איפה אני רואה את הפועל ירושלים בסוף העונה? אלופה, מחזיקת גביע וזוכת היורוקאפ. אני רוצה הכל. בשביל מה אני פה? עד עכשיו, בכל משחקי המאני־טיים, הקבוצה הזאת הוכיחה שהיא יכולה לעשות את זה עד הסוף. אני לא חושב שאפשר לזלזל בנו".
בעונה השנייה המלאה שלו כמאמן הראשי של הפועל ירושלים, יונתן אלון (44) ממש לא מנסה – וגם לא רוצה – להנמיך ציפיות. אחרי שהוביל את הקבוצה אשתקד לגמר גביע המדינה ולמרחק נגיעה מאליפות, שנקטעה בעקבות מבצע "עם כלביא", בעונה הנוכחית הוא שואף גבוה יותר. בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet, רגע לפני שיפגוש בחצי גמר הגביע ביום ראשון בהיכל את מכבי ת"א לקלאסיקו לוהט, אלון מתפנה לסיכום ביניים ונותן קריאת כיוון. "וי" אחד ענק כבר יש לו – כרטיס אוטומטי לרבע גמר היורוקאפ אחרי שירושלים סיימה ראשונה בבית.
"זה היה היעד שלנו – ועמדנו בו", אומר המאמן. "ברור שאנחנו רוצים לעלות ליורוליג דרך זכייה ביורוקאפ. להגיד שזה בטוח יקרה או שזה חייב לקרות – לא. אבל זאת בהחלט המטרה".
כמה מלחיצה המטרה שהציבו לך לזכות ביורוקאפ?
"אני נמצא במועדון שלחץ הוא משהו בלתי נפרד ממנו, ומי שלא יודע להתמודד עם הלחץ הזה – הוא לא במקצוע הנכון. הלחץ הוא גם חיובי. הוא דוחף אותך קדימה, וצריך לדעת לנהל אותו. אנחנו רואים קבוצות שמגיעות כפייבוריטיות בכל מיני סיטואציות, והלחץ גובר עליהן ופוגע בביצועים שלהן. התפקיד שלנו הוא לנסות לתעל את הלחץ הזה".
כמה הזכייה של הפועל ת"א ביורוקאפ הפכה את האפשרות לריאלית יותר?
"הפועל ת"א עשתה משהו גדול, אבל בסוף אנחנו לא מודדים את עצמנו מולם. רוצים להיות הכי טובים, והראינו את זה גם במשחקים נגדם. אנחנו מנצחים אותם די הרבה, אבל זה לא מה שמגדיר אותנו. אנחנו לא אומרים 'וואו, ניצחנו את הפועל ומכבי ת"א'".
איך אתה רואה את הסיכויים לזכות ביורוקאפ?
"סיכוי לא רע. יש קבוצות מאוד חזקות, עם תקציבים שחלקם גבוהים משלנו. עשינו עונה אירופית טובה עד עכשיו, רשמנו 11 ניצחונות רצופים, שזה משהו שאני לא יודע כמה פעמים קרה בתולדות המפעל. אז אני בטח לא בא להנמיך ציפיות".
כמה זה היה משמעותי שהמשחקים חזרו לארץ?
"מאוד. אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה אחרת. לא יודע אם היינו מנצחים את קלוז' בלי האוהדים שלנו. בתקופת המלחמה הבנתי עד כמה הביתיות קריטית. אם עכשיו שואלים אותי מה הכי חשוב לי שיהיה במשחקי הקבוצה – אז את הקהל שלנו מאחורינו".
יש לך חשש, כמאמן צעיר, להחתים שחקנים מהטופ האירופי שנחשבים ליותר באד גייז?
"ההפך. זה כל מה שאני רוצה".
אבל אין לך שחקן כזה.
"נכון, אבל זה אחד הלקחים לעונה הבאה. כולנו אצלנו גוד גייז, אבל עדיין יש לנו חבר'ה שלא כדאי להתעסק איתם. הם לא באד גייז במהות שלהם, אבל כשאתה מכין קבוצה אתה בונה איזשהו מרקם ונותן לזה דגש. אתה צריך קצת מכל דבר. אני מאוד אוהב את מה שבנינו פה. באופן אישי, אני בן אדם של עימותים. אין אחד מהשחקנים שלא היה לי איזשהו עימות איתו".
מה זה עימותים?
"ויכוחים. אני מעמיד אותם במקום, דורש מהם, מנסה להוציא מהם יותר, מבקר אותם על הטעויות שלהם. מערכת היחסים שלי עם השחקנים היא פתוחה וחיובית, אבל כשצריך להיות אגרסיבי – אז אני כזה, ולא משנה מי הוא ומה הוא. אני יכול להסכים שחסרה לי דמות שתכניס קצת 'רוע' לקבוצה".
מצד אחד אתם מובילים את היורוקאפ, ומצד שני רק במקום החמישי בליגה. למה?
"קודם כל, הצבנו את אירופה כמטרה מאוד מוגדרת וברורה. יכול להיות שטעינו ובאנו פחות דרוכים לליגה, וזה גרם להפסדים. דבר שני, אנחנו קבוצה קצת שונה – יש לנו שלושה זרים פחות בליגה, ובאירופה אנחנו עם הרבה יותר עומק".
במשחק אחד אתם יכולים להציג יכולת גבוהה מול הפועל ת"א, ושבוע לאחר מכן לאבד יתרון של 20 נקודות נגד יריבה אחרת.
"אנחנו רואים באירופה שיתרון של 20 נקודות לא מבטיח לך כלום. הפועל ת"א הייתה ב־27 הפרש מול פרטיזן והפסידה. תראו מה קורה בכל הכדורסל האירופי – זה המשחק היום. וזה עובד לשני הצדדים: אם אתה במינוס 15, אתה יכול לחזור תוך שלוש דקות. אז נכון שזה נורא כיף ואתה רוצה לנצח כל משחק ב־20 הפרש, אבל אם זה היה המצב – אנשים לא היו רואים ספורט".
"היו מתחלפים איתנו"
מרגיש שנשארתם מאחור לעומת מכבי ת"א והפועל ת"א בכל הנוגע לסגל הישראלי?
"לא. אני חושב שיש לנו סגל ישראלי טוב מאוד. חומר מנצח. ממש מרגיש בנוח להסתכל בעיניים לשתי הקבוצות האלה, והראינו את זה מספיק פעמים. הם היו מתחלפים איתנו אם היו יכולים".
תומר גינת או ים מדר היו מקבלים אצלך קרדיט באירופה?
"תלוי איך הם היו מתנהגים ומתאמנים. אצלי מקבלים קרדיט לפי הביצועים, לא לפי השם או תעודת הזהות. יש להם מאמן מעולה שעשה המון דברים, והם צריכים לתת לו הרבה כבוד על כך שהוא עושה את מה שהוא חושב שהכי טוב לקבוצה שלו".
ניצחת את הפועל ת"א ודימיטריס איטודיס בשישה מתוך שבעת המשחקים האחרונים – ארבעה מהם העונה. מה הסוד במאצ'־אפ הזה?
"אין לי שום סוד. אני לא משחק נגדו, לא קלעתי אף סל וגם הוא לא. ירושלים ניצחה את הפועל ת"א, לא אני ניצחתי את איטודיס. זה לא אישי, יש לי הרבה כבוד אליו, וכל מה שאני רוצה זה לנצח. אני גם לא מרגיש נחות או משהו".
זה באמת לא הפך לאישי כבר?
"מה פתאום? למה שזה יהיה אישי? גם את שמוליק ברנר או עודד קטש אני הכי רוצה לנצח בעולם. רובם חברים שלי ואני אוהב את כולם".
זה לא נותן לך דרייב לנצח מאמן בשיעור קומה של איטודיס?
"ברור. ככל שאתה מכבד יותר את המאמן – וזה לא רק אותו כי יש לו קבוצה ממש טובה – אז גם יש לך מן הסתם יותר דרייב".
"דעתי לא הוסחה"
במשחק הליגה האחרון בין השתיים, שנערך בהיכל, הבעלים של הפועל ת"א, עופר ינאי, התיישב בכיסא מאחורי אלון והחל לצלם אותו כדי להוכיח לשופטים שהוא עובר את הקווים. בהמשך, לאחר שקם למזכירות בטענה שחיפש מטען לטלפון, ינאי נשלח ליציע, הורחק לחודשיים מהמגרשים ונקנס ב־30 אלף שקל. "זה לא הפריע לי בכלל", טוען אלון על הפרובוקציה.
לא יכול להיות. בעלים של קבוצה יושב ממש מאחוריך ומצלם כל מהלך שלך.
"אפשר לשמוע בשידור שאמרתי לשופט שימשיך כי זה לא מפריע לי. דעתי לא הוסחה. הייתי מרוכז במשחק. אני מאמן בירושלים והייתי גם בחולון. אני יודע מה זה קללות מהיציע – צריך יותר מזה כדי לשבש אותי".
זה נראה לך לגיטימי?
"אני לא הייתי עושה את זה, אבל באמת לא אכפת לי. גם ברמה האישית אני לא כועס עליו. תעשה כל מה שאתה רוצה כדי לנסות לנצח אותי, ואני גם אעשה את הכל כדי לנצח – כמובן במסגרת הערכים שלי. אנחנו עדיין ביחסים טובים. הוא ניסה אולי להעביר איזושהי נקודה, אולי קצת להטריל, אבל בפעם הבאה שאראה אותו אתן לו חיבוק ואגיד לו שלום".
מה הסיכויים לעבור את מכבי ת"א בחצי הגמר?
"אני אוהב את המשחקים האלה. אנחנו לא בגביע כדי להגיע לגמר. אני רוצה לזכות. כדי לעשות את זה אני צריך לנצח את הקבוצות הכי טובות".
אין לך חוזה לעונה הבאה. רוצה להישאר?
"אני רוצה להיות במקום שהכי טוב לי בו, וכרגע ממש טוב לי. גדלתי כאן ואני אוהד את הקבוצה מגיל שבע, אז זה החלום. אבל בסוף אני שכיר, יש לי סוכן והוא יעשה את העבודה שלו".
מאמן יורוליג זאת השאיפה?
"כן, בלי ספק. זאת הליגה שבעיניי משחקים בה את הכדורסל הכי טוב, ואני רוצה להיות חלק מזה".
