למרבה ההפתעה, הלילה בין רביעי לחמישי לא היה מורט עצבים עבור אנשי הנהלת הפועל גליל עליון. הם ידעו שאת כפר בלום הם לא עוזבים יותר, לא רוצים לשמוע עוד על העיר חדרה והאולם שלה, שאירח אותם בפתיחת העונה שעברה עד פברואר אשתקד.
גם כשמינהלת הליגה כבר הוציאה הודעה על העתקת המשחק חזרה לאנרבוקס המנוכר, הם לא ויתרו. מאחורי הקלעים קברניטי הקבוצה לא היססו לומר שבלי האולם המיתולוגי - שראה כמעט כל דבר, מהאליפות ב-1993 ועד הניצחון הגדול אתמול 89:90 על הפועל ת"א - התוצאה הייתה יכולה להיות 30 הפרש לטובת האדומים, גם בסגל המשני שלהם. אם תרצו זה היה ניצחון של 'דוד מול גוליית', כמו שסיכם היטב יו"ר הקבוצה טמיר אברהמס.
"אנחנו תמיד באים לנצח, אבל שם (בחדרה) זה לא היה קורה. השחקנים חוגגים, זה היה אירוע שהוא הרבה מעבר לכדורסל", אומר אברהמס באושר. "היום ניצחנו פעמיים. פעם אחת כי שיחקנו בגליל, שזה מקומנו הטבעי; בפעם השנייה ניצחנו את הפועל ת"א בנקודה". מאז שעלתה ליגה לפני חמש עונות, הקבוצה מהצפון הספיקה לנצח את הפועל ת"א בגלגול הקודם שלה פעמיים בחוץ ובבית בשנת 2022, לנצח את מכבי ת"א בהיכל מנורה מבטחים ב-2023 ואפילו את הפועל ירושלים רק באפריל אשתקד, אבל הניצחון אתמול עלה על כולם.
אברהמס מסביר: "יש פה טעם מתוק של החזרה לגליל אחרי מלחמה. התושבים שמעו שהמשחק אולי זז לחדרה. עשינו את המאבק שלנו להשאיר אותו בכפר בלום, וגם זה ניצחון גדול. אני מקווה שהוא יעזור לנו במאבקים שלנו בליגה, כי שם לא פשוט. הצלחנו לשמור על הבית. דיברתי באימון שלשום עם השחקנים, והאווירה הייתה שבאים לנצח כמו כל משחק, זה חמש על חמש, גם כשהם קבוצת יורוליג".
4 צפייה בגלריה
האוהדים מודים לשחקנים. "הניצחון מוקדש לכל תושבי הגליל"
(צילום: יעל אוראל קמחי, הפועל גליל עליון)
וקבוצת היורוליג, גם בהרכב משנה שלה - אבל כזה עם ואסיליה מיציץ', שהמשכורת שלו שווה ככל הנראה לכל הסגל הצפוני - לא הצליחה לברוח מעבר לשמונה הפרש. "היינו שם לאורך כל המשחק, לגמרי, מול הגלדיאטורים של הפועל ת"א. היה להם על מה להילחם, הניצחון הזה עם סוף כמו בסרטים: רק נקודה, חטיפה וסל. הכל קרה. הניצחון הוא בשביל תושבי הגליל. אנחנו על המפה".
הערב של שחר עמיר
אותה חטיפה שהביאה לסל הניצחון שייכת לשחר עמיר, שאוהדי הפועל חולון עוד זוכרים את העונה הנהדרת שלו לפני שלוש שנים, תחת המאמן עמית שרף, שבה הוא זכה לתואר "השחקן המשתפר". עמיר, שאתמול קלע 20 נקודות - והשווה את שיא הקריירה שלו - חזר לקדנציה שנייה בקבוצה הצפונית בקיץ 2024.
הגארד, 27, נפגע ישירות מחוק הצעירים, ובקבוצה נאמר לו אז שהוא לא בתוכניות המקצועיות. באפריל 2025 הוא שוב חזר לחולון, והפעם עלה איתה לחצי גמר הפלייאוף. בקיץ האחרון הוא שוב חזר לצפון, לגלות את חבל הארץ הקסום מחדש. "כפר בלום זה מקום מיוחד. אני לומד להכיר אותו יותר, גרתי בקריית שמונה עד לא מזמן ובחרתי לעבור לקיבוץ בגלל המצב הביטחוני. רגוע פה יותר. אני נהנה מהמקום, מהקהילה. אנשים מאוד חמים ועוטפים, הקבוצה היא המרכז של המקום. כולם מושקעים בה, מעורבים בפעילות שלה. מגיע לקהל הזה, אחרי התקופה שהם עברו ומה שהם עוברים עם המלחמה. רגעים כאלה קטנים יכולים לעשות את זה".
עמיר חווה מספר משחקים נגד הפועל ת"א, כולל ניצחון כשלבש את המדים הסגולים (16 נקודות לפני כשנתיים, באחד ממשחקיו הטובים בקריירה), אך משהו רמז לו שגם הפעם זה אפשרי. "שיחקנו ארבעים דקות, לא נפלנו מהרגליים אחרי רבע או שניים. זה היה מאמץ קבוצתי, הקרדיט לכולם. הישג גדול".
המהלך שבו חטף את הכדור עד שסיים אותו בלייאפ נמשך בסך הכל שלוש שניות. עמיר עדיין מעכל אותו, לאט-לאט. "ראיתי את המהלך כבר כמה פעמים. מדובר נטו באינסטינקט, אז היה קשה לי להבין מה קרה כשזה קרה. מדהים. אני שמח שככה יצא".
פחות משעתיים אחרי שריקת הסיום הגארד הספיק לדבר עם יותם חנוכי, חברו מחולון דאז, האם זה המשחק הכי גדול שלו או שמה זה שהסגולים גברו בו על אא"ק אתונה בליגת האלופות של פיב"א בתום שלוש הארכות. אחרי התלבטות קלה, השניים הגיעו למסקנה שהמשחק אתמול עלה למקום הראשון. הנייד שלו, שלא מפסיק לצפצף מהודעות מפרגנות, מחזק את הבחירה.
עכשיו עמיר מקווה שהניצחון הגדול גם ייתן לקבוצה את המומנטום על מנת להישאר בליגה, ומדגיש שמקומה של הפועל גליל עליון הוא בליגת העל. "עברתי תהליך לא פשוט עם המועדון", סיכם עמיר. "מלחמות פוליטיות כאלה ואחרות שאני שמח שהן נגמרו כמו שהמשחק מול הפועל ת"א נגמר, כשידי על העליונה. אני שמח שאני מביא את עצמי לידי ביטוי כמו שרציתי".
