זה הניסיון השלישי של הפועל באר־שבע להעפיל מהפלייאוף לליגת האלופות, והפעם היא קרובה מתמיד. כל מה שהיא צריכה לעשות זה לשמור מחר בערב (19.45) בבאקו על היתרון 1:2 שהשיגה במשחק הראשון נגד סבאח.
האלופה הישראלית נחתה אתמול לפנות בוקר באזרבייג'ן וקיימה אימון בסמוך לאצטדיון האולימפי בבאקו, שנחשב לאחד המבנים המרשימים בעיר, שהארכיטקטורה שלה הקנתה לה את הכינוי "דובאי של הקווקז". מדובר באצטדיון מודרני ומרשים, שמכיל כמעט 70 אלף מושבים, אבל המשחק נגד סבאח יתקיים במגרש אחר, אצטדיון טופיק בחרמוב, שנבנה לפני כ־75 שנה. את האימון המסכם הערב יקיימו השחקנים של רן קוז'וך באצטדיון שבו ייערך המשחק, ובו מקווה באר־שבע לעשות היסטוריה ולעלות לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות.
גם עבור סבאח זו יכולה להיות העפלה ראשונה לצ'מפיונס, אבל לפחות אתמול לא הורגש בעיר שהיא עתידה לארח משחק כל כך דרמטי עבור שני המועדונים. ראשית, כי סבאח לא מייצגת את באקו, אלא את הפרבר שלה מאסזיר, המרוחק כ־15 קילומטר מהעיר. וחוץ מזה, קרבאח ונפטצ'י הן הקבוצות הוותיקות והאהודות יותר בעיר.
מה שמעסיק כרגע יותר את הבירה האזרית זה אירוע ספורט אחר לחלוטין, מרוץ הפורמולה־1 שיתקיים בבאקו בעוד חודש בדיוק, וברחבי העיר, שמציינת את השנה העשירית לכניסתה לסבב, מתנוססות תמונות של מקס ורסטאפן, לואיס המילטון, לנדו נוריס וחבריהם הנהגים. לאורך שדרת נפטצ'ילר (בתרגום חופשי: שדרת עובדי הנפט) כבר הוקמו היציעים שמהם יצפו אלפי אוהדים במרוץ היוקרתי.
אחד היציעים ממוקם ממש מול המלון המרכזי בעיר, שבו שוהים כבר עשרות מאוהדי באר־שבע. כ־100 מהם הגיעו עם הקבוצה באותה טיסה מישראל. גם נוכחותם של אוהדי באר־שבע בעיר טרם מורגשת, אך היום ומחר יגיעו מאות נוספים, ובסך הכל כ־600 אוהדים אדומים ילוו את קבוצתם להתמודדות המכרעת. טרם המשחק הם צפויים לערוך מפגן כוח שיכלול התכנסות וצעדה בעיר. שגרירות ישראל, שנציגיה כבר פגשו את אנשי הקבוצה עם נחיתתם אתמול, תיאמו מראש אבטחה מתוגברת לאוהדים ביום המשחק.
לנצח, אחי
אחד האוהדים הנרגשים ביותר בבאקו הוא דור דייג. זו לא הפעם הראשונה שדייג בן ה־26 מלווה את קבוצתו למשחקים חשובים באירופה. הוא היה עם הפועל באר־שבע כשהיא ניצחה את אינטר הגדולה בסן־סירו, כשהובסה בקרואטיה על ידי דינמו זאגרב וכשלא הצליחה להעפיל לליגת האלופות מול מאריבור הסלובנית.
המשחק האחרון שבו ליווה את באר־שבע לאירופה היה בקיץ 2023, כשהקבוצה סיימה בתיקו 0:0 עם אוסטריה וינה בשלב הבתים של הקונפרנס־ליג. בכל אותם משחקים היה דייג חלק ממשלחת משפחתית, שכללה את אביו יגאל ואחיו הצעיר ניב. ביום הראשון של מארס 2025 נהרג ניב ז"ל בתאונת דרכים במהלך פעילות מבצעית ברמת הגולן כלוחם חטיבת הצנחנים, כשהוא בן 19 בלבד.
מאז המקרה אומצה משפחת דייג על ידי הפועל באר־שבע, כמו משפחות של חללים נוספים שנפלו מאז 7 באוקטובר 2023. דור ממשיך להגיע למשחקי הקבוצה ולהנציח בהם את אחיו ניב ז"ל. לכל משחק הוא לוקח עמו את הדגל שעליו מתנוססת תמונתו של אחיו הלוחם עם תאריך לידתו ופטירתו.
דור: "אנחנו גרים ברמת־השרון, אבל אבא שלנו גדל בבאר־שבע והפך אותנו לאוהדי הקבוצה. היינו נוסעים שלושתנו יחד לכל משחק - בית, חוץ וגם לאירופה. מאז שניב נפל, אני מרגיש שהמחויבות שלי להפועל באר־שבע רק גדלה.
"מלבד הדגל, אני גם לובש חולצות משחק עם השם של ניב. חולצה אחת הוענקה לי באופן אישי על ידי אלונה ברקת. חולצה נוספת קיבלתי לאחר שהמועדון נתן לי את הכבוד להיות הפרזנטור ולהציג את מדי המשחק של העונה הקודמת. על החולצות מתנוסס המספר 31, לציון היום שבו ניב נולד, 31 בדצמבר 2005".
הפעם חשוב לך יותר מתמיד שבאר־שבע תעפיל לליגת האלופות?
"בהחלט. בשבילי זאת לא תהיה סתם העפלה, זה יהיה הרבה מעבר. לפני תשע שנים היינו כולנו עם הקבוצה במאריבור, כשהיינו במצב דומה בפלייאוף ליגת האלופות. גם אז באנו עם יתרון של 1:2 בבית, אבל הפסדנו 1:0 וזה לא הספיק. בזמנו היה את עניין שערי החוץ, עכשיו זה כבר לא רלוונטי. היום, אחרי מותו של אחי, אני מאוד קרוב לאנשים בקבוצה. החיבור הוא אחר. יוני סטויאנוב, למשל, הפך לחבר טוב שלי. אני מרגיש את הצוות והשחקנים. אלונה שאלה לשלומי.
"אני יודע כמה המשחק חשוב להם. הם מבינים שזה משחק משנה קריירה, ואני הכי מאמין בהם בעולם. אני יותר אופטימי. בכל מקרה, גם אם לא נעלה, כבר הבטחנו לפחות השתתפות בליגה האירופית - אז יהיו לנו עוד שמונה משחקים באירופה. אני חושב שלא אוכל להגיע ליותר משניים, אבל יודע בוודאות שלשמונה משחקים באירופה הדגל והחולצה של אחי ניב יגיעו. למשחקים שאני לא אסע, אני יודע שהחברים שלי מהיציע והקבוצה יגיעו עם החולצה והדגל. הם ייצגו שם את ניב".








