאן נפתחה הדלת לשלוש הקבוצות הישראליות הנוטלות חלק ביורוליג וביורוקאפ לקיים את משחקיהן הביתיים כאן בישראל ועל כך נתונה תודתנו העמוקה".
"מאז ה־7 באוקטובר מדינת ישראל עברה את התקופה העצובה, הקשה והמורכבת ביותר בתולדותיה", אמר השבוע מנכ"ל הפועל ת"א צחי רייכנשטיין. "אנחנו מתרגשים מאוד לקראת החזרה לישראל. חיכינו, ציפינו ועבדנו קשה – לילות כימים – במטרה להחזיר את משחקי היורוליג לת"א. בשעה טובה, אחרי תקופה ארוכה ומורכבת, אנחנו חוזרים לישראל במטרה לשמח את האוהדים שלנו. אנחנו נרגשים להביא איתנו לארץ את אותה רוח לחימה ואת אותה נשמה שהפגנו בחו"ל, ואני בטוח שהקהל האדום שלנו בארץ יהנה מחוויית כדורסל מדהימה".
"זה כיף גדול שאנחנו יכולים לשחק מול האוהדים שלנו במסגרת אירופית ושאנחנו לא צריכים לטוס בשביל זה", אמר מאמן הפועל ירושלים יונתן אלון. "זה בהרבה מאוד אספקטים מקדם את החזרה לנורמליות. האנרגיה שיש במגרשים הריקים האלה היא נוראית, אני מעדיף לשחק מול אולם עוין מאשר לשחק באולם ריק, בטח בהפועל ירושלים שהקהל זה הגאווה שלנו, אנחנו ניזונים ממנו המון וכבר שנתיים אין לנו את זה. זה הרגיש שאנחנו מתחילים כל משחק עם נחיתות במסגרת האירופית ועכשיו זה לפחות חוזר להיות שוויוני".
אלון הוסיף זווית מקצועית: "ברמה הפיזיולוגית, כל הזמן להיות באוויר ולטוס זה משפיע מאוד על הגוף של השחקנים. יום של טיסה זה יום שאי־אפשר להתאמן בו, ואנחנו עם שתי טיסות כל שבוע, אז גם היכולת להתקדם ברמה הטקטית נפגעת. וברמה האישית? זה קצת להיות יותר עם המשפחה שלי וגם לא להיות כל הזמן מותש".
ההתרגשות ניכרת בשלושת המועדונים, אבל עדיין יש לא מעט אנשים, שברגע שמדברים איתם על המשחק הראשון שייערך בישראל במסגרת האירופית, הם מיד מחפשים חפץ עשוי עץ כדי לדפוק עליו ולמלמל "טפו טפו טפו". אחרי שנתיים קשות, יש פחד שמשהו בסוף עלול להשתבש. אחד כזה הוא מאמנה של מכבי ת"א, עודד קטש: "אני מתקשה להאמין שזה הולך לקרות, יש חשש שמשהו פתאום יקרה. היו שנתיים וחצי מטורפות, אני לא חושב שיש קבוצת ספורט שעברה אירוע כה. אני בהתרגשות אדירה".
אז הערב זה יקרה: ג'אמפ בול אירופי ראשון מזה למעלה משנתיים, ייזרק באולם בחולון בו תארח הפועל ירושלים את המבורג במסגרת היורוקאפ. זה ייראה כמו עוד רגע ספורטיבי קטן וטבעי, אבל הוא יקפל בתוכו משהו הרבה יותר עמוק וחשוב. הכדורסל שלנו חוזר הביתה. ניצני נורמליות על הפרקט.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.12.25










