שתי דקות, זה הזמן שארכה הפגישה שסיימה את דרכו של אליניב ברדה בהפועל באר־שבע. הסמל הגדול של המועדון הבין לאן חותרת הבעלים אלונה ברקת, ויתר על גינוני הנימוסים של שיחת פרידה ויצא מביתה בצהלה בדרך חזרה לבאר־שבע.
כבר באותה נסיעה החליט לצאת למספר חודשי הפסקה מכדורגל ולעשות חשבון נפש לגבי הקריירה. בהמשך חבר לסוכנות מאמנים זרה ופינטז על אימון בחו"ל, אבל מהר מאוד הבין כי הוא חייב לנטוש את המסלול הלא ריאלי. ברדה חישב מסלול מחדש וירד ללאומית, כדי לחתום בהפועל ת"א.
כשקיבל את הקבוצה בדצמבר 2024 היא הייתה במקום הרביעי, מרחק 12 נקודות מהפועל כפר־שלם שבפסגת ליגת המשנה. תוך שנה וחצי הוא העלה אותה ליגה, הביא אותה לחצי גמר הגביע, ועכשיו לצמרת ליגת העל. מחזור אחד לסיום הליגה הסדירה, ברדה הוא אחד משלושת המאמנים עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר (70), כשרק רן קוז'וך וברק יצחקי מקדימים אותו. מאמן הפועל ת"א הצליח לקבוע השבוע שיא היסטורי בכדורגל הישראלי: רצף הניצחונות הביתיים הארוך ביותר אי פעם (12), וביום ראשון הוא יכול לשמח את האוהדים עוד יותר עם דילוג מעל היריבה העירונית, מכבי ת"א.
עיקרון הרצף
ההימור המושכל של ברדה לרדת לליגת המשנה ולבחור בפרויקט של המיליארדר האמריקאי אדמונד ספרא התברר כמדויק, כזה שהציל לו את הקריירה. ברדה לא רק העלה את הפועל ת"א ליגה עם מספר הנקודות הגבוה אי פעם, הוא החזיר את הטירוף לבלומפילד, אחרי עשור וחצי של סבל וניתוק רגשי ממה שקרה עד אז בוולפסון. הפעם החיבור בין האוהדים לקבוצה ולמאמן היה לא פחות ממדהים.
ההצלחה הפנומנלית במשחקים הביתיים מעידה גם היא על החיבור לאוהדים: ברדה עמד על הקווים בבלומפילד ב־25 משחקים עד כה (בליגת העל ובלאומית) וניצח ב־24 מהם – רק הפועל פ"ת הצליחה לחלץ ממנו תיקו באצטדיון היפואי. כמאמן הוא שבר מחסום עצום ורצף בלתי נסבל עבור האוהדים האדומים: ניצחון בדרבי, אירוע קוסמי שהגיע אחרי 4,293 ימים של דומיננטיות צהובה, רצף של 29 משחקים בתריסר השנים האחרונות. בסוף ינואר ברדה הצליח להוריד מכתפי המועדון קוף ענק עם הניצחון 1:2 על מכבי ת"א בדרבי, ועשה זאת הכי דרמטי שאפשר, עם שני שערים של עומרי אלטמן וצ'יקו בתוספת הזמן ונתן את האות לאקסטזה באדום. יש אוהדים שהניצחון הזה היה עבורם שווה ערך לתואר.
זו הייתה נקודת שיא, אבל למאמן היו העונה עוד כמה ניצחונות גדולים: הוא עשה זאת מול הפועל באר־שבע, בית"ר ירושלים והשבוע הצטרפה לרשימה מכבי חיפה. ברדה הוא המאמן היחיד בליגה שניצח העונה את כל יריביו לצמרת.
מצד השני, ברדה כשל עד כה במשחקי החוץ, השיג 30 אחוזי הצלחה, ורשם שלושה ניצחונות בלבד, כשאחד מהם הושג, איך לא, בבלומפילד מול מכבי ת"א. משמע: מתוך 11 המשחקים מחוץ לבלומפילד ניצחה הפועל ת"א שלו בשני משחקים בלבד. עם זאת, צריך לזכור את הפחתת שתי הנקודות וההפסד הטכני בדרבי, אירוע שאם היה מסתיים אחרת, יכול היה להציב את הפועל ת"א, כזכור עולה חדשה, בעמדה של טוענת לכתר.
אני? לוזר?
ברדה (44) החל את דרכו על הקווים כעוזר מאמן בבאר־שבע, התקדם לעמדת המנהל המקצועי וירד חזרה אל הקווים במארס 2022 אחרי פיטורי רוני לוי. הוא הוגדר כמאמן זמני, זכה בגביע המדינה והזמני הפך קבוע. בארבע השנים שלו על הקווים הפך ברדה לאחד המאמנים היציבים בארץ, אבל עדיין חלה עליו חובת ההוכחה. הפרידה מבאר־שבע מכורתו הייתה חוויה קשה עבורו ולכן הפגישה ההיא עם הבעלים הייתה קצרה וטעונה. ברקת הרגישה שלברדה יש תקרת זכוכית והוא יתקשה להוביל את המועדון לאליפות. היא לא אהבה את הגישה שלו, את הדיבורים על הוצאת מים מהסלע, על הצורך בהגדלת התקציב אם רוצים לזכות באליפות. לשיטתה, בתקציב שהקצתה לקבוצה, השלישי בגובהו בליגה, אפשר להתמודד על אליפות והדיבורים של ברדה שידרו לוזריות – וזה מה שהביא לסיום תפקידו בבאר־שבע.
בשנתיים וחצי שלו במועדון נעוריו, סיים ברדה פעמיים כסגן, פעם במקום השלישי וכאמור זכה בגביע המדינה. מבחינת הבעלים, זה לא היה מספיק הישגי ולכן היא החליטה להנחית במקומו את רן קוז'וך, שעם תקציב זהה, ללא נהי על תקציבים נמוכים מהגדולות, היה קרוב לזכייה באליפות בעונה שעברה, לקח את הגביע ומוביל כרגע במקום הראשון, שמונה נקודות מברדה.
למד את הלקח
ההצלחה של ברדה והפועל ת"א אינה מקרית. תחת ספרא המועדון מנוהל בצורה מסודרת עם חזון ברור. מאחר שמדובר בעונת בכורה בליגת העל, ההשקעה מדודה: 30 מיליון שקל שכר שחקנים, זהה לבית"ר ירושלים, כשליש מזה של מכבי ת"א, כמחצית מזה של מכבי חיפה ונמוך משמעותית מזה של באר־שבע. לא בכדי בחר ספרא במנכ"ל גיא פרימור, שעבד עם ברדה בבאר־שבע. מעבר למאמן, הוא בנה סביבו כוורת מקצועית שכוללת את המאמן הטכני עומר בוקסנבוים, ואת ראש מערך הסקאוטינג, הבולגרי איבן סלאבוב, שעבד בעבר בארסנל ונבחרת בולגריה.
ברדה הבין את הטעויות בהתנהלות שלו בבאר־שבע. רגע לפני הפלייאוף העליון, כשהוא בפער שמונה נקודות מהמקום הראשון, הוא כבר לא מנמיך ציפיות לגבי האפשרות לעשות עוד קפיצת מדרגה, ולא מעביר מסרים לבעלים דרך התקשורת. המאמן מבין שהגיע למכרה זהב שרק יילך ויתפתח, והוא רוצה להיות חלק ממנו מעבר לעונת החוזה שלו בשנה הבאה.
אחת הביקורות על ברדה בבאר־שבע נגעה לבזבוז כספי עתק על זרים שלא שידרגו את הקבוצה. הקיץ הוא היה חלק מהמהפכה הגדולה באדום ובעזרת הכוורת עשה בחירות מוצלחות במיוחד: הבלמים פרנאן מאיימבו וצ'יקו, המגן מרקוס קוקו, הקשרים אנדריאן קרייב ולוקאס פלקאו, יחד עם הכוכב הגדול ביותר, לויזוס לויזו. אליהם אפשר לצרף את שאנדה סילבה ועמנואל בוטאנג ומקבלים רשימת זרים מרשימה שרובה תמשיך כנראה בעונה הבאה.
בגזרת מהפכת הצעירים ההצלחה עדיין לא מספקת, אבל ניתן לראות התקדמות של רועי אלקוקין, עמית למקין, טל ארצ'ל, וגם אל־ים קנצפולסקי ושחקן בית אחר שהגיע בהשאלה מאולימפיאקוס, דורון ליידנר. השדרוג המשמעותי ביותר הושג אצל סתיו טוריאל, שמתגלה ככוכב גם בליגת העל. האתגר המשמעותי: דניאל דאפה, שנרכש בשני מיליון יורו, עדיין לא מספק את הסחורה.
כעת המטרה של ברדה היא להבטיח לפחות כרטיס אירופי. והוא בשל, רעב ונחוש לעמוד בכך.
