ביוני 2019 הקריירה של דוד קלטינס הייתה במגמת נסיקה. קשר בן 24, אחרי ארבע שנים שבהן הפגין ניצוצות בבית"ר ירושלים, עובר בעסקה של 1.5 מיליון יורו להפועל באר־שבע וחותם על חוזה לחמש שנים. השכר, 220 אלף יורו בעונה, מעיד על המעמד שייעדו לו במועדון. הקבוצה של ברק בכר רצתה להחזיר לעצמה את האליפות שנדדה למכבי ת"א אחרי שלוש שנות שליטה באר־שבעית, וקלטינס סומן כאחד הרכישות בדרך ליעד. זה לא קרה, בכר פוטר בינואר, קלטינס הסתפק בשתי זכיות בגביע, אבל הקריירה לא המריאה למחוזות להם ציפה.
בהמשך הוא עבר להפועל ת"א, ממנה לסנט ג'ונסטון הסקוטית בה לא הותיר חותם ובינואר 2025 הצטרף לעולה החדשה עירוני טבריה וסייע לה להישאר בליגת העל. בגיל 30, השחקן שסומן בצעירותו ככוכב פוטנציאלי, נדחק לשוליים. שלשום, דווקא מול באר־שבע, בה אמור היה לממש את הציפיות, הוא כבש שער נהדר והוביל את טבריה לניצחון סנסציוני, 0:3 על המוליכה העוצמתית.
3 צפייה בגלריה
"החזרנו את הכבוד, עלינו במוטיבציה מטורפת ועשינו את זה כמו גדולים". קלטינס
(צילום: אביהו שפירא )
עשיתם ניצחון מטורף.
"זה ניצחון יוקרתי כי זו באר־שבע. למועדון כמונו כל שלוש נקודות זה חשוב מאוד. היה לנו חוב ספורטיבי אחרי השביעייה מהסיבוב הקודם, זה ישב לנו בראש ובלב, לא שכחנו לרגע מה שעברנו בטרנר. החזרנו את הכבוד, עלינו במוטיבציה מטורפת ועשינו את זה כמו גדולים".
דמיינתם שאתם יכולים לנצח 0:3 את באר־שבע?
"אני האמנתי שאפשר. היו לנו אימונים והכנה טקטית מעולה בשבוע האחרון, כל אחד ידע מה עליו לעשות, יש לנו חומר שחקנים מעולה. אמנם אנחנו לא מביאים את זה לקצב צבירת נקודות, אבל הפערים בין טבריה לבאר־שבע לא כאלה גדולים כשאתה מעמיד שחקן מול שחקן. אני מאמין בקבוצה שלנו, אנחנו שווים יותר נקודות ממה שיש לנו כרגע".
כבשת והיה לך משחק נהדר, מרגיש שאתה ממצה את עצמך בטבריה?
"אני לא מצליח לשמור על יציבות, הייתה לי פציעה מעצבנת בתחילת העונה, שפעת לפני הפועל חיפה. מול באר־שבע עשיתי משחק טוב ואני מקווה להמשיך לשחק בקישור. בשיטה הזו אני מרגיש שזה מתאים לי, יש לי המון מה לתרום לעירוני טבריה".
לסגור מעגל בבית"ר
הקריירה שלך ידעה הרבה עליות וירידות. בטוח כיוונת להיות במועדון גדול יותר.
"אין ספק, נכון. לא בכל הצמתים בקריירה לקחתי החלטות נכונות. להפועל ת"א הצטרפתי בתחתית, שלוש מ־21 נקודות היו להם, הלכתי עם ההזדמנות הזו כי ראיתי את זה במועדון שהם הפכו עכשיו. כשהייתי בן חמש־שש, הייתי בבית ספר לכדורגל בקיבוץ של הפועל ת"א, מאז החלום השתנה לבית"ר והגשמתי אותו. הפועל זה חלום של דוד בן החמש, אבל הדברים לא הסתדרו וחדר ההלבשה לא היה משהו, זה פגע לי בקריירה. אני בן 30, לא ילד, ולא אמרתי את המילה האחרונה, אני אגיע ושייך לרמות הגבוהות".
הבעלים אריה קלמנזון עשה לכם נאום מוטיבציה לפני המשחק.
"לפני כל משחק אריה מדבר איתנו ואומר את המילים הנכונות. הוא מוטיבטור, בעלים שאכפת לו מאוד מהקבוצה, הוא אמר שאנחנו צריכים לקחת את הנקודות במשחקים שאף אחד לא מאמין שאנחנו יכולים לקחת אותן. עלינו עם פלאשבקים מהטראומה מטרנר, היינו עם תחושות לא נעימות, על גבול המבישות, אני שמח שהצלחנו להביא את זה למגרש".
איפה נראה אותך בעוד שנתיים־שלוש?
"אין לדעת, למדתי שבקריירה אי אפשר לצפות לכלום. טבריה זה מועדון קטן, יש לי משפחה מדהימה, ילד מדהים, אני רוצה להמשיך עם חיוך, אמונה ולהגיע למקומות שאני מכוון אליהם".
נבחרת זה משהו שאתה מכוון אליו?
"הייתי שם, מההיכרות שלי עם הכדורגל הישראלי דברים מתהפכים מהר לכאן או לכאן. אני מאמין ויודע שאני שייך לרמות הגבוהות ביותר".
החשדות בנוגע לחוזים כפולים בטבריה בטוח משפיעים על המועדון. כמה זה מורגש בקרב השחקנים?
"זה נחת עלינו כרעם ביום בהיר, אף אחד לא היה מודע לכך. אריה ומיקי דיברו איתנו שאין לנו מה לדאוג, הם אנשים ישרים והגונים. הם יטפלו בנושאים האלה ואנחנו נעבוד במגרש".
אחרי ששיחקת במועדונים גדולים, איך זה להיות בקבוצה בלי בית וכמעט בלי קהל תומך?
"האווירה שונה מאוד, אבל יש קסם במועדון, מרגישים בית, בעלים שמגיעים לכל משחק, שומרים על קשר אישי, הם הכי זמינים ורגישים שיש. חדר הלבשה בריא, שחקנים עם אופי, אנשים שקל לי להתחבר אליהם".
מהו החלום הגדול שלך?
"במהלך הקריירה הגשמתי את כל החלומות שסימנתי לי מראש, הפועל ת"א היה חלום ראשון, אחר כך בית"ר, לשחק בבוגרים, נבחרת, חו"ל. היום אני רוצה להיות מאושר, בריא, משפחה מאושרת ובריאה. הייתי שמח לסגירת מעגל עם בית"ר ירושלים, אבל זה לא תלוי רק בי".
