כשהבעלים של הפועל ת"א, עופר ינאי, נכנס למועדון והכריז שהוא ישחק ביורוליג, לא מעט אנשים הרימו גבה. הרי במשך שנים ניסתה הפועל ירושלים להיות הקבוצה השנייה בישראל שמקבלת את הכרטיס הנחשק למפעל היוקרתי לצד מכבי ת"א, אבל זה לא צלח. בתור טירון בעולם הכדורסל ינאי הקפיד לשאול את הסובבים אותו למה זה אף פעם לא קרה, הקשיב לתשובות, הפנים והבין שהסיבה לכך היא שהקבוצה מהבירה תמיד ניסתה להיכנס ליורוליג דרך החלון ולא דרך הדלת עם זכייה ביורוקאפ.
ינאי בחר בגישה אחרת. הוא החליט שמטרת העל של הפועל ת"א בעונה שעברה היא קודם כל זכייה במפעל השני בחשיבותו ביבשת ובכך לפלס את דרכה לטופ, וכך עשה. הבעלים הנחית את אחד המאמנים המוערכים באירופה, דימיטריס איטודיס, בנה סגל גדוש שמות בכירים ומנוסים, חגג זכייה ביורוקאפ והחלום התגשם: עוד נציגה ישראלית ביורוליג - ועוד כזאת שבעשור הקודם שיחקה בליגה הלאומית ועד לפני 17 שנה שיחקה בליגה ב'.
זה לא הסתיים פה: הבעלים השאפתן ידע שכדי לתקוע יתד במפעל (זכייה ביורוקאפ מזכה בכרטיס לעונה אחת בלבד, העפלה לטופ־8 ביורוליג מבטיחה עונה נוספת) הוא חייב לבנות את אחת הקבוצות הטובות באירופה. הוא השקיע יותר מ־160 מיליון שקלים, מתוכם כ־80 מיליון על שכר שחקנים, בנה סגל ישראלי עמוק ואיכותי והנחית שרשרת ארוכה של זרים עם ניסיון באירופה, כולל הכוכב הסרבי, ואסיליה מיצ'יץ' שהפך למשתכר הגבוה ביורוליג (כ־6 מיליון דולר לעונה). הבוס בא להראות לכולם שהפועל ת"א היא לא אפיזודה חולפת, והיא ביורוליג כדי להישאר.
רגע לפני שהקבוצה תפתח את עונתה הראשונה ביורוליג במשחק "ביתי" בסופיה מול ברצלונה, בוא נראה איך היא נערכה לעונה ההיסטורית.
ניסיון ואגו
בזמן מלחמת עם כלביא עם איראן הפועל ת"א הייתה צריכה כבר להתחיל לגבש את סגל השחקנים שלה. עד שהעניין הביטחוני יתבהר, החליטו במועדון לא לבזבז זמן וסגל הקבוצה עבר להתגורר בבולגריה, עם גיחות למשחקים בארץ. "זה לא קל" משתף המנהל המקצועי, ג'ורג' הינאס, "אם היה לנו רישיון מובטח לא היה עלינו כזה לחץ לבנות את הסגל מהר, אבל זה לא המצב, אז לא היינו יכולים להרשות לעצמנו לקחת סיכון ולכן קיבלנו את ההחלטה הזאת לעבור לסופיה כדי לוודא שנוכל למשוך שחקנים ברמה גבוהה". בנוסף נבחר "סופיה 8888 ארנה" שמכיל 12,373 מקומות ישיבה, כאולם הביתי של הקבוצה ביורוליג.
פרויקט סופיה היה מורכב. במועדון היו צריכים לדאוג להכשרת האולם למפעל היוקרתי, מהדברים הגדולים ועד הכי קטנים, משיפוץ חדרי ההלבשה ועד להבאת כדורים. בעוד שבעונה שעברה השחקנים ואנשי הצוות התאכסנו בבית מלון בסמוקוב, הפעם המועדון דאג לכולם לדירות, רכבים וכל דבר שנוגע למחיה השוטפת. היעד: להפוך את סופיה למקום שבו השחקנים ירגישו בבית ויעלו לפרקט מרוכזים ועם מינימום תקלות שמטרידות אותם.
כדי להתמודד עם ריבוי הטיסות ועומס המשחקים החליטו בהפועל ת"א ללכת על סגל רחב במיוחד של 19 שחקנים. כל אחד מ־11 השחקנים הזרים הוא שחקן מוכר עם ותק וגם ברשימת הישראלים לא חסר ניסיון וכישרון. המשמעות: למרות העומס (38 משחקים רק בעונה הסדירה ביורוליג) עדיין על הפרקט אפשר להציב רק חמישה שחקנים ברגע נתון, מה שעלול ליצור תסכולים אצל שחקנים מסוימים שיקבלו פחות דקות משחק או יזכו לקרדיט רק בזירה המקומית. בהפועל ת"א מודעים לעובדה הזאת ובונים על כך שאיטודיס, מאמן שכבר ניהל בעבר קבוצות עם סגלים ארוכים ועמוקים, יידע לתפעל את להקת הכישרונות והאגו שתחת ידיו. הבעיה העיקרית היא שבכל תקופת ההכנה לא באמת הייתה לאיטודיס אפשרות לבחון את הסגל הרחב יחד ולתרגל קומבינציות, מאחר ובמהלך הקיץ שבעה שחקנים שיחקו באליפות אירופה ונעדרו מאימוני הקבוצה.
"אני חושב שהסגל הרחב זה פתרון ראוי בגלל מספר המשחקים והנסיעות" מסביר הינאס, "אנחנו נהיה הקבוצה שתיסע הכי הרבה העונה, אז צריך לקחת בחשבון את כל נושא עייפות הגוף. אמרנו לשחקנים שאין לאף אחד דקות משחק מובטחות, כל אחד צריך להילחם על זה. אני חושב שבעונה עם כל כך הרבה משחקים כל אחד יקבל את ההזדמנות שלו".
לחץ על כל המגרש
מלבד ניהול הסגל, יש להפועל ת"א אתגר גדול להתמודד איתו - לחץ. אחרי הכל מדובר במועדון שאין לו הרבה ניסיון באירופה בכלל וביורוליג, דבר שמייצר התמודדות עם לחץ לא מוכר. לכך צריך להוסיף את העובדה שהמטרה המרכזית של העונה היא להיכנס לפלייאוף כדי לשמור על המקום לעונה נוספת, דבר שיוסיף למפלס הלחץ. עם סגל כל כך נוצץ ועמוק זו נשמעת כמו משימה בהחלט ברת השגה, אבל ביורוליג יש לא מעט קבוצות חזקות עם הרבה ניסיון, ותק ואמצעים כלכליים שרוצות באותה המידה להיכנס לשמינייה הראשונה ולרובן יש מסורת במפעל.
בנוסף יש את נושא הכימיה הקבוצתית. אפשר לראות לא פעם ביורוליג קבוצות שהשקיעו הרבה כסף, ליקטו כוכבים וכישרונות, אבל הדברים לא הצליחו להתחבר על הפרקט. "יש לחץ שאנחנו מפעילים על עצמנו כי כשאנחנו עושים משהו אנחנו רוצים להצטיין בו" מנתח הינאס, "גם בעונה שעברה היה לנו לחץ ברמה אחרת, אבל גם הסגל היה ברמה אחרת. אז אנחנו כבר יודעים איך להתמודד עם לחץ, ובשביל זה יש לנו שחקנים עם ניסיון ביורוליג. הלחץ הזה נותן לנו מוטיבציה".
גורם במועדון: "בסוף המבחן יהיה על הפרקט. כל הדיבורים על איזה סגל טוב יש ועל איזה מאמן בעל ניסיון יש, זה טוב ויפה, אבל מספיק רק בשביל כמה כותרות. נצטרך להתמודד עם כל הבעיות שיש לנו, לגור בבולגריה ולהגיע כל פעם לארץ, זה ממש לא פשוט, להתמודד עם סגל כזה עמוק זה אומנם דבר טוב כשיש כל מיני בלת"מים במהלך העונה, אבל זה גם מצריך לערוך שיחות על בסיס קבוע ולוודא שאף אחד לא מגיע מתוסכל. נכון, יש הרבה קבוצות שמתחילת העונה שמות לעצמן מטרה ברורה לזכות ביורוליג וגם עליהן יש לחץ מאוד גדול, אבל עם הלחץ הזה הן מתמודדות כבר כמה שנים טובות. להגדיר למועדון כמו הפועל ת"א שהוא צריך לעשות פלייאוף ולא משנה מה, זה לא מובן מאליו. היתרון הכי משמעותי בסיפור הזה שיש בסגל באמת שחקנים מנוסים במעמדים האלה".
מחאה אדומה
אם עד פה הכל נשמע כמו צרות של עשירים, יש גם צרות אחרות שמעיבות על האווירה. הסכסוך בין ינאי לארגון אוהדי האולטראס הוא לא דבר חדש, אבל הוא עדיין משפיע. זה התחיל כבר בעונה שעברה כשהתקבלה ההחלטה להעביר את המשחקים הביתיים בזירה המקומית מהיכל קבוצת שלמה להיכל מנורה מבטחים ביד אליהו שבו משחקת היריבה המושבעת, מכבי ת"א.
ינאי חשב בתחילת הקיץ שעם הכניסה ליורוליג ובניית הסגל הנוצץ, אוהדי הפועל ת"א יעמדו בתור לחידוש המינויים מהעונה החולפת ואליהם יצטרפו אוהדים חדשים שירצו לראות את הפרויקט החדש וההישגי שנבנה. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. בעונה שעברה, אחרי הנדידה ליד אליהו, בהפועל ת"א הודיעו שנמכרו כ־7,500 מינויים. העונה, עם ההישג ההיסטורי, הקבוצה נתקלת בלא מעט קשיים, ולאחר כשבוע מפתיחת הקופות, נמכרו רק כ־3,500 מינויים. כרגע ישנו ספק כמה מה־4,000 שלא חידשו את המינוי עדיין יעשו זאת, מאחר שזה כבר לא יהיה במחיר המוזל.
הכעס של האוהדים הוא כבר לא רק בחוגי האולטראס ומזמן חילחל אל הקהל הרחב. ישנם פערים מאוד גדולים בין איך שההנהלה רואה את הדברים לעומת האוהדים, הן בנושא המעבר ליד אליהו והן בנושאים אחרים כמו בניית האולם החדש, דבר שעשוי לקחת מעל לחמש שנים, והעובדה שבסיס הקבוצה עבר לבולגריה. בנוסף ישנם אוהדים רבים שכועסים על ינאי בעקבות התקרית מאמצע אוגוסט בה יצא נגד יוזמת המועדון להצטרף ליום השיבוש והשבתת המועדון למען החטופים.
גם העניין הכלכלי דופק בדלת, מאחר ובמועדון בנו על כך שיהיו מעל 7,500 מנויים וקיבלו בהפתעה מוחלטת כמות נמוכה בהרבה. במועדון יצטרכו לחשוב מחדש לגבי הסוגיה הטעונה, מאחר ולהעביר עונה שלמה עם אוהדים בודדים במשחקים בבולגריה, בזמן שבאולם שומעים רק את חריקות הנעליים ושריקות השופטים, זה דבר מדכדך למדי, בטח לשחקנים שרגילים לאווירה סוערת במשחקי יורוליג.
פורסם לראשונה: 01:30, 28.09.25
