כבר יותר מדי שנים שמ.ס אשדוד שורדת בדרך נס, אבל ניסים, אתם יודעים, נגמרים בסוף. בעונת 2017/18, היא הבטיחה הישארות בליגה שני מחזורים לסיום העונה. בעונת 2018/19 היא נשארה בליגה במחזור האחרון, ב-2019/20 היא שרדה ארבעה מחזורים לתום הליגה וב-2023 היא נשארה בליגה במחזור הסיום. אלא שכאמור, מי שחי על הקצה נופל בסוף לתהום. העונה, אשדוד, עם ניצחון אחד ב-20 המחזורים האחרונים, ללא ניצחון בתשעת המחזורים האחרונים, כשהיא עם שלושה ניצחונות ביתיים ב-16 משחקים (27 אחוזי הצלחה בסה"כ עם 4 תוצאות תיקו ותשעה הפסדים).
אתמול (רביעי) בערב זה נגמר כשאשדוד, במשחקה האחרון באצטדיון הי"א, הפסידה 1:0 להפועל ירושלים וירדה ללאומית. זה קרה דווקא כשהיא עתידה להתחדש באצטדיון חדש עם 20 אלף מקומות בתחילת העונה הבאה. זה יקרה בליגה הלאומית.
ג'קי בן זקן יודע היטב שלצד הצלחה כלכלית פנומנלית של מכירת שחקנים בעשור האחרון בסכום כולל של קרוב ל-80 מיליון שקל, מקצועית, הכישלון הוא מהדהד. זה מתחיל מכך שבן זקן מעולם לא התיימר להשאיר אצלו עוגנים ומיהר למכור אותם. בקיץ האחרון, למשל, הוא מכר את חמודי כנעאן ואת רועי לוי וגם לא ניסה להשקיע קצת יותר עם הכסף שנכנס כדי להעביר עונה נטולת דאגות באמצע הטבלה. מדיניות ה"יהיה בסדר", אולי בגלל שתמיד איכשהו אשדוד שורדת, הונהגה גם העונה, אלא שהפעם כאמור זה לא עבד.
האמון בחיים סילבס, שהשאיר את הקבוצה בליגה בתום העונה שעברה, נתן תקווה שאולי העונה הזו תיראה אחרת. אלא שלצד משחקים נאים כמו נגד בית"ר ירושלים (0:0 ו-1:1) והפועל באר-שבע (2:2) זה היה נראה כאילו אשדוד היא קבוצת ליגה לאומית שנקלעה במקרה לאירוע ששמו ליגת העל. סילבס התרסק, עם 18 נקודות מתוך 54 (33.3 אחוזי הצלחה) שכללו ארבעה ניצחונות, שש תוצאות תיקו ושמונה הפסדים ופוטר אחרי הפסד 5:1 לעירוני קריית שמונה.
אלא שאז, בן זקן החליט לקחת סיכון עצום. הוא מינה כמאמן את ניר ביטון, שסיים את הקריירה המפוארת שלו במשחק אחרון בדצמבר, למרות היותו חסר ניסיון לחלוטין על הקווים, בטח במאבקי הישרדות. אלא ששוב, באשדוד היו בטוחים שיהיה בסדר להמציא את הגלגל במקום למנות מאמן מנוסה, והתעלמו מכל נורות האזהרה. לביטון צורף אבי אבינו שהרזומה שלו בליגת העל הוא אפסי, וקיוו לפתוח דף חדש. ההידרדרות נמשכה, כשלצד משחקים לא רעים אבל תוצאות לא מספקות, אשדוד הלכה ושכנעה את כולם שהיא המועמדת מספר 1 לירידה.
ביטון את אבינו השיגו ניצחון אחד בלבד בעשרה משחקים לצד שלוש תוצאות תיקו ושישה הפסדים, סה"כ 6 נקודות מתוך 30 שהן 20 אחוזי הצלחה. ב-25 באפריל, אחרי הפסד 2:1 לריינה, גם בן זקן השתכנע שיש צורך בזעזוע, רק שזה היה מעט מדי ומאוחר מדי. לדגל נקרא מאמן בכיר בדמותו של שרון מימר, שהצליח בבני ריינה ועשה עונה לא רעה בסכנין עד שהקהל תקף אותו פיזית וגרם לו להתפטר, אך גילה שבמציאות של משחק כל שלושה-ארבעה ימים, עם סגל חלש ומועדון שבטוח ש"יהיה בסדר", אלה בדיוק החומרים שמהם עשויה ירידת ליגה. מימר השיג, אם אפשר לקרוא לזה כך, 0 נקודות מתוך 12.
מימר אמר בסיום ההפסד להפועל ירושלים: "בארבעת המשחקים שהיו לא קיבלנו את הניצוץ שרצינו. שבועיים כאלה לא יכולים לשנות את התדמית שלי כמאמן, היה אימון וחצי לפני כל משחק. קשה לייצר קבוצה ככה. מגיע שאפו לצוות המדהים שעובד קשה, גם לשחקנים. זאת לא קבוצה שהייתה אמורה לרדת ליגה. רצף ההפסדים השפיע, היו משקולות על הרגליים. שנה הבאה? אלוהים גדול. יש לנו עוד משחק, נקווה לסיים טוב. מועדונים גדולים יותר ירדו ליגה".
ניר ביטון, שנותר בצוות המקצועי: "היו כל כך הרבה דברים שהלכו נגדנו העונה. זה הפך לכדור שלג, היה קשה מאוד לעצור אותו. אמרתי ואגיד פעם נוספת - יש כאן קבוצה טובה שלא הייתה צריכה לרדת ליגה בשום סיטואציה, בשום קונסטלציה. יאניס אנדטוקומבו אמר פעם שאין כישלונות בספורט אם אתה נותן את כל כולך. נבוא בשנה הבאה, נלמד מהטעויות. כולנו עשינו טעויות. המועדון הזה חזק יותר מכל איש צוות כזה או אחר. אנחנו בזה ביחד".
אשדוד תנסה בקיץ ליצור מודל דומה לזה של מכבי פ"ת, שירדה מספר פעמים בעשור האחרון ותמיד חזרה אחרי עונה אחת. הקבוצה תתבסס על שחקנים צעירים לצד רועי גורדנה, חן תמם, שלו הרוש ועוד מספר שחקנים מקבוצת הנוער. ייתכן כי ביטון יהיה זה שיוביל את הקבוצה על הקווים או שתיעשה פנייה למאמן יותר מנוסה, סלובדן דראפיץ' למשל, אם יסכים לאמן בלאומית, או נועם שוהם, שצפוי לעזוב את מכבי פ"ת. אילון אלמוג, שחוזר להפועל באר-שבע, אורי עזו, שחוזר למכבי ת"א ונועם מוצ'ה, שחתם בבית"ר ירושלים, יעזבו, וכך גם הזרים של הקבוצה. אולי עם אצטדיון חדש וחישוב מסלול מחדש אשדוד תשוב בעוד שנה לליגת העל.
