4.5 שניות לסיום הרבע הראשון מכבי תל אביב הובילה במגה ספורט ארינה במוסקבה 14:19 על צסק"א. המשחק הלך בכיוון של הצהובים, וגם בקצב. אלא שאז הגיעה העבירה הראשונה של האורחת במשחק, שסידרה לרוסים הוצאת כדור נוחה לתרגיל קליעה. איך הוא הסתיים? בשלשה עם הבאזר של מריוס גריגוניס.
זה אמנם היה רגע קטן, אבל הוא סימל לא מעט על ההולך לבוא בהתמודדות, כי בהרבה רגעי מומנטום במשחק הגיעה שלשה או קליעה גדולה של צסק"א.
קחו לדוגמה את השלשה של ג'ואל בולומבוי רגע לפני הבאזר לסוף הרבע השלישי (58:59 למכבי), שלשה נוספת של גריגוניס בפתיחת הרבע הרביעי שהשוותה ל-61:61, וקליעה לשתיים של איפה לונדברג, 1:20 דקות לסוף (70:74). כשקבוצה שומרת כל כך טוב לאורך כמעט כל המשחק, בטח כשהוא מתקיים בחוץ, לקבל סלים כאלה על הראש שובר אותך מנטלית.
מכבי ת"א קיבלה אתמול צ'אנס של פעם בכמה שנים: לתפוס את צסק"א כל כך חלשה, פצועה וחסרת ביטחון, לא נראה שיקרה שוב בקרוב. עוד כמה פעמים היא תפגוש את הרוסים כששני הכוכבים הגדולים שלהם, וויל קלייבורן (7 נקודות ב-1 מ-7 מהשדה) וטורניקה שנגליה (4 נקודות), משחקים כ"כ רע, והקו הקדמי שלהם בחסרון משמעותי ללא ניקולה מיליוטינוב ויוהאנס פויטמן, שלא היו כשירים? ולכן תחושת ההחמצה היא גדולה.
האורחת יכולה הייתה לגמור את המשחק הזה הרבה קודם, אבל קודם נגררה לקצב האיטי של צסק"א והסגל המוגבל והחסר שלה. תוסיפו לזה שנראה כי דימיטריוס איטודיס לא הכי מאמין בשחקנים שלו (לא פתח אתמול עם קלייבורן בחמישייה, וגם דניאל האקט המנוסה ישב על הספסל).
יאניס ספרופולוס זכה, ובצדק, להרבה שבחים על היכולת של מכבי ברצף חמשת הניצחונות שלה שהסתיים, אבל אתמול היה לו חלק לא קטן בהפסד. בשתי הזדמנויות שונות הוא החזיר מאוחר מהספסל את אנטה ז'יז'יץ', למרות שלמארחת לא הייתה תשובה לקרואטי בצבע, והוא חגג על בולומבוי. הפעם הראשונה הייתה בין הרבע הראשון לשני, כאשר גם המצטיין השני, דרק וויליאמס, ישב על הספסל באותו הזמן והרוסים נטלו את ההובלה לראשונה במשחק. הפעם השנייה הייתה בין הרבע השלישי לרביעי, כשז'יז'יץ' היה קרוב לעשר דקות מחוץ לפרקט (גם בעקבות הפסקה גדולה לאור בעיות בשעון). כשכבר חזר הוא היה קר ורשם טעויות קריטיות (איבוד ריבאונד שכבר לקח, והחטאה ממצב נוח).
תוסיפו לזה את הכניסה המוזרה למשחק של יפתח זיו חסר הביטחון משום מקום באמצע הרבע השלישי, שעלתה למכבי בסל שנקלע עליו, עבירה טיפשית שבמזל לא הסתיימה בקליעה לשלוש ולקינוח עבירת תוקף שלו. מה הפלא שאחרי דקה וחצי הרכז הישראלי מצא שוב את מקומו על הספסל ולא חזר למשחק. אם זה נראה לכם מוכר אתם יכולים לחזור שבוע לאחור לבאסקוניה, שם ניסה המאמן היווני להכניס את ג'ייק כהן וג'ון דיברתולומאו, וזה עלה לקבוצתו בריצה ספרדית. למזלו, אז זה היה בשלב הרבה יותר מוקדם (רבע שני), והרבה שחקנים במכבי שיחקו טוב, מה שלא קרה אתמול. לשלב שחקנים נוספים בניסיון להכניסם לרוטציה זה מבורך, אבל ממש לא במשחק חוץ, ובטח לא נגד צסק"א. את זה אפשר לעשות בהיכל עם 11,000 אוהדים תומכים, וכשהקבוצה ביתרון.
בסיום ספרופולוס היה מרוצה מאוד ממשחק ההגנה של קבוצתו, ואף דיבר על כך במסיבת העיתונאים. במשך 30 דקות עצרה מכבי את צסק"א על שלוש שלשות בלבד מ-11 ניסיונות. אבל ב-10 הדקות האחרונות ספגה 4 נוספות מ-7 ניסיונות. נכון שחלקן היו ממצבים קשים, אבל הן נכנסו וזה שינה את המשחק.
ואם כבר דיברנו על השלשות, מה יהיה אם אלה של הצהובים? 2 מ-13 בלבד (15 אחוזים), שיא שלילי בכמות הקליעות מחוץ לקשת מאז ה-2 בנובמבר 2017, כשהאלופה הישראלית קלעה 2 מ-12 בניצחון 68:79 על מילאנו. כמות השלשות הקטנה אתמול היא לא מקרית כי מכבי ת"א קולעת העונה רק 7.3 שלשות (הכי מעט מכל העונות של ספרופולוס במועדון) מ-22.3 ניסיונות (מקום 15 ביורוליג). וזה לא שלקבוצה אין קלעי שלשות טובים על הנייר: סקוטי ווילבקין עשה מזה קריירה, וויליאמס קולע טוב, גם ג'יימס נאנלי ואנג'לו קלויארו, אבל שיטת המשחק שלה והתרגילים כלל לא משחקים למקומות הללו.
סוגית ווילבקין חייבת להדאיג מאוד את ספרופולוס. כשקינן אוואנס, וויליאמס, נאנלי וריינולדס משחקים טוב, אז לא צריך את הנקודות של הגארד האמריקאי, אך כשזה לא המצב ווילבקין חייב לצאת מהפוזיציה שסיגל לעצמו במשחקים האחרונים כמי שמנסה לסדר את משחקה של הקבוצה, ומחפש את חבריו. לא בשביל זה הוא המשתכר הגבוה בקבוצה. אתמול עד 3:27 דקות לסיום ווילבקין לא זרק שלשה! רק פעם אחת בקריירה הוא לא זרק מחוץ לקשת במשחק יורוליג, ב-25 בינואר 2017 כששיחק במדי דרושפאקה מול אנאדולו אפס ומי שאימן אותו היה דייויד בלאט.
ואחרי כל הביקורת, מכבי ת"א הייתה בסופו של דבר מרחק זריקה אחת של וויליאמס ממצב יחסית נוח כדי לנצח במוסקבה. ספרופולוס צריך עכשיו לעשות הכל כדי שההפסד המאכזב הזה, בטח בפן המנטלי, לא ייכנס לראש של שחקניו.
