הדמעות מעיניו של עדי יונה לא הפסיקו לזלוג בשדה התעופה בריגה. יום קודם לכן, בית"ר ירושלים חטפה 3:0 מהקבוצה המקומית במוקדמות הקונפרנס־ליג ואוהד צהוב־שחור בחר דווקא בו כקורבן לפריקת הזעם והתסכול על המפלה באירופה. זה היה רגע כל כך קשה, עד שהמאמן ברק יצחקי התערב כדי להגן על השחקן הצעיר שלו. שלושה חודשים קדימה, אחרי ההצגה הגדולה שלשום (2:6) מול מכבי ת"א, אם היו ליונה דמעות, הן היו של אושר.
דווקא הכישרון הצעיר (21) שגדל בבית"ר, שחקן הבית היחיד כיום שמשחק בקביעות במועדון ומי שוויתר על הצעה לעבור למכבי חיפה בגיל נערים, חטף לא פעם ביקורת מאוהדי קבוצתו. במשחקים רבים כל נגיעה שלו לוותה ברחשים מהיציע או בביקורות שהוטחו ביצחקי על שיתופו. השיא נרשם במשחק מול הפועל פ"ת: כשהקריאות של האוהדים להוציא את יונה מהמגרש הפכו למבול קולני מכוער, המאמן הסתובב אל היציע המערבי והתעמת עם האוהדים שמיררו לשחקן את החיים.
הדמעות של יונה הן לא אירוע נדיר. הן נראו גם אחרי המשחק מול הפועל חיפה, כשהקשר נכנס כמחליף במחצית השנייה ובפעולה הראשונה שלו על הדשא כבש שער מרהיב שהשווה את התוצאה ובהמשך בית"ר ניצחה 2:3. בסיום הגיע יונה אל המאמן, שחיבק אותו בחום, ולא הפסיק לבכות. הקושי של שחקן בית צעיר להתמודד עם הקהל שלו ניכר בפניו. יצחקי לא ויתר לו ודחף אותו להגיע לאזור האוהדים בסיום המשחק כדי לזכות בתשואות שמגיעות לו.
שלשום, אחרי הצמד של יונה בניצחון על מכבי ת"א, אמר המאמן: "אני רואה את עדי יונה מדי יום, אני לא מתייחס יותר מדי לרעשי רקע ומה קורה מסביב. הקהל יכול לאהוב שחקן כזה או אחר, אני לא מופתע מהמשחק שלו אתמול, לא מגמר גביע הטוטו ולא מהמשחק נגד הפועל חיפה לפני כן. הילד הזה הוא פוטנציאל מאוד גדול, הוא מתמודד עם סיטואציה לא פשוטה והרבה לחץ, הוא גבר אמיתי ותמיד תהיה לו את התמיכה שלי".
"זה בדיוק המשחק שכולנו בבית"ר חיכינו שיונה יעשה", אמרו במועדון והתכוונו לשני השערים האדירים שלו: בראשון הוא עבר בקלות את רוי רביבו ברחבה, המשיך בהטעיה לרז שלמה והפציץ את הרשת של רועי משפתי. בשער השני הוא כבר הציג יכולת טכנית שונה: בעיטה אדירה ומדויקת לפינה של יואב ג'ראפי.

המעמד שהתערער
הנחת העבודה של אנשי בית"ר ירושלים בקיץ הייתה כי יונה עוזב את בית וגן. סוכנו הבהיר כי ישנן מספר קבוצות בחו"ל שמעוניינות בו, בבית"ר הסכימו להוריד את הדרישה לאזור 1.5 מיליון יורו וכבר החלו לחפש אלטרנטיבות. אחרי הפריצה המרשימה לפני כשנתיים, העונה שעברה הורידה משמעותית את המניות של יונה. כזכור, בספטמבר 2024 מכבי ת"א ובית"ר ירושלים כבר סיכמו על העברתו המיידית של יונה לקריית שלום תמורת 3 מיליון יורו, סכום שיא בליגת העל, אבל המהלך נפל בשל חוסר הסכמה על זהות השחקן שיעבור לבית"ר במסגרת העסקה.
יונה, שסומן כדבר הגדול הבא בבית"ר, אמור היה לככב בעונה שעברה, אבל סיים אותה עם שני שערי ליגה בלבד. אחת הסיבות ליכולת המאכזבת הייתה שהצעיר סבל ממחלה ויראלית שהיה לו קשה להתאושש ממנה. יונה נעדר ארבעה שבועות מאימוני בית"ר וברגע ששב לבית וגן הוא הגיע עם מינוס ארבעה ק"ג ממשקל גופו הצנום גם כך. הוא התקשה מאוד לחזור לעצמו, ועדיין קיבל קרדיט גדול מיצחקי, כולל בחמישייה שספגה בית"ר במשחק האליפות מול אותה מכבי ת"א. בגמר הגביע מול הפועל באר־שבע הוא נכנס במחצית ולא הצליח לעזור בדרך להפסד 2:0.
3 צפייה בגלריה


"ילד הזה הוא פוטנציאל מאוד גדול, הוא מתמודד עם סיטואציה לא פשוטה והרבה לחץ, הוא גבר אמיתי". יצחקי
(צילום: עוז מועלם)
גם העונה מעמדו של יונה לא היה ברור. תחילה כללה שלישיית הקישור של בית"ר את איילסון טבארש, ירין לוי ודור מיכה, ועדיין בשישה משחקים יונה פתח בהרכב. נראה כי השינוי חל במשחק מול הפועל חיפה בסמי עופר בו כבש: מאז הוא הפך לשחקן משמעותי עם הרבה יותר ביטחון, ובהמשך שיחק 90 דקות בגמר גביע הטוטו נגד הפועל ת"א שהסתיים בניצחון (1:2) ותואר.
טכני, ממושמע, חרוץ
ואז הגיע המשחק מול מכבי ת"א בבלומפילד. יונה, שרקד על הדשא והפגין ביטחון של כוכב בוגר, נראה מאושר ומשוחרר בסיום: "זו הייתה התפוצצות שלנו. רצינו להוכיח לכולם שאנחנו שם וזה הכי כיף בעולם. אני עובד קשה כל יום ואני שמח שזה נכנס הפעם. כל השבוע הכינו אותנו וזה התחבר".
"יונה זה ילד טוב ירושלים, שחקן של מאמן", אמר שלשום יצחקי, והתכוון לכך שהוא מסוג הבחורים הממושמעים שכיף לאמן וצריך לטפח ביד זהירה. לשם השוואה, הוא שונה מאוד מלמשל אוסקר גלוך, שגם אותו גידל יצחקי. גלוך יודע להיות "רע", לדרוש את הכדור והוא מפלצת נתונים מול השער. יונה הרבה יותר מופנם, ממושמע טקטית. הוא משחק בעמדה שנעה בין 8 ו־10, ניחן בזריזות רגליים, מהירות מחשבה, ראיית משחק וטכניקה ברמה גבוהה.
יונה הוא הצעיר במרובע הכישרונות המלהיב של בית"ר במרכז השדה, יחד עם אצילי, שועה ומיכה. למרות הפרופיל הפחות נוצץ שלו, הוא יודע להסתדר איתם. והוא גם חרוץ: שלשום הוא שרף הכי הרבה שטחים, 11 ק"מ. אחריו הגיעו טבארש ומורוזוב עם 10.5, קאלו עם 10.2, בעוד שותפו לקישור מיכה רץ רק 9.3 ק"מ בבלומפילד.
אחרי כל הדמעות, הפריצה שנבלמה והצעקות מהיציעים, ההצגה שסיפק יונה מול מכבי ת"א אמורה לתת לו את הגושפנקא גם מבחינת האוהדים שפחות האמינו בו. אחרי עשרה מחזורים הוא כבר הכפיל את כמות השערים שכבש בכל העונה שעברה (4) ואם הוא ימשיך בקצב הזה, ובעיקר בביטחון ובשליטה שהפגין על הדשא בבלומפילד, זו תהיה העונה בה הוא רשמית יוכרז ככוכב. אם זה ייגמר עם תואר אליפות של בית"ר ירושלים (הקבוצה רחוקה 5 נקודות מהפסגה), הוא כבר יונף על הכתפיים כאליל.
פורסם לראשונה: 01:30, 11.11.25








