"יוניקורן", למי שלא מגיע מעולם הכדורסל, יכול להיות תרגום לשם של החיה האגדתית חד־קרן, או מקסימום שם השיר שאיתו ייצגה נועה קירל את ישראל באירוויזיון לפני שלוש שנים. מבחינת אנשי הכדור הכתום מדובר בשחקן גבוה מאוד, לרוב מעל 2.08 מ', המחזיק בשילוב נדיר של כישורים, כאלה שבעבר היו שייכים רק לגארדים, לצד היתרונות הטבעיים של שחקן צבע. במילים אחרות, שחקן ששובר את התבניות המסורתיות של עמדות הכדורסל.
כל הדברים האלה נכונים לגבי דייויד מוזס בן ה־18, שמככב בימים אלה בנבחרת ישראל המשחקת באליפות אירופה לנוער. פורוורד/סנטר המתנשא לגובה של 2.10 מ' (הרופאים אומרים שזה עוד יכול לגדול), שיכול לשלב במשחק שלו גם תנועה עם הכדור ומשחק פוסט־אפ לצד קליעה טובה מעבר לקשת. כבר עכשיו, אחרי שלושה משחקים ולפני שמינית הגמר, הוא מחזיק בשורה סטטיסטית מרשימה של 24 נקודות ו־12.3 ריבאונדים, כולל 19 כדורים חוזרים במשחק הפותח מול יוון.
אתמול, אחרי הניצחונות המרשימים על יוון וצרפת, ישראל שיחקה בהילוך נמוך והסתפקה ב־80:84 על אוסטריה. מוזס תרם 21 נקודות ו־9 ריבאונדים, ואביב ארונוב הוסיף 19 נקודות.
דאבל־דאבל בבוגרים
הכינוי "יוניקורן" נזרק לאוויר אחרי ביטוי אחר שקדם לו בקריירה של מוזס הצעיר - "לייט בלומר". הפריחה המאוחרת הגיעה בגיל 15, עם המעבר מהפועל חולון לא.ס רמה"ש. "עד לפני שלוש שנים הוא לא באמת שיחק, לא היו לו דקות משחק כמעט", אומר גיא קנטור, מאמנו ברמה"ש. "כשרצו להביא אותו אלינו, ביקשתי לראות משחק קודם שלו, משהו, שנראה במה מדובר. לא היה. המאמן האישי שלו, חנוך מינץ, הביא אותו אלינו, והלכתי לראות אימון שלו. הוא היה אז 1.98 מ', לא מאוד תנועתי. חנוך אמר אז את מה שרואים עליו היום, אני עוד לא ראיתי את זה. התחלנו לעבוד איתו כל יום, והוא הפך למישהו שתוך שלוש שנים יש לו גרף שיפור חריג בהיבט הטכני ובהבנת המשחק. כל פרמטר אצלו משתפר בצורה מרשימה".
בעונה החולפת ברמה"ש קודם מוזס לקבוצה הבוגרת, ששיחקה בפלייאוף העלייה בליגה הלאומית. עם ממוצעים של 9.5 נקודות ו־4.7 ריבאונדים ב־16.5 דקות משחק, הוא הראה יכולות התמודדות גם מול שחקנים מנוסים. לשיאו הוא הגיע במהלך משחק פלייאוף מול עירוני נהריה כשרשם דאבל־דאבל של 21 נק' ו־13 ריבאונדים.
"הוא 'לייט בלומר'". מוזס
(צילום: אתר פיב"א)
הצעד הבא של מוזס יהיה מעבר למכללת פלורידה אטלנטיק, לאחר שקיבל מעמד של ספורטאי עילוי מאיגוד הכדורסל וצה"ל. "אני סומך על מי שקיבל ביחד איתו את ההחלטה באיזו מכללה לבחור", אומר קנטור. "אני מקווה שהשיטה תתאים להתפתחות שלו בהמשך. לא הופתעתי ממה שהוא מציג בנבחרת. חוויתי את היכולות שלו גם בנוער וגם בבוגרים אצלנו. פוטנציאל? אני לא מציב תקרת זכוכית לאף אחד, לא לטובה ולא לרעה. אני כל כך אוהב לראות איך הוא מתפתח כל הזמן. אני מאוד אופטימי לאן שהוא יגיע, גם בלי להתחייב או לנבא".
לקח לו זמן להתחבר
מי שחווה לא מעט שעות מוזס הוא כדורסלן העבר עמית ביר־כץ (2.08 מ' בעצמו), שעורך כיום בין היתר אימונים אישיים לשחקנים ולאט־לאט הופך למומחה לעבודה עם גבוהים, משהו שחסר בישראל כרגע. "לדייויד יש מעטפת מאוד רחבה, חוץ ממינץ מלווה אותו גם אבי אבן. אני מכוון ומלווה ברמה"ש, עובד איתו באופן אישי. הילד הזה הולך להיות כוכב כדורסל, ומגיע קרדיט לכל מי שנוגע בו. הוא לייט בלומר, כמו כל ילד גבוה לקח לו זמן לחבר בין הידיים לרגליים והראש. הוא עדיין בתהליך, יש לו דרך ארוכה - אבל כולם מבינים שהוא צריך להיות הדבר הבא בכדורסל".
בנבחרת הבוגרים משוועים לשחקנים ישראלים דומיננטיים בעמדות הפנים, ולא פעם עולה המחשבה להביא מתאזרח לעמדה הזו. ביר־כץ רואה במוזס כנקודת האור העתידית שתטפל בדיוק בבעיה הזאת, "אם הכל יהיה בסדר, בהכוונה נכונה והרבה מאוד עבודה שלו. לאורך השנים היו לא מעט שחקנים עם פוטנציאל גבוה בגילים האלה, והם לא התפתחו. קואורדינציה מגיעה לגבוהים בגיל מאוד מאוחר, אם בכלל. יש דברים שקורים תוך כדי תנועה: כדרור, מסירה, תפיסה. כשאתה בגובה של 2.10 בגיל מאוד צעיר, זה קשה. יש לו את יכולת הקליעה גם בפנים, גם בחוץ, עבודה יפה בשתי הידיים.
"הפוטנציאל אינסופי". מוזס חוגג
(צילום: אתר FIBA)
"מגיע קרדיט לקובי פליבה, מאמן הכושר ברמה"ש, שעשה שינוי ברמת ההתנהלות הגופנית אצל דייויד. הוא יצטרך להמשיך לחזק את הגוף ולעשות מה שהוא עושה. הוא באמת חד־קרן, יוניקורן. יש לו כמה כלי נשק, והוא צריך לדעת מתי להשתמש בהם, לא רק להיות באזור הנוחות. ברור שחסר לו קילומטרז' מבחינת הבנה, אבל הוא תרם לנו בצורה מאוד יפה בגיל הזה".
התחנה הבאה פלורידה
אבי אבן, ששימש כמנהל המקצועי במכבי ת"א וגם אימן את הקבוצה מספר חודשים, עבד בשנה האחרונה עם מוזס, והוא לא חושש שהפריצה של השחקן מוקדמת מדי. "יש לו חוכמת משחק ואתלטיות. זה לא משהו שרואים כל יום, לא בארץ ולא באירופה. מינץ ביקש ממני לראות אותו כשהוא היה בכיתה ט', והדרך שהוא עשה מאז מדהימה. העבודה שלו היא לא משהו שילדים רגילים עושים, זו מסגרת תובענית. הוא עובד איתנו מחוץ לאימוני הקבוצה שלוש פעמים בשבוע. זה לא משהו ברור מאליו וזה מראה על הרעב שלו, הרצון שלו להצליח".
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
על הבחירה לשחק בפלורידה אטלנטיק הסביר אבן: "חיפשנו מקום שייתן לו את האפשרות להתפתח ולשחק וגם כזה שיעבוד איתו וימשיך לקדם אותו כשחקן. בדקנו המון מכללות, המון. יחד עם המאמן שם הבנו שזאת האופציה הנכונה ביותר בשבילו.
"לאן הוא יכול להגיע?", סיכם המאמן. "הפוטנציאל אינסופי. לא סתם מתכננים בנבחרת הבוגרת להזמין אותו לחלונות הקרובים. זאת אמירה מאוד רצינית".
