שרון דרוקר יודע דבר או שניים על הליגה הלאומית וכמה קשה לעלות ממנה לליגת העל. אלה שלא חוו אותה וירדו ליגה, בטוחים שמדובר בטיול קליל בן עונה אחת והופ, הנה עולים בחזרה. זו טעות נפוצה, הליגה הלאומית הרבה יותר קשוחה ממה שנדמה. הפועל חיפה, אותה דרוקר מאמן מאז אפריל האחרון, חוותה בעצמה אכזבה כשלא הצליחה להוות יריבה תחרותית בפלייאוף ונשארה עונה נוספת בליגה השנייה.
בנקודה הזו בדיוק שנה אחורה, דרוקר הכין את עצמו לליגת העל עם קבוצתו הקודמת, מכבי ראשל"צ, אותה העלה אחרי שלוש עונות בלאומית. המציאות השאירה אותו על הקווים רק שלושה חודשים, ופתיחת עונה רעה לצד יכולת מקצועית שלא עמדה בציפיות הנהלת המועדון הכתום הביאה לסיום דרכו. כשהגיע הטלפון מהפועל חיפה, דרוקר (59) הסתער על האתגר, וביולי האחרון חתם על הארכת חוזה בתקווה להשלים את המשימה בעונה הקרובה.
הקשר המחודש עם המועדון התחיל משיחה עם יובל רוסמן ורון פלדהיים מההנהלה. "דיברו איתי על להיות מנהל מקצועי, כמו שהתחלתי בראשל"צ. לעשות את אותו התהליך כדי להגיע לליגת העל", הוא מספר. "כשהגיעו שני הפסדים רצופים, כבר דיברו איתי על לאמן".
רצית לחזור לאמן?
"לא כל כך. יש להם כוח שכנוע רב. כשהגעתי, אי־אפשר היה לעשות שינויים בקבוצה, חלון ההעברות נגמר. לקחתי את הקבוצה לשלושה מחזורים אחרונים של העונה הסדירה, ניצחנו אותם, ואז יומיים לפני הפלייאוף דניאל כוזהינוף קרע את הרצועה הצולבת. נשארנו בלי רכזים והפלייאוף היה בהתאם. התחלנו ישר את ההכנה לעונה הבאה".
יש קבוצות בליגה הלאומית שהעמידו השנה תקציב מרשים. איפה אתם עומדים?
"כן, נתניה, נהריה ששילמה לאמין סטיבנס 220 אלף דולר, זה סכום מטורף. אני הבאתי אותו לראשון־לציון ב־175. זאת הצהרה. גם אשקלון וקריית־גת בנו תקציב לא רע. לנו יש תקציב יפה, ואנחנו רוצים להתחרות על כרטיס העלייה, זה בטוח. הצלחנו לגבש תקציב, בנינו מעטפת טובה ומקצועית, מרכז העבודה שלנו יהיה ברוממה, מה שלא היה בשנים הקודמות. נתנהל ונעבוד כמו בליגה ראשונה".
בשנים האחרונות נוצר לקבוצה שם לא טוב בכל מה שקשור למשכורות.
"הקבוצה הייתה בתהליך פירוק והיו גם עניינים בבית המשפט סביב מוסר התשלומים. המון שחקנים חששו להגיע בגלל זה, הם דאגו, הסוכנים שלהם דאגו. זאת הייתה מלאכה קשה לגרום להם לתת בנו אמון. אני מעריך ומכבד כל אחד שנתן אמון בהפועל חיפה ובי ובא לשחק במועדון. נצטרך השנה לעמוד בתשלומים, לעמוד בזמנים. זה לא קל. אני מאמין שזה יקרה, וזה יוביל את הקבוצה למקומות אחרים".
"מכבד כל אחד שנתן אמון". דרוקר
(צילום: דנה קופל)
"אין משחקים קלים"
הבעלים של הקבוצה, אדיר סבג, איש עסקים בן 20 שרכש 80 אחוז ממניות הקבוצה בינואר, הספיק למשוך תשומת לב כשהצהיר במספר ראיונות כי הפועל חיפה תהיה בטופ 3 בליגת העל ובהמשך תגיע ליורוליג. בינתיים המציאות נראית אחרת לגמרי.
ומי בסגל השחקנים? כרגע אפשר למצוא על הפרקט ברוממה שם מוכר עם עבר נוצץ, אלכס טיוס בן ה־38, שישחק כישראלי. אליו מצטרפים סנדי כהן, תומר לוינסון ורוברט אלן כזר המרכזי בסגל. נטע סגל, ששיחק שש עונות בהפועל באר־שבע, הצטרף גם הוא לחבורה האדומה וישמש כרכז המוביל. במושגי לאומית מדובר בקבוצת כוכבים, השאלה איך הכל יתחבר.
"אתה יורק דם בכל משחק בליגה הלאומית, אין משחקים קלים", משחזר דרוקר את התלאות שעבר עם מכבי ראשל"צ בדרך לעליית הליגה בקיץ 2025. הוא מקווה לעבור השנה מסלול דומה, עם הפועל חיפה כדי להגיע אל הארץ המובטחת. "יש הרבה כישרונות בליגה. התחרות תמיד קשה, ותמיד יש סוס שחור, כמו אשדוד. אף אחד לא חשב או דיבר עליהם בתחילת העונה כעולה השנייה והנה זה קרה".
בעלים בפרופיל גבוה כמו סבג, זה עוזר או מפריע בדרך להשגת המטרה?
"מי שמכיר את אדיר יודע שהוא בחור צנוע, יודע מה הוא רוצה. בכמה פגישות שהיו לנו ראיתי בחור מאוד שאפתני, מאוד רוצה שתהיה קבוצה שתצליח, תתאמץ, תשחק טוב על המגרש ותתנהל טוב. הוא דיבר יפה אל השחקנים, שיתנו הכל על המגרש".
מה המטרה המוצהרת של הקבוצה?
"להיות כמה שיותר למעלה והשאיפה כמובן היא לעלות לליגת העל. מהניסיון שלי, הכי חשוב זה בריאות. פציעות הפכו לי עונות, לצערי. אפילו בקדנציה הקודמת שלי בהפועל חיפה, שחקן נתפס על סמים (קאדים אלן) וזה מה שהפך עונה מצוינת ללא טובה. אני מאחל לעצמי ולקבוצה בריאות, שנהנה מהכדורסל, מהתהליך, מהחיבור, שנלך איתה למאבקים ושנהנה ונצליח".
ומה עם מעמד המאמן?
מעמד השחקן הישראלי הוא אולי הנושא הכי שחוק בדיוני הכדורסל המקומיים. בליגה הלאומית ישנה הגבלה של שני זרים בלבד, מה שאמור להפוך אותה לבמה עבור הכדורסלן הישראלי ולאפשר לצעירים לקבל דקות משחק. דרוקר: "פה זה לטובתם. הבאנו שחקנים מליגת העל, כמו נטע ועמית אלון. יש טיימינג בו אתה מסתכל ומבין שאם המעטפת טובה, יש אתגר ושאיפה, אפשר להגיע לליגה השנייה. פה הבמה לשחקן הישראלי הרבה יותר גדולה. מותר מתאזרח אחד, שני זרים וזהו, כל השאר ישראלים. המון שחקנים גדלו בליגה הזו, בן שרף היה בנתניה בליגה השנייה. יש חשיפה ויש דקות משחק".
יש לך דעה על התנאים והשכר שחלקם דורשים? על השביתה בסוף העונה שעברה?
"לי יש דעה בעניין המאמנים הזרים. לפני כמה שנים, ישבנו כארגון המאמנים יחד עם כל מי שהוביל את הענף, בנינו קריטריונים כדי שלא כל מאמן שאימן שנה־שנתיים והוא זול, יגיע לפה. זה שוב נפרץ. אני לא בתחילת הדרך, אבל מאמנים אחרים שכן בתחילת הדרך, רואים שהמקומות נתפסים. לוקחים להם את הפרנסה, את הקריירה, את השאיפה להתקדם. זה נושא כואב".
ועל השחקנים שהשביתו את הליגה בחודש מאי?
"השחקנים בנו מדרג בכל מה שקשור לבונוסים וכמות הזרים שמשחקים בכל קבוצה. עוד לא נולד החוק ועוד לא נולד בן אדם שהצליח לעצור קריירה של שחקן. שחקנים כישרוניים, שעובדים קשה, שיש להם את זה, אנחנו כמאמנים ברור שנרצה לשחק איתם. גידלתי דורות של שחקנים, אימנתי את הנבחרת עד גיל 20 שהיום הם שחקנים מובילים: תומר גינת, רפי מנקו, עידן זלמנסון, גולן גוט ואדם אריאל. מישהו עצר אותם? גם אם זה ייקח זמן, כישרונות רואים. מי שנשר בדרך - כנראה שהוא לא מספיק חזק ועמיד מנטלית להתחרות ברמות האלה".
צריך להגן על השחקן הישראלי?
"גם אני רציתי כשחקן שיגנו עליי. יש מדינות כמו גרמניה שיש בהן חוקים אחרים, שיש שישה זרים לצד שישה שחקנים מקומיים. בליגות אחרות שאימנתי כמו בלגיה ורוסיה היה חוק רוסי (חובה שיהיו שני שחקנים מקומיים על המגרש, ס.א). גם פה היה תקופה. כל פעם ניסו להגן על השחקן המקומי. אני אוהב את השחקנים הישראליים ומה שהם מביאים לא רק במגרש".
"צריך שינוי גדול במדינה"
לפני סיום, את הדעות הפוליטיות של אחיך רביב דרוקר, כולנו מכירים. לך יש מה להגיד לקראת הבחירות המתקרבות?
"צריך להיות עיוור כדי לא לראות מה שהולך במדינה ואיך היא מנוהלת. הייתי בין אלה שהיו על גבול הפגיעה בנתב"ג, וזו רק דוגמה קטנה. אתה לא צריך להיות ימני או שמאלני כדי לראות את הבעיות, אתה צריך לשאוף למדינה מנוהלת, שאכפת לה מהאזרח. שהאנשים שמנהלים אותה יקומו בבוקר ויחשבו מה צריך לעשות יותר קל ויותר טוב לאזרח. קורה ההפך. חייב להיות פה שינוי משמעותי, בתקווה שנוכל להתחיל לחיות כמו מדינה נורמלית ולא כל מיני מטורפים שחטפו אותנו".
מדברים הרבה פוליטיקה בארוחות שישי במשפחת דרוקר?
"אנחנו מחליפים דעות, בוודאי. אנחנו שלושה אחים: רביב, לירן ואני. הייתי בכמה מדינות, ראיתי איך דברים צריכים להתנהל ואיך הם מתנהלים בפועל אצלנו. רביב תותח בתחום שלו, מאוד יסודי, מאוד חרוץ. מה שהוא מדבר בתוכנית שלו זה רק רבע ממה שהוא יודע באמת על מה שקורה בראשות המדינה וכל הטרללת מסביב. אני לא צריך לדבר בשמו, הוא מדבר מספיק. הדבר הכי נורא שקרה לנו הוא 7 באוקטובר, ואף אחד לא לוקח אחריות. אצלנו במקצוע אנחנו יודעים לקחת אחריות, על דברים פחות ממה שקרה לנו כעם. צריך פה שינוי גדול".
