שמו של רוני דיילה (50) עמד בראש רשימת המועמדים של מיץ' גולדהאר לאימון מכבי ת"א כבר לאחר העזיבה של רובי קין. עם זאת, הנורווגי העדיף לחזור ולעמוד על הקווים בארה"ב, ובקריית־שלום החליטו ללכת על מאמן בפרופיל נמוך בהרבה – ז'רקו לאזטיץ', שהגיע מבאצ'קה טופולה הקטנה. ובדלת מסתובבת, שעות ספורות בלבד אחרי שהסרבי המריא למולדתו בעקבות פיטוריו, כבר נחת בישראל מחליפו המיועד – באיחור של כשנה וחצי. אמש הוכרז רשמית על מינויו עד לסיום העונה עם אופציה להמשך.
ההחלטה לצרף מאמן בעל שם לליגה הישראלית, כזה שזכה באליפות עם סטרומסגודסט הנורווגית, בשתי אליפויות עם סלטיק ובאחת נוספת עם ניו־יורק סיטי, משדרת מסר ברור בנוגע לדרייב המחודש של גולדהאר. מדובר באמירה חד-משמעית: גם אם הבעלים מתכוון לצמצם בהדרגה את מעורבותו, הוא אינו מתכוון להקל על היריבות. דיילה צפוי להרוויח כמעט פי שניים מלאזטיץ' – כ-700 אלף יורו לעונה – זאת לאחר שהיה מועמד לאמן את נבחרת תוניסיה, שנכשלה באליפות אפריקה שהסתיימה לאחרונה. איתו מגיעים עוזריו קנת' דוקו וקני מילר, אחד מהכוכבים המובילים של סקוטלנד בעשור הראשון של שנות האלפיים שהתחבר עם הנורווגי מקצועית.
הולך אחורה
לצד הרזומה המרשים, הגעתו של מאמן נורווגי לכדורגל שלנו היא תופעה חריגה, במיוחד לאור היחס האנטי־ישראלי הבולט של המדינה הסקנדינבית מאז 7 באוקטובר, כולל דרישות להדיח את ישראל מהזירה הבינלאומית. עם זאת, דיילה לא נוחת כאן במקרה. עבורו זו תחנה נמוכה יחסית בקריירה, אך גם חזרה לאירופה לראשונה מזה שנתיים, לאחר שפנה קודם לכן לכסף הגדול של אל־וואחדה באמירויות ולאחר מכן סיפק את העונה הגרועה בתולדות אטלנטה יונייטד – שישה ניצחונות בלבד מתוך 37 משחקים – מה שהוביל לפיטוריו באוקטובר האחרון.
רק לפני ימים אחדים, לצד אשתו השנייה ובתו בת התשע, העניק דיילה ראיון לתקשורת הנורווגית, שבו רמז כי ייתכן שיעבור זמן עד שישוב לאמן. אלא שההפסד של מכבי ת"א בדרבי טרף את הקלפים על תוכניותיו, והפעם הוא נענה להזמנה של גולדהאר. "או הצעה ממועדון ברמה גבוהה, או הרפתקה לשם החוויה – כמו יפן, אוסטרליה או דרום אמריקה – או שאפסיק לאמן", אמר באותו ראיון.
אין ספק שמכבי ת"א נכנסת לקטגוריית ההרפתקה, גם אם בנורווגיה כבר מותחים ביקורת על החלטתו להגיע לכאן. יהיה מעניין לראות כיצד יתמודד עם הלחץ, במיוחד לאור העובדה שקין, שהגיע מאירלנד – עוד מדינה עוינת לישראל – לא עמד בכך ועזב לאחר עונה אחת.
לא אחת שימשה מכבי ת"א, אם כי פחות בשנים האחרונות, כקרש קפיצה למאמנים צעירים עם פוטנציאל אך ללא ניסיון מוכח, כמו אוסקר גרסיה. במקרה של דיילה מדובר במאמן מנוסה ומעוטר, אך כזה שנמצא במגמת ירידה ברורה. בניגוד ללאזטיץ', הוא זכה בתארים ואימן בליגות בכירות – בסקוטלנד, בלגיה, נורווגיה וארה"ב. מדובר בדמות כריזמטית, אנרגטית, שמאמינה בכדורגל התקפי, בניגוד לשנה וחצי של כדורגל אפרורי תחת קודמו, שהיה מופנם ופחות מחובר לשחקנים. דיילה מאמין בתהליכים ארוכי טווח, אך השאלה המרכזית היא כמה זמן יינתן לו ליישם אותם.
על תקן משיח
דיילה מגיע לקבוצה שחייבת להתמודד על כל התארים, עם כתם של הקבוצה החלשה מבין 108 שהשתתפו העונה במפעלים האירופיים: נקודה אחת, שני שערי זכות ו־22 ספיגות בליגה האירופית, בקמפיין שהתחיל בתיקו והמשיך בשבעה הפסדים רצופים. בליגה הפער מהפסגה עומד על עשר נקודות, אך ביום רביעי הצהובים צפויים להעפיל לחצי גמר גביע המדינה, בהנחה שיעברו את מכבי יפו מתחתית הליגה הלאומית.
מכבי ת"א היא בדיוק לא סלטיק של הליגה הישראלית, קבוצה שזוכה כמעט אוטומטית באליפות. אמנם דיילה לקח עם עם הסקוטים שני תארים, בין היתר עם ניר ביטון, כיום מאמן מ.ס אשדוד, אך ספג ביקורת חריפה על כישלונות בזירה האירופית, כולל הדחות מול מאריבור ומאלמו. הלחץ התקשורתי הובילו לעזיבתו, בעיקר משום שבאותה תקופה האליפויות בסקוטלנד נחשבו מובנות מאליהן. באופן מסוים, מעמדה של מכבי ת"א בישראל מזכיר יותר את קלאב ברוז' – התחנה האירופית האחרונה של דיילה, שממנה פוטר לפני שנתיים.
גם שאלת הנאמנות מרחפת מעליו. לאורך הקריירה התקשה לבנות זהות ומחויבות למועדון אחד, ופעל לא פעם מתוך אינטרס אישי, כשהמקרה הבולט הוא המעבר מליאז' לברוז'. דבר אחד ברור: אם באביב תראו את הנורווגי חוגג מול המצלמות בעירום חלקי – תדעו שמשהו טוב קרה במכבי ת"א. דיילה פיתח לעצמו דפוס חגיגה ייחודי: ריצה בתחתונים לאחר שהציל את סטרומסגודסט מירידה ואחרי שלקח אליפות עם ניו־יורק סיטי – בשני המקרים בתנאי קור קיצוני.
מאמן של כוכבים
אם הביקורת המרכזית על לאזטיץ' הייתה חוסר כימיה עם כוכבים, מחיקת שחקנים כמו ערן זהבי ויון ניקולאסקו, ומזג מופנם וקפוא – דיילה הוא ההפך הגמור. הוא מאמן של כוכבים, מקרין אנרגיות חיוביות, מתחבר לקהל באמצעות תנועות מעודדות, ומציב לעצמו כמודל את רוי הודג'סון. מעל הכל, הוא יודע לפתח שחקנים – בדיוק מה שחסר למכבי, שבתקופת לאזטיץ' כמעט שלא נרשמה בה התקדמות.
מצד אחד, דיילה שואף לבנות תהליכים עמוקים. ההצלחה שלו תלויה ביכולת של הסגל להבין מהר את הדרישות שלו – לחץ גבוה, חילופי מקומות בהתקפה בשיטה של 1־3־2־4 והישענות על מרכז השדה ככוח שדוחף קדימה ונכנס לרחבה מקו שני. כשזה עובד, זה נראה מצוין. מצד שני, אופיו הקפריזי והמעברים התכופים פגעו בו לא פעם. כבר בגיל 38 עזב את נורווגיה לטובת סלטיק, ובהמשך הודה שעשה זאת מוקדם מדי. לאחר חזרה לא מוצלחת לוואלרנגה, עבר לניו־יורק, שם בנה מחדש את מעמדו, אך שוב נטש לפרויקט חדש בבלגיה. בליאז' אימן בין היתר את אושר דוידה ועדן שמיר, אך סיים במקום השישי ועבר לברוז', משם פוטר תוך כמה חודשים. משם המשיך לאמירויות ולכישלון המתמשך באטלנטה.
דיילה מצטרף למכבי ת"א בעיצומו של המשבר הגדול ביותר בעידן גולדהאר. הוא מגיע על תקן המשקם, אך עם מעט מדי כלים ליישום הפילוסופיה ההתקפית שלו. הוא נוחת בקבוצה עם סף שבירה נמוך, סגל לא מספיק איכותי ופער דו־ספרתי מהפסגה. לכן מטרתו המרכזית תהיה הכנה לעונה הבאה: קבלת החלטות נכונות לאחר קריסת בניית הסגל, ניסיון לצמצם פערים לקראת הפלייאוף ואולי לגעת במאבק שכרגע נראה אבוד – ובעיקר להיות סלטיק ולא ברוז', ובוודאי לא אטלנטה, בקריית־שלום.
