זו כבר עונה שלישית שאלייז'ה סטיוארט חולק עם 13,500 העוקבים שלו בטיקטוק את החיים בישראל. הפורוורד של בני הרצליה מצא את עצמו, בין אם רצה ובין אם לא, מתעד לא רק את האוכל הישראלי, אלא גם את שגרת המלחמה שנמשכת כבר שנתיים.
ביום רביעי הקרוב הוא יפתח עם קבוצתו את העונה האירופית בליגת האלופות של פיב"א, במשחק החוץ מול טופאש בורסה הטורקית, ורגע לפני הוא מספר בריאיון על ההחלטה להישאר בישראל - אבל לא רק.
העונה הראשונה של סטיוארט (29, 1.96 מ') בישראל הייתה 2023/24. במהלך הקיץ שקדם לחרבות ברזל, קבוצתו דאז, הפועל אילת, בנתה סגל חזק שאמור היה להגיע עד לפלייאוף עם זרים מוכרים ואיכותיים דוגמת מייקל קייזר וטיירוס מגי. טבח השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו פירקה את הפרויקט השאפתני, שהתחלף בקבוצה שירדה לליגת המשנה. סטיוארט עצמו חזר ארצה עם חידוש הליגה וסיים כמלך הסלים עם 20.6 נקודות ממוצע למשחק, לצד 4.7 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים.
"לפני שהגעתי לפה שמעתי על המדינה מחברים יהודים, בארה"ב", מספר סטיוארט. "גם יצא לי להיות כאן במשחק ליגת האלופות נגד הפועל חולון, כך שההצעה של מאורציו בוסקאליה לבוא לאילת נשמעה לי טובה מאוד. חזרתי אחרי השבעה באוקטובר כי הבנתי שיש לי גם ככה שנים מוגבלות לשחק כדורסל והמוות יכול לפגוש אותך בכל מקום. אחד מהאנשים בצוות המקצועי באילת כל הזמן אמר שהוא רוצה לעזוב את ישראל, ושלא בטוח פה אחרי השבת ההיא, ובסוף הוא חזר לסרביה, נפגע בתאונת דרכים והיה בתרדמת שבעה חודשים".
אתה אדם שמאמין בגורל?
"לא בדיוק, אתה אחראי לגורל שלך. כשחזרתי לכאן, המחשבה שלי הייתה שאפשר למות בכל מקום. פתאום התוכניות השתנו, התחלנו לשחק ולא נראינו טוב. גם אנשים צחקו על הקבוצה, שנמצאת בתחתית גם ככה, וזה הוריד אותנו יותר. המאמן עזב, הביאו מאמן אחר. זה הזיכרון שלי מהשנה הראשונה בישראל".
לא האזעקות?
"באותו הזמן זה לא היה מפחיד. אני כן יכול לספר שהתפתחה אצלי פוסט טראומה. כשאני בארה"ב, אני לפעמים חושב שאני שומע אזעקות והלב שלי מחסיר פעימה, הפה נהיה יבש. זה לא באמת משהו שעוזב".
עכשיו אתה כבר מתעד את האזעקות בטיקטוק שלך, יש סרטון שאתה אפילו לא הולך למרחב המוגן, נשאר במרפסת.
"כן, זה לא קורה הרבה. עכשיו אני הולך. אז אנשים צחקו שאני רץ לממ"ד. אני יכול להגיד שאם הייתי פה כשאיראן תקפה הייתי הולך אפילו למקלט מתחת לאדמה. זה מה שעשיתי כשהייתה התקיפה הראשונה באפריל 2024, כששיחקתי באילת. ראיתי באתרים בחו"ל מה הטילים שלהם עשו הפעם, בניינים שלמים בת"א הלכו. אם הייתי נותן לאנשים להשפיע עליי, הייתי מת. ברוב הזמן אני מקשיב להנחיות".
"זה טוב למדינה שיש פה אנשים שהם לא אזרחים ומראים מה קורה. אני יודע שהתיירות בישראל ירדה. אני זוכר את אילת לפני המלחמה – כשהגעתי בתי המלון התרוקנו"
יש לך הרבה עוקבים מחו"ל?
"בערך 30 אחוז מהם מאיטליה, 20 אחוז מרומניה. אין הרבה אמריקאים שעוקבים אחריי. כשאני מעלה את המודעות למה שקורה פה, התגובות שאני מקבל לרוב הן טובות. קיוויתי לקבל מהמדינה תקציב על היח"צ שאני עושה לישראל ולעלות עוד סרטונים בנושא (צוחק). אני חושב שזה טוב למדינה שיש אנשים שגרים פה והם לא אזרחים ומראים מה קורה. אני יודע שהתיירות בישראל ירדה. זוכר את אילת לפני המלחמה בחודשיים הראשונים שלי פה, בתי המלון התרוקנו".
התגובות נותנות לך מוטיבציה לעלות עוד סרטונים?
"לא, כי העליתי גם כשהיו מעט מאוד. אף פעם לא העליתי משהו שהוא לא אני, אני לא טוב בהעמדת פנים. הסרטונים האלה הם כמו יומן דיגיטלי. הם כן עוזרים לשחקנים אמריקאים שחוששים לחתום בישראל להגיע, אני מכיר שניים שראו שהכל בסדר דרך מה שאני מעלה".
"מישהו במינהלת צריך לטפל בנהמות"
איטליה שימשה תחנת ביניים עבור סטיוארט לפני שנחת בהרצליה, כבמדי סקפאטי הוא רשם ממוצעים של 15.6 נקודות (39 אחוזים מעבר לקשת) ו-3.5 ריבאונדים ב־16 משחקים. לדבריו, "סיטואציות חברתיות" גרמו לו לעזוב והטלפון מהרצליה הגיע מיד עם המעבר של ג'ימי קלארק למכבי ת"א. בתשעת המשחקים בעונה הסדירה הוא העמיד ממוצעים של 18.8 נקודות (40 אחוז מעבר לקשת) ובחמשת משחקי הפלייאוף 22.8 נקודות. "כשעזבתי, חשבתי שיש לי שבועיים בארה"ב, אבל כבר למחרת הייתי על הטיסה להרצליה. הגעתי לקבוצה שונה לגמרי, גם שחקנים מרכזיים נפצעו".
מה הייתה התגובה שלך לכך שיהוא אורלנד מאמן שנה ראשונה בליגת העל?
"קודם כל, הוא מאמן של שחקנים. הוא חלק ממערכת טובה. הוא נותן לי לשחק את המשחק שלי וסומך עליי. הוא נותן לי למצוא את הקצב שלי, וזה גורם לי לרצות לשחק טוב, קשוח, בשבילו".
רוצה להרחיב על מה קרה עם האוהדים של חולון באחד ממשחקי רבע הגמר?
"אני זוכר את ההתנהגות שלהם עוד כשהגעתי כאורח ב-BCL, כששיחקתי בקלוז'. קללות על סבתא שלי, בשפה שלא שלי. אבל מה שקרה במשחק, שירקו עלי, זה חוסר כבוד. השופט אמר לי להתעלם מהקללות, וניסיתי, ואז הגיעו היריקות וקללות גזעניות בירידה למחצית. לא עשו לאוהדים האלה כלום. אני ממש זוכר שהמאמן ליווה אותי ואמר 'עליי הם לא ירקו' והלכנו יחד, לא האמנתי שהם יפסיקו, וכשהוא הוא היה לידי הם באמת לא ירקו".
"השופט אמר לי להתעלם מהקללות של אוהדי הפועל חולון, וניסיתי, ואז הגיעו היריקות וקללות גזעניות בירידה למחצית. לא עשו לאוהדים האלה כלום".
אתה כועס.
"ברור. אנחנו מגיעים למדינה כשאנחנו מתמודדים בה עם מצב לחוץ, טילים, וגם לאנשים בחוץ יש דעה שלילית על זה שאנחנו בכלל משחקים בישראל - ואז מגיעות נהמות. זה יותר מדי. צריך שמישהו יטפל בזה במנהלת הליגה. אנשים לא יורקים על כלבים, באמת הרגשתי תחת מתקפה".
"לא זיהיתי את ינאי"
כשהרצליה הודחה (3:2) מול הסגולים, סטיוארט החליט לא לחזור לארה"ב. במקום הוא יצא לטיול, והמריא לפיינל פור של היורוליג באבו דאבי. פגישה מקרית ברחוב עם בעלי הפועל ת"א, עופר ינאי, שהיה אורח באירוע, עיצבה את דעתו על הכיוון אליו הולכת הליגה.
"בכנות, אני מכבד את ינאי", הוא אומר. "משום מקום ברחוב הוא טפח לי על החזה. בהתחלה לא זיהיתי אותו, חשבתי שהוא אוהד של חולון. אף פעם לא ראיתי אותו. קראתי ציטוטים שלו או שמעתי אותו מדבר. לא ידעתי איך הוא נראה. מתוך מגננה שאלתי אותו 'מי אתה?' והוא ענה 'אתה באמת לא יודע מי אני?' ואמר מי הוא".
איך הגבת כשהוא הזדהה?
"אמרתי לו שזאת טעות שלי, הסברתי לו שאף פעם לא ראיתי אותו, רק שמעתי עליו ואז דיברנו קצת. אני מכבד באמת את מה שהוא עשה לליגה. הוא שם את הכסף שלו והראה שאם אתה רוצה משהו אתה גורם לו לקרות. במשך שנה שלמה הוא דיבר על זה שהוא רוצה שהפועל ת"א יהיו ביורוליג, הוא בנה את הקבוצה הנכונה לזכייה ביורוקאפ ועכשיו יש שתי קבוצות ישראליות ביורוליג".
סטיוארט הוא השחקן המבוגר ביותר בסגל של אורלנד, משהו שחדש לו לגמרי. "זאת שנת לימוד, אני צריך לשמש דוגמה לשחקנים הצעירים יותר, איך להיות מקצוען או לנצח משחקים. התחלנו את העונה בסדר, ניצחנו במשחק אימון את מכבי ת"א וברבע גמר גביע ווינר נגד הפועל ירושלים היינו טובים יותר מהם, אבל מה שחשוב זאת התוצאה. נהיה קבוצה תחרותית".
המפעל הבכיר של פיב"א לא חדש לסטיוארט, הוא לקח בו חלק עם קלוז' נפוקה לפני ארבע שנים. מה שכן חדש היא העובדה ששנה שלישית שישראל לא מארחת משחקי בית במפעלים האירופיים, כשהרצליה תארח את משחקיה בבולגריה. "לשחק בעוד מסגרת זה משהו מאוד חשוב למועדון, גם למדינה עצמה. לא באמת יהיה לנו יתרון ביתיות, אבל 'הטיולים' האלה הולכים להיות מעניינים. אני מקווה שהכל יצליח, סומך על הצוות המקצועי".
הרצליה שובצה לבית 4, יחד עם טופאש, טנריף (ספרד) וטרפאני (איטליה). "אמרתי לעצמי שהסיטואציה טובה, שיש כאן הזדמנות עם שני משחקים בשבוע", הסביר סטיוארט את ההחלטה להמשיך בישראל, למרות אי הוודאות הביטחונית. "גם השכר היה טוב מאוד. בגיל כמעט 30 אתה לא הורג את הגוף שלך כשאתה משחק בעוד מסגרת כי יש פחות אימונים. כשנבחרתי לחמישייה השנייה בליגת האלופות ברומניה הרגשתי פיזית מצוין, ועכשיו אני מקווה שזה יקרה שוב. הרצליה הוגרלה לבית קשה, אבל אנחנו נביא למשחק סגנון שונה".
פורסם לראשונה: 14:07, 06.10.25
