את החיבור של גיל וגולן בני מרגישים מהרגע הראשון של השיחה, שני אחים שמשלימים ומרגישים זה את זה. התנהגות שאולי מאפיינת יותר אחים תאומים (לגולן יש אח תאום, גיא, שרחוק מעולם הספורט), אבל ככל שהדקות עוברות הכל מתבהר - כששניכם עוסקים בספורט, לא משנה אם כדורסל או כדורגל, ועוברים חוויות דומות, חלק מהשגרה שלך הופך להיות שיחה איתו. כמו טיפול פסיכולוגי, אבל כזה שהצד השני מבין כמעט הכל.
השנה, שני האחים לבית משפחת בני הם קפטנים של הקבוצות בהן משחקים. גיל (27) הוא הקפטן של מכבי ר"ג בליגת העל כדורסל, בעוד גולן (25) הוא הקפטן של בני־יהודה בליגה הלאומית בכדורגל. האם זה האופי הג'ינג'י או העובדה שאב המשפחה, ארז, בעצמו היה שחקן כדורגל (בלם במכבי יפו) ושימש מודל לבנים? לאחים אין תשובה חד־משמעית.
"כבר במחלקת הנוער של הפועל רעננה הייתי קפטן", אומר גולן. "עכשיו זאת פעם ראשונה בקבוצת בוגרים. יש לי חיבור טוב עם המאמן אלי לוי, שעשה איתי שיחה על התפקיד. הוא מאוד סומך עליי. בסוף, בני־יהודה הוא מועדון עם הרבה לחץ, קהל, ועם מטרה לחזור לליגת העל".
גיל שימש כקפטן נבחרת העתודה שזכתה במדליית הזהב באליפות אירופה 2018, אבל מבחינתו להוביל קבוצה בליגת העל זה סיפור אחר לגמרי: "כשאתה שחקן צעיר, יש את הווטרנים. עכשיו זה ציון דרך משמעותי, עכשיו יש לי מעמד. זה לא רק להיות קולני, אלא להשפיע. עכשיו גם גולן וגם אני שחקנים מרכזיים בקבוצות שלנו".
גולן: "אפשר להגיד שזה משהו שלקחנו מהבית. חונכנו להיות אנשים שעובדים מאוד קשה, בלי קיצורי דרך".
גיל מהנהן: "הדברים לא באו בקלות. לא רק הנתונים הפיזיים של שנינו, לא סימנו אותנו מגיל צעיר. עשינו את הדרך לליגות הגבוהות וזה מה שעוזר לבנות את האישיות".
בכדורגל קפטן בא עם סרט על הזרוע, בכדורסל אולי רק בהצגת שחקנים.
גיל: "זה מורגש, גם כשזה רק תפקיד ייצוגי. הייתי שם סרט, אבל זה מפריע בזריקה. יש עכשיו שחקנים צעירים בקבוצה, ואני מרגיש יותר בנוח לגשת אליהם, לתת עצה, לעזור. אני לא כזה מבוגר, אבל שנה 11 בבוגרים, ואני יכול לתת מהניסיון שלי. צריך לדעת איך לגשת ומתי לגשת, בסוף הספורט הוא דבר אמוציונלי".
גולן: "בכדורגל זה יותר כוח כי חדר ההלבשה שונה מאוד מהכדורסל, שמיים וארץ. אנחנו 26 שחקנים וקשה להתחבר עם כולם ביחד. השנה חדר ההלבשה מגובש, וזה חשוב. התפקיד מוציא ממני דברים שלא הכרתי, כמו לנאום מול כל הקבוצה".
איך אבא עם הסיטואציה?
גיל: "נהנה של החיים. הוא רוקד בין המגרשים, בא לשניים־שלושה משחקים בשבוע. כשהייתה את תקופת האבוקות בדרבים, לקחו אותו גם לבידוק. הוא אמר שהוא אבא שלי, והמאבטח אומר לו באוהל: 'מי זה גיל בני? תתפשט'".
מדברים 15 פעם ביום
גיל כבר טעם איך זה מרגיש להיות בקבוצה גדולה, כששיחק בהפועל ת"א עד לפני שנתיים, ולפני ר"ג עצר בהפועל גלבוע/גליל. גולן שיחק בליגת העל במדי הפועל ירושלים (משם עבר להפועל פ"ת). שניהם לא מסתירים שדמיינו מסלול שונה לגמרי ממה שהם נמצאים בו עכשיו, אבל שמחים על המקום בו הם נמצאים.
"בסוף רצינו להיות שחקנים מקצועיים, שאוהבים מה שהם עושים ומתפרנסים מזה בכבוד", אומר גולן. "אני מרגיש שאני משחק במועדון גדול, שזכה באליפויות. לפניי היו בתפקיד שמות גדולים כמו אלירן עטר, אסי בלדוט ואהוד בן טובים".
גיל: "אתה תמיד שואף ליותר. נכון שכבר הגעתי לקבוצה גדולה, אבל הדברים שם לא הסתדרו. במכבי ר"ג אני יכול להתבטא, לשחק כמו שאני רוצה ולהנהיג. אני נהנה פה. אני שואף לחזור למקומות הכי גבוהים בכדורסל הישראלי. אנשים לא מבינים את הקשיים שיש בדרך. יש הרבה ירידות, והרגעים המאושרים הם מועטים. אני הגשמתי את החלום שלי כילד, ואני בנקודה שאני שואף ליותר. חוויתי רגעים גדולים בהפועל ת"א כמו הגעה לגמר הגביע, משחק על האליפות. חוויתי ניצחון בדרבי בשניות האחרונות, ובמשך שלוש שנים הגשמתי חלומות. המועדון שינה את הפנים שלו, דברים התגלגלו, ומצאתי בית".
גולן: "אני רוצה להיות עם בני־יהודה בליגת העל ושם לעשות הכי טוב שאפשר. אני כבר לא מסתכל חמש שנים קדימה. כשהייתי בהפועל פ"ת, הייתה התלבטות אם לרדת לליגה הלאומית. רגע קשה עם עצמך. עשיתי שקלול של הדברים, וכמו גיל, אני מרגיש שאני בא לידי במקום החדש שלי".
מגיעים למשחקים זה של זה?
גיל: "אין משחק שלו שאני מפספס, גם אם זה בצפון. גולן מזייף, לא מגיע הרבה".
גולן: "הנה באתי ביום רביעי למשחק נגד הפועל חולון בגביע ווינר. גיל יודע כבר בשלב החימום אם באתי או לא, איפה אני יושב. אני כן יודע מתי המשחקים שלו".
גיל: "אנחנו מדברים הרבה פעמים ביום, בערך 15, ולא נעים לנו מבנות הזוג שלנו בקטע הזה. אובססיביים אחד לשני. גם כל אחד טוב בענף של השני. אני הייתי חלוץ. גולן, בגלל הגובה, היה רכז".
גולן: "כמו ג'ארד הארפר מהפועל ירושלים".
גיל: "אתה מאוהב בו, אה? את האמת, גם אני. תודה לאל, לא הייתי כבר בהפועל ת"א במשחק ההוא בחצי הגמר עם השלשה שלו".
סיפור מיוחד של כל אחד על משחק שהלך למשחק של אחיו.
גיל: "כשגולן היה בהפועל פ"ת, הוא קיבל כרטיס אדום וישר כתב לי. נשבר לי הלב שם, ואני מדמיין אותו עצוב בחדר הלבשה. בסוף הוא שם לבד. אני חווה את הרגשות דרכו, מזדהה".
גולן: "כשגיל קלע סל על הבאזר בנוער, הייתי בקהל והתפרצתי למגרש. קפצנו אחד על השני".
אבא מבקר, אמא מצחיקה
איך נראות ארוחות שישי במשפחת בני?
גיל: "שולחן גדול. אני מאורס לעמית, אנחנו מתחתנים בקיץ הקרוב, לגולן יש את ים, בנות זוג מאוד תומכות, הן חוות איתנו הרבה רגעים. כשהייתה לי התלבטות אם לעבור למכבי ת"א, היא חוותה הרבה קללות.
"אבא רוצה שנצליח. אמא אביבית אישה מצחיקה, חזקה מאוד בספורט, אבל לא אוהבת שמדברים על זה בארוחה. אחינו גיא הוא ההפך הגמור מאיתנו".
גולן: "הוא התל־אביבי הקלאסי. לומד, עובד, רוצה להיות פסיכולוג, דווקא הרחיב את הספורט, אולי יעשה לנו שיחות. הוא עושה מילואים, ארץ ישראל היפה. אנחנו משתדלים לא לדבר על ספורט בארוחה, בסוף זאת העבודה שלנו".
מקפידים על תזונה?
גיל: "אני אוכל שווארמה אחרי משחקים, גולן מאלה ששומרים. אני כועס על זה, לאכול לא בריא עוזר לנפש".
אבא נותן טיפים או חותך בביקורת?
גיל: "הרבה פעמים הוא מפיל עליי את כל הביקורת, ישר כשאני מסיים משחק. הוא לא מבין בכדורסל. יש הרבה התנגחויות".
גולן: "לי הוא נותן ביקורת כי הוא מבין מקצועית".
גיל: "אתה הילד המועדף עליו בפער. אני אחלה עם זה. בבית, אבא עם גולן ואמא עם גיא. אבל עליי הכי סומכים".
גולן: "רוב הפעמים אני מקשיב למה שאבא אומר, אבל צריך לדעת לסנן מה לקחת ומה לא. אם יש לאחד מאיתנו משחק טוב, הוא מסוגל לראות את המשחק אחר כך בבית בטלוויזיה בלופים עד חמש בבוקר".
ואיך הדינמיקה ביניכם?
גיל: "אני כבר אחרי המשחק יודע איך הוא יצא ומרגיש".
גולן: "אנחנו מאוד נעזרים אחד בשני, הקשר שלנו תומך, פתוח. זה שיש לנו אחד את השני מאוד עוזר, לאף אחד מאיתנו אין אינטרס".
רבים לפעמים?
גולן: "בחיים לא".
גיל: "גם כשהיינו קטנים, הייתי מרביץ רק לגיא. אני אוהב את גולן יותר מכולם, הוא יהיה איתי בחופה".
לפחות מחליפים עקיצות על הענף של האחר?
גולן: "לדעתי, להיות כדורסלן יותר קל מכדורגלן. אצלנו אתה מסיים משחק גמור, אני רץ 12 קילומטר במשחק. בכדורסל אפשר לשחק שוב כבר למחרת".
גיל: "במאמץ אני מסכים, אבל מעבר? אני בא לאימון קליעות בבוקר משחק, מה עושים בכדורגל? עדיף שלא אגיד בקול".
גולן: "בכדורסל אין משהו משהו שמתקרב לגול. אי אפשר להסביר מה זה, אושר מטורף".
גיל: "אין כמו גול. אולי רק סל ניצחון על הבאזר משתווה לזה".






