מסע של לילה שלם עברו אנטון וסוהא, הוריו של חלוץ הנבחרת הצעירה הישאם לאיוס, בדרכם אל אחד מרגעי השיא של הכדורגל הישראלי בבאטומי, ואנחנו איתם.
המסע של הנבחרת הצעירה ביורו - כתבות נוספות
אחת בלילה. טיסה, ואז קונקשן באיסטנבול. שלוש שעות המתנה בשעות הקטנות של הלילה, ואז טיסת המשך לגאורגיה. רק בתשע וחצי הם נחתו, וזה לא שהייתה ברירה. הטיסות בשעות השפויות יותר מישראל לכיוון באטומי מלאות, אבל מה לא עושים כדי לראות את הילד. כדי לראות נבחרת שהולכת להסתכל מחר (רביעי, 19:00) בלבן של העיניים של אנגליה הגדולה - ואולי לעשות משהו שעוד לא ראינו.
2 צפייה בגלריה
אנטון לאיוס, סוהא לאיוס הוריו של הישאם לאיוס
אנטון לאיוס, סוהא לאיוס הוריו של הישאם לאיוס
"יש לו אוהדים מכל העולם". אנטון וסוהא לאיוס, הוריו של הישאם, מחוץ לנמל התעופה בבאטומי
(צילום: עוז מועלם)
בכל אופן, המסע הלילי לבאטומי קטן על אנטון וסוהא. זה כלום לעומת ההשקעה. מאז שהישאם היה בן שש אנטון מלווה אותו לכל מקום. הם גרים במעיליא שבגליל. בגיל 22 הילד הספיק להחליף כמות קבוצות שאחרים מספיקים בקריירה שלמה, לא כולל ערן לוי.
"זה התחיל במעלות", מתאר אבא אנטון, שהיה המאמן הראשון שלו שם, בזמן שאנחנו מחכים לקונקשן. "לאחר מכן נהריה, ואז מכבי חיפה, ואז הפועל עכו, ואז מטה אשר, מעיליא, מכבי פ"ת, סכנין". רגע, זה לא הכל. "בגיל 18, אחרי ששילמו מאה אלף אירו על כרטיס השחקן, הישאם עבר לקרפטי לבוב באוקראינה, משם חזר לכפר קאסם, ועכשיו הפועל ת"א".
לכל משחק הגעת איתו? "לכל אימון".
אנטון תיאר שעות ארוכות של נסיעות ברחבי הארץ. הילד הכין שיעורים באוטו, תוך כדי שיחות על פוליטיקה. אנטון יודע לספר איזו מוסיקה הישאם אוהב - הזמרת הלבנונית ננסי. "לילד מהגליל לא קל להיות כדורגלן", סיפר אנטון. "בגיל שש-שבע-שמונה כדי להגיע לקבוצות, צריך הורים שיסיעו אותך. זה האתגר, להחזיק מעמד".
2 צפייה בגלריה
לאיוס
לאיוס
לאיוס
(צילום: עודד קרני, ההתאחדות לכדורגל)
במעיליא, הם מספרים, יש בימים אלה דריכות. כולם מכירים את הישאם ועוקבים אחריו. "מחר, בזמן המשחק נגד אנגליה, הכפר יהיה משותק", מספר אנטון. "מאות יתאספו בבתי קפה, מסעדות, יראו על מסכים גדולים. אנשים שלא התעניינו בכדורגל, אומרים עכשיו שהם עוקבים אחרי משחקים. אחרי כל משחק, אנחנו מקבלים אינספור טלפונים, ברכות".
תכף, מקווים ההורים שהגיעו לבאטומי אחרי מסע לילי חסר שינה, הם יוכלו לפגוש את הילד. לפחות לכמה דקות, להגיד שלום. בינתיים הם שומעים ממנו מרחוק על האווירה בנבחרת. "הישאם אמר לי: 'השחקנים התחברו טוב. אבל לא חשבנו שנתאהב ככה בגיא לוזון. התחלנו לשחק בשבילו'".
לפני שנפרדים אני שואל על התוכנית לאחר הטורניר. "להישאם יש הרבה חלומות", אומרת סוהא. אנטון: "הוא רוצה לאירופה וכמה שיותר מהר. לא סתם אירופה. אחת מחמש הליגות הטובות".