לפני תחילת המשחק של מכבי ת"א מול דובאי נכנס היו"ר שמעון מזרחי לחדר ההלבשה ואמר לשחקנים שהם מתקרבים לבאר – וכדאי להם לשתות מהמים. כנראה שלא היה אדם אחד שהיה מעז לחשוב, באמצע הסיבוב הראשון ביורוליג כשהצהובים היו במאזן 10:3, שהם יהיה במרחק ריאלי מאותה הבאר. אבל במועדון הצהוב אוהבים ניסים, וכמה מסיפורי ההיסטוריה של המועדון נכתבו במושגים קוסמיים. מי יודע, אולי אחד מהם עומד להתרחש ממש בקרוב.
שחקניו של עודד קטש, שכבר היו שקועים במעמקי הטבלה, נמצאים כעת במקום ה־11 – מרחק של שני ניצחונות בלבד (עם משחק חסר, מול הפועל ת"א) מהמקום העשירי שמוביל לפלייאין, כשהם לראשונה העונה במאזן חיובי (16:17). זאת אחרי שסיימו שבוע כפול חלומי עם ניצחונות על אלופת אירופה ומוליכת הטבלה, פנרבחצ'ה, ומול דובאי בהארכה.
הצהובים כנראה יצטרכו ארבעה ניצחונות מתוך חמשת המשחקים שנותרו להם כדי להיכנס לפלייאין. אך גם אם לא יצליחו – זה לא יפגע בדרך שעשתה הקבוצה בתקופה האחרונה, כאשר בעשרת המחזורים האחרונים השיגה מכבי מאזן מרשים של 2:8. רק בעוד פחות מחודש נדע אם הם באמת ישתו מהבאר, או אם זה היה רק אקורד סיום מרענן לעונה אירופית מאכזבת. כי מה לעשות, בסופו של דבר מסתכלים על השורה התחתונה.
החיבוק מהקהל
כששואלים את אנשי מכבי ת"א מה היו הסיבות לכל המהפך הזה, הם מצביעים על דבר אחד מרכזי – חזרת משחקי היורוליג לישראל. התקופה הייתה קצרה, אך הצהובים הצליחו לשאוב ממנה כל טיפה אפשרית של הזדמנות, עם שישה ניצחונות רצופים בהיכל, שפתחו את המזל והמומנטום. אותם הרגעים השמחים עם עשרת אלפים הצהובים ביציעים, האהבה מקרוב והזמן הפנוי שהיה לשחקנים בעיר הגדולה – כל אלה נתנו הרבה אוויר, ועם כל ניצחון נוצר חיבור נוסף לסגל שנבנה בקיץ.
"משהו נדבק", מסביר גורם במועדון. "הרבה אנשים חושבים שאם משלמים לשחקנים כסף, הכל צריך לתפקד מהרגע הראשון. הדברים לא עובדים כך באף קבוצת ספורט, ובטח לא בקבוצה שנבנית כמעט מחדש. דברים לוקחים זמן – שחקנים צריכים ללמוד את המאמן ולהפך. ברור שיש ציפייה שהדברים יקרו מהר יותר. אולי אם זה היה קורה חודש קודם, היום היינו במצב אחר ולא מנסים לעשות את הכמעט בלתי אפשרי".
סיבה מרכזית נוספת לשינוי היא הישארותו של עודד קטש על הקווים. זה בכלל לא מובן מאליו – לא רק מקצועית, אלא גם בשל השפל העמוק שהגיעו אליו היחסים בינו לבין ההנהלה. השיא היה אחרי הפסד מול וירטוס בולוניה כשמזרחי צרח על המאמן שהוא "הורס את מכבי".
כמה ימים לאחר מכן, לאחר הניצחון מול הפועל חולון, קיימה ההנהלה ישיבה דחופה, שבה כבר הייתה צריכה להתקבל ההחלטה להיפרד מקטש. אך ברגע האחרון, בעקבות מחאת האוהדים, שיחות עם השחקנים וחוסר הסכמה מובהק על זהות המחליף, הוחלט להשאיר את המצב על כנו.
"קשה לדעת מה היה קורה אם היו מחליטים לפטר את עודד", אומר גורם אחר בסביבת המועדון. "השחקנים היו ממש מבואסים מהרעיון שזה עומד לקרות. כל אחד מהצדדים חשב שזו לא הדרך הנכונה. גם עודד ידע שהוא יכול להוציא את העגלה מהבוץ – הוא רק היה צריך זמן, שקט וצירוף של עוד שחקן שהוא התחנן לקבל. בסופו של דבר הגיע איפה לונדברג, שאמנם עכשיו פצוע, אבל הכניס הרבה סדר ושקט".
מבחינה מקצועית, לקטש יש שיטת משחק מאוד ברורה, אותה הוא מנסה להנחיל לשחקניו – תהליך שלוקח לעיתים זמן. לא פעם הקבוצות שלו מתחילות לשחק כדורסל טוב יותר רק בשלב מאוחר של העונה. לאחרונה נראה שהוא הצליח להשתחרר מהמגבלות שמכשילות לעיתים מאמנים – הקיבעון המחשבתי במהלך המשחק, הרעיון "ללכת עד הסוף" עם השחקנים המוכרים והיקרים. אפשר היה לראות זאת במיוחד במשחק האחרון מול דובאי, עם חמישיות לא שגרתיות, אך קטש ניטרל את הרעשים, ראה מה נכון מקצועית ושבר מוסכמות.
"ברור שהוא מתבגר", מציין גורם המקורב לקטש. "מהרגע הראשון היה ברור לכולם שעודד הולך להיות אחד המאמנים הטובים באירופה – לא רק מבחינת הכדורסל, אלא גם בגישה שלו לשחקנים. לפעמים דברים לא הולכים לפי התכנון, ואז קשה לדעת לאן הקריירה תיקח אותו. מה שטוב בו הוא שאינו מבטל דברים שאומרים לו – הוא מקשיב, לומד ורוצה להשתפר מפעם לפעם".
קטש מצא קבוצה
מובן שגם לסגל יש חלק מרכזי במהפך. החלק הראשון והעיקרי היה כאמור הגעתו של לונדברג. עד לפני הפציעה, הספיק הדני לקחת חלק ב־16 משחקי יורוליג, מתוכם מכבי ניצחה בעשרה, והפך לדמות דומיננטית על הפרקט – הכל בשקט מופתי.
לונדברג אמנם לא משחק כבר יותר מחודש, אבל היכולת של הקבוצה לא נפגעה בשל גורם אחד עיקרי – ג'ימי קלארק, שהצליח בין רגע לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בקריירה שלו. משחקן משלים חסר ניסיון ביורוליג, הוא הפך לאחד מהשמות החמים בקבוצה, כשהבין את ההזדמנות שנפלה לידיו – וחיבק אותה חזק. מול דובאי הוא זרח עם 23 נקודות ו־10 אסיסטים ב־32 דקות. לוני ווקר מי?
לא נוצצים, יעילים
שחקן נוסף שמקבל לאחרונה יותר קרדיט ובעיקר ביטחון הוא אושיי בריסט. למי ששכח, מדובר בשחקן שהגיע הקיץ עם רזומה של 243 הופעות ב־NBA בארבע קבוצות, ואף היה שותף לזכייה של בוסטון באליפות ב־2024. אך כמו כמעט כל רכש זר בלי ניסיון ביורוליג, לוקח זמן להתאקלם.
5 צפייה בגלריה
לקח לו זמן להתאקלם. אושיי בריסט
(צילום: Giuseppe Cottini/Euroleague Basketball via Getty Images)
ב־21 משחקיו הראשונים רשם בריסט ממוצעים של 5.5 נקודות לצד 4.2 ריבאונדים. בעשרת המשחקים האחרונים, כשהדברים התחילו להתחבר, הוא הצליח להציג דומיננטיות רבה, בעיקר בהגנה, עם עלייה בממוצעים ל־10.8 נקודות ו־6.8 ריבאונדים.
אבל את מכבי ת"א של התקופה האחרונה מייצגים בעיקר הישראלים. "הם העוגן שלנו", אומרים במועדון. הבולט ביניהם הוא רומן סורקין, שהופך משבוע לשבוע למפלצת כדורסל.
ואם מסתכלים על התמונה הגדולה, הסגל לא מורכב משמות נוצצים. רק ווקר הגיע על תקן כוכב גדול, ובפועל הוא רחוק מזה. עם זאת, הצוות המקצועי והשחקנים עצמם הצליחו להוציא מים מהסלע, ובמקום שכל אחד יתמקד רק בסטטיסטיקה האישית שלו, הם בנו משהו ביחד כיחידה אחת שידעה לקום מהקרשים. זהו סוד הקסם של מכבי ת"א הנוכחית.
