ההחלטה של ההתאחדות מיד לאחר ה־0:0 בקוסובו במוצ"ש - שנחשפה ב־ynet - להשאיר את המאמן רן בן־שמעון בתפקידו גם לקראת מוקדמות היורו שייפתחו במארס, חרף התוצאות העגומות, עוררה כצפוי סערה בכדורגל הישראלי.
יותר מ־30 חודשים חלפו מאז מונה בן־שמעון למאמן הנבחרת, וברזומה שלו יש כבר שלושה קמפיינים כושלים. אולם הקמפיין הנוכחי, שיינעל מחר בדברצן מול אוסטריה, בדרג השני של ליגת האומות, הוא הגרוע מכולם עד עכשיו: אפס ניצחונות לראשונה מזה 60 שנה, שלוש נקודות מתוך 15 (20 אחוזי הצלחה) ושני שערי זכות בלבד. המספרים היבשים הללו משקפים תמונה רחבה יותר הכוללת ניצחון בודד ב־11 המשחקים האחרונים, אובדן הדרך המקצועית והעובדה שאף שחקן לא התקדם תחתיו.
בסופו של דבר, זוהי החלטתם של ראשי ההתאחדות, היו"ר שינו זוארץ וסגנו מורן מאירי, שליוו מקרוב את כל התכנסויות הנבחרת. להלן הנימוקים המרכזיים שלהם להצדקת ההמשכיות, אל מול המציאות המקצועית העגומה.
בגלל הכסף
מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023 הופסקה הפעילות הבינלאומית בישראל, וההתאחדות ספגה הפסדים כספיים כבדים בשל אובדן ההכנסות ממכירת כרטיסים למשחקי הנבחרת. כשהתקציב מוגבל יותר, השיקול הכספי הופך למכריע. בן־שמעון הוחתם מראש לארבע שנים, בניגוד לקודמיו אלון חזן ואלישע לוי, במה שהוגדר כהחלטה אסטרטגית להעניק שקט מקצועי בדרך ליורו. המשמעות היא שלמאמן נותר חוזה לשנתיים נוספות בעלות כוללת של 3.2 מיליון שקל. עבור ההתאחדות, תשלום פיצויי פיטורים בסכום כזה, לצד עלות העסקתו של מאמן חדש, הוא נטל כלכלי כבד מדי.
למעשה, להתאחדות היו שני חלונות יציאה, רשמי ולא רשמי, ובשניהם היא בחרה להמשיך. על פי החוזה, במקרה של כישלון משמעותי במוקדמות המונדיאל, ניתן היה לשחררו לאלתר. אלא שלמרות קמפיין שבו הושגו ניצחונות רק על מולדובה ואסטוניה החלשות לצד 17 ספיגות מנורווגיה ואיטליה, הוחלט להשאירו. החלון הלא רשמי היה במהלך הקמפיין הנוכחי, ואחרי ההפסד לאירלנד עלתה השאלה אם בן־שמעון מסוגל להוביל את הנבחרת לקמפיין הבא. חרף ביקורות מצד אנשי הוועדה המקצועית וחברי הנהלה, הוחלט שוב להמשיך.
בהתאחדות הבהירו כי בחודש הבא, לאחר הבחירות להנהלה וכינון ועדה מקצועית חדשה, יובא העניין לאישור רשמי. בפועל, מדובר בהליך שתוצאתו צפויה מראש בהתאם לקו שמוביל היו"ר זוארץ, ללא בחינה מעמיקה של ההידרדרות המקצועית. לשם השוואה: יוסי בניון ואלון חזן סיימו במקום הראשון בבית בליגת האומות, הגיעו לחצי גמר פלייאוף היורו והחזיקו בהבטחה להמשיך - אך בניון קיבל הודעת פיטורים בבית המלון כבר אחרי ההפסד לאיסלנד, אפילו ללא כינוס של הוועדה המקצועית.
בגלל המלחמה
בהתאחדות טוענים כי השהייה הממושכת בחו"ל והיעדר הביתיות מקשים על הצלחת הנבחרת, טיעון שבן־שמעון מרבה להשתמש בו. אלא שבהתאחדות מתעלמים מכך שאירלנד אירחה את ישראל בבלגרד, ומהישגים של קבוצות ונבחרות ישראליות באותם תנאים בדיוק.
בנוסף, בהתאחדות מדגישים את השהות בת 16 הימים בחו"ל בחודש שעבר כקושי מנטלי חריג. אולם הם אינם מזכירים את התקדים של אלון חזן: ברגע השיא של הקמפיין הקודם, שבועות ספורים אחרי 7 באוקטובר - כשהמלחמה בעיצומה, משפחות השחקנים ספונות בממ"דים והמנהל המקצועי יוסי בניון מתמודד עם מחלת הסרטן של בתו - הנבחרת יצאה לשבועיים רצופים של ארבעה משחקים מכריעים בחו"ל.
גם בגזרת הדירוגים מציגים בהתאחדות פרשנות מקלה. לאחר התיקו מול קוסובו מיהרו שם לבדוק את ההיסטוריה ולהצביע על כך שישראל שובצה לאורך השנים בדרגים 3 ו־4 (למעט פעמיים תחת דרור קשטן וחזן), במטרה להפחית ממשמעות הירידה הצפויה לדרג השלישי במוקדמות היורו. השורה התחתונה עגומה: בתוך שנתיים וחצי רשם הכדורגל הישראלי ירידות משמעותיות - ירידה מהדרג הבכיר של ליגת האומות, סכנה ממשית לירידה לדרג השלישי, ואובדן הדרג השני במוקדמות היורו. אמנם גם מהדרג השני ישראל לא העפילה בעבר, אך נקודת הפתיחה הייתה נוחה בהרבה. בהתאחדות טוענים שניתן לעלות גם מהדרג השלישי, כפי שעשתה רומניה בקמפיין הקודם, אך הנתונים הנוכחיים אינם תומכים בכך.
בגלל ההמשכיות
בן־שמעון הוזעק לתפקיד ללא ועדת איתור, לאחר שברק בכר סירב להצעה (חרף שכר כפול שהוצע לו). הנימוק המרכזי למינויו היה ניסיונו הבינלאומי כמאמן נבחרת קפריסין. אלא שגם בקפריסין החליטו להיפרד ממנו בתום שלושה קמפיינים. כעת, ההתאחדות הישראלית מעניקה לו קמפיין רביעי ברציפות (והשביעי שלו בסך הכול כמאמן נבחרת), חרף מגמת הירידה בתוצאות.
בהתאחדות טוענים כי מעולם לא פוטר מאמן נבחרת באמצע חוזה ללא סיבה מיוחדת. אולם כישלון מתמשך בתוצאות ובקידום שחקנים הוא סיבה מקצועית מובהקת לפרידה. לשם המחשה, ווילי סניול - שהוביל את גיאורגיה להעפלה היסטורית ליורו - פוטר לאחרונה בעקבות פתיחה רעה בליגת האומות. בן־שמעון יפתח במארס את הקמפיין השביעי שלו כמאמן נבחרת, כאשר הנתונים בשטח אינם מצביעים על מגמת התקדמות מקצועית. בהתאחדות סבורים כי המשכיות העבודה עם מאמן שמכיר היטב את הסגל היא הדרך הישימה ביותר להשגת המטרה ולהעפלה ליורו. אולם, תוצאות הקמפיין האחרון מעוררות מחלוקת באשר להיתכנות גישה זו. בהתאחדות מדגישים כי אין כוונה לסטות מהתוכנית המקורית שהוגדרה מראש לארבע שנים, ומצביעים על נקודות אור כגון ייצוב משחק ההגנה בשלושת המשחקים האחרונים ללא ספיגה, וכן על נסיבות מקלות כגון ההרחקה של סייד אבו־פרחי במשחק מול אוסטריה.
זוכה בקמפיין רביעי ברציפות.
(צילום: REUTERS/Valdrin Xhemaj)
מנגד, מבקרי ההחלטה טוענים כי הנתונים הסטטיסטיים בכל חמשת המשחקים העידו על נחיתות מול היריבות, וכי צבירת שלוש נקודות בלבד מתוך תשע אפשריות מול נבחרות ברמתה של ישראל משקפת פער ניכר בין הערכות ההתאחדות לבין המציאות על כר הדשא.
גרף ירידה
בהתאחדות בנו על כך שדור המונדיאליטו - יחד עם שחקני הנבחרת הצעירה שהגיעו לחצי גמר היורו ולמשחקים האולימפיים - יהווה את השלד שיוביל ליורו 2028, וכי הניסיון שצברו יבוא לידי ביטוי בקמפיין הבא. בפועל, למעט רוי רביבו, אף שחקן מאותו דור מוכשר, שרובו יצא לשחק באירופה, לא התקדם תחת בן־שמעון. אוסקר גלוך, ענאן חלאילי ודור תורג'מן רשמו נסיגה; מנור סולומון איבד מהשפעתו; דניאל פרץ ירד ביכולתו בנבחרת; הסגל נותר ללא מגן שמאלי מחליף; ועמדת החלוץ התאפיינה בחוסר יציבות שפגע בביטחון השחקנים.
ליגת האומות הייתה אמורה לשמש פלטפורמה לבניית הנבחרת לקראת המוקדמות, אך שני ההפסדים הראשונים והביקורת הציבורית הובילו לשינוי גישה. במקום לבנות סגנון התקפי, המטרה הפכה להימנעות מהפסדים: מעבר למערך של שלושה בלמים, חילופי הרכבים תכופים, ויתור על שיתוף הפעולה בין סולומון לגלוך (שרשמו יחד אפס שערים ואפס בישולים בקמפיין), ולעיתים משחק ללא חלוץ טבעי כלל.
אחרי הטורניר הקודם, שבו ספגה ישראל 20 שערים (אחת מחמש ההגנות החלשות באירופה), בהתאחדות מציינים לחיוב את השיפור ההגנתי. אולם נתון זה מגיע במקביל לכך שהנבחרת כמעט ואינה כובשת (ממוצע של 0.4 שערים למשחק).
בנושא אחד בלבד ניכרת הסכמה רחבה: הראיונות של המאמן בתקשורת אינם משקפים את היכולת שמציגה הנבחרת על כר הדשא.
