דקה אחרי שריקת הסיום, פרשן המשחק שגיא כהן אמר שזה כבר היה ברגליים של באר-שבע. אני אישית חושב שזאת דרך עדינה במיוחד לתאר את מה שקרה אתמול באזרבייג'ן. אפשר למשל לומר שזה כבר היה במזוודה של באר-שבע, בבטן המטוס שממריא להגרלת ליגת האלופות בז'נבה, כשכל השחקנים, המאמן ואנשי הצוות חגורים במושבים, ואנשי הלוגיסטיקה בשדה כבר מרחיקים את גרם המדרגות הממונע מפתח הכניסה למטוס.
גם בקבוצת הווטסאפ של החבר'ה שלי הדיון התחלף תוך כמה שניות. מהרגע שהחץ נכנס ללב, כלומר הכדור של מוטאלימוב נכנס לרשת של מרציאנו, השיח בינינו השתנה מקצה לקצה. אם עד הקרן ההיא בדקה ה-94 עוד היינו עסוקים בחלוקה של עוגת הקרדיטים על ההישג המדהים הזה, כעבור פחות מרבע דקה כבר ניסינו לברר איפה הגול הזה מדורג בטבלת האכזריות של הכדורגל הישראלי, ספציפית מחלקת הזדמנויות נדירות באירופה. זה יותר שובר או פחות שובר ממה שקרה למכבי חיפה מול רוזנבורג? זה מוחץ כמו הגול ההוא של הרצוג בין הרגליים של חומת הנבחרת, או רמה אחת מתחת? היה אפילו חבר אחד שכבר הספיק לקונן על העובדה שכל הטוב של ליגת האלופות לא יגיע לטרנר, רק חמש דקות ממוזיאון חיל האוויר.
די מדהים ששלוש דקות לתוך תוספת הזמן עוד תפסנו את הראש לנוכח העובדה שבאר-שבע נמצאת על סיפה של היסטוריה, כשהיא חמושה בחבורת שחקנים שמספיק להיזכר בקבוצות שמהן הגיעו לנגב, כדי להעריך את ההתקדמות שעשו אצל רן קוז'וך. עוד הספקנו למנות את איגור זלאטנוביץ' (מכבי נתניה), מוחמד אבו־רומי (קריית־שמונה), רועי לוי (מ.ס אשדוד), איתי רוטמן (הפועל פ"ת), ג'אבון איסט (הפועל חיפה), ניב יהושע (מכבי פ"ת) וזאהי אחמד (הפועל עכו) - לפני ששחקן של סבאח שאין לי מושג מהי קבוצתו הקודמת העביר כדור בקשת מדויקת לחבר היחידי שלו שלא נשמר ברחבה.
עוד לפני המשחק חשבתי לעצמי שבעצם תוך שבוע הפועל באר-שבע עברה ממצב של "וואו, איזה מדהים יהיה אם אשכרה נעפיל לצ'מפיונס", לפני הגומלין מול הכוכב האדום, למצב של "דיר בלאק, אנחנו מפספסים את זה", אחרי המשחק הראשון נגד סבאח. הפער הזה, בין מה שניתן היה להשיג, לבין מה שאבד ולך תדע עכשיו מתי תתקרב אליו שוב, הלך והתחדד בהארכה הכי צפויה מאז המצאת האופסייד בערך. כל מי שאי פעם ראה משחק נוקאאוט, יודע מהי המשמעות של שער אכזרי כל כך. ההרחקה שהגיעה אחר כך, והשערים הנוספים, היו בבחינת היצמדות לתסריט שכולם ידעו שנכתב בדקות האלה שבין תום 90 הדקות לחצי השעה הנוספת.
גיא מזרחי מתוסכל אחרי ההפסד
(צילום: בן בודה, וסרמיליה)
אז נכון, הליגה האירופית היא בעצמה סוכריה כיפית במיוחד לכל קבוצה ישראלית - אבל בהתחשב בנסיבות, הסוכריה הזאת כנראה תגיע עכשיו עם המון טעם לוואי.
