אוטובוס גדוש בעשרות אוהדי הפועל ת"א פילס את דרכו בצהרי שבת האחרונה אל עבר פארק פרס שבחולון. הצצה מהירה פנימה גילתה במעברים כמות אמל"ח שלא הייתה מביישת פלוגה בצה"ל. רעולי הפנים נערכו למשימה של תקיפת אוהדי הפועל חולון שהיו בדרכם למחסן ציוד העידוד כמה שעות לפני משחק הכדורסל בין הקבוצות שנערך בכלל ביד אליהו.
אותם אוהדי הפועל ת"א ירדו מהאוטובוס כשהם חמושים באלות מתכת, שרשראות ברזל, אגרופנים, אבוקות, גז מדמיע, כפפות מיוחדות וכלי מתכת נוספים לתקיפה. לבושים בבגדים שחורים הם עשו את דרכם אל עבר המחסן במטרה לתקוף את אוהדי חולון, שחלקם מזוהים גם עם ארגון לה פמיליה של בית"ר ירושלים. רק ערנות של אחד הצעירים הובילה לקריאה למשטרה שהגיעה במהירות יחד עם כוחות מג״ב ויס״מ ואלו מנעו תגרה המונית מסוכנת. חלק מהחשודים הינם מראשי חוג האוהדים של הפועל ת"א, אשר מורחקים בפועל עקב הפרות סדר קודמות. כל עשרות האוהדים הועברו לתחנת המשטרה, שם עוכבו לחקירה – וכולם שוחררו ביממה שלאחר מכן.
6 צפייה בגלריה
כלי התקיפה שנתפסו ברשות האוהדים
כלי התקיפה שנתפסו ברשות האוהדים
כלי התקיפה שנתפסו ברשות אוהדי הפועל ת"א
(צילום באדיבות המשטרה)

נאיביות או התעלמות?

תרבות ארגוני האולטראס הקיצוניים והאלימים באירופה כבר מזמן הפכה למודל עבור ארגוני האוהדים בארץ. אם בעבר הם היו עסוקים בקבוצה או בהכנת תפאורות, כיום המגמה השתנתה: אותם ארגונים צברו הרבה כוח, הם מתעסקים בעיקר בעצמם ופחות בעידוד, מה שלא פעם מייצר אנטגוניזם של אוהדים אחרים כלפיהם.
במשטרה מודעים לפוטנציאל הנפיץ, ולקראת משחקים רגישים ישנה היערכות מודיעין סמויה בשל הנורמה של קביעת קרבות רחוב בין מחנות האוהדים. המפגשים האלימים נקבעים דרך קודים ברשתות חברתיות, ולרוב הם מתרחשים באזורים אפורים הסמוכים לאצטדיון המארח. בשנה האחרונה חלה החמרה משמעותית ומפחידה ברמת האלימות במגרשים עצמם, אולם מחוצה להם הקיצוניות חצתה מזמן את הקו האדום.
ההתארגנות של אוהדי הפועל ת"א לפני התקיפה
(צילום: באדיבות הפועל חולון)

שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
"אנחנו רגע לפני אסון שיקרה מחוץ לאצטדיון", אומר גורם משטרתי בכיר. "הארגונים הללו פועלים כמו ארגוני פשע לכל דבר עם כלי תקיפה מסכני חיים, הם מגיעים רעולי פנים במטרה לפגוע האחד בשני ועד כה רק במזל המודיעין המקדים סייע למנוע עימותים קשים. עם זאת, במשחק של חולון והפועל ת"א ההיערכות הייתה מחוץ ליד אליהו, הם הגיעו עד חולון ורק בנס נמנע פה אסון ענק".
הצצה אל מחסני הציוד תגלה שאלה הפכו מזמן לסליקים להחבאת אמל"ח, לעיתים בחסות המועדונים הנאיביים, שכדי לשמור על יחסים טובים עם ארגוני האוהדים בוחרים לעצום עיניים או סתם לא מודעים למתרחש מתחת לאפם. התופעה הזו מייצרת תרבות עבריינית שהולכת ומסלימה. "אנחנו בעיצומה של עליית מדרגה. לקבוצות אין הפעם שום אחריות, אלו מעשים פליליים לכל דבר שהמשטרה צריכה לעצור", הודו במשרד לביטחון הפנים.
6 צפייה בגלריה
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
מחסני הציוד הפכו לסליקים להחבאת אמל"ח
(צילום: משטרת ישראל)
6 צפייה בגלריה
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
(צילום: משטרת ישראל)

למי יש יותר גדול

אחד האירועים הקיצוניים שמדגים את התרבות העבריינית נרשם בסוף ינואר, בשעות שלפני משחק הכדורגל בסמי עופר בין מכבי חיפה למכבי ת"א שפוצץ בעקבות השלכת אבוקות שסיכנה את השחקנים. לא פחות מ־100 אוהדים, מרביתם של מכבי ת"א, נתפסו עם כלי תקיפה רבים. המשטרה עצרה את אחד האוטובוסים יחד עם אוהדים נוספים משתי הקבוצות, כשהם חמושים בסכינים, רימון עשן, אלה טלסקופית, אלות בייסבול, שרשרת, בקבוקי זכוכית אבוקות ומסכות לפנים. מדובר בעליית מדרגה בכל הקשור למספר המעורבים יחד עם סוג האמל"ח שהם החזיקו.
המשחק ההוא פוצץ, מה שהביא לתהודה רבה, אבל לא חסרים מקרים נוספים שלא זכו לכותרות ענק וציטוטי פוליטיקאים שמביעים זעזוע: לקראת הדרבי החיפאי לפני מספר שבועות שוטרי מחוז חוף עצרו שישה אוהדים שנתפסו עם כלי תקיפה ובהם: אלה טלסקופית, סכינים יפניות ורובה דייג.
6 צפייה בגלריה
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
סכינים שנתפסו ע"י משטרת ישראל
(צילום: משטרת ישראל)
לקראת משחק הצמרת באצטדיון טרנר בין הפועל באר־שבע לבית״ר ירושלים עשרה מאוהדי הקבוצה האורחת עוכבו לחקירה, אחרי שכוח בילוש של תחנת באר־שבע ולוחמי יחידת יואב איתרו שיירת רכבים ובחיפוש שבוצע נתפסו אמצעי פירוטכניקה וכלי תקיפה. בעונה שעברה, לקראת הדרבי התל־אביבי, הובאו 89 חשודים לחקירה במרחב איילון בעקבות תפיסת כמות גדולה של כלי תקיפה ואמצעים פירוטכניים. האמצעים שנתפסו אצל החשודים: 20 אבוקות וזיקוקים ימיים, כמאה מוטות ברזל בניין, אלות בייסבול ומתכת, סכינים יפניות, רעלות וכפפות.
האירועים הבולטים הללו מהשנה האחרונה הם אלו הגלויים בלבד. מתחת לרדאר המודיעין המשטרתי או החשיפה ברשתות החברתיות, האלימות בין האוהדים רק הולכת וגואה. "התחרות בין ארגוני האולטראס הפכה להיות מי יותר משוגע, מי תוקף יותר, מי משיג אמל"ח יותר מסוכן. זה קרב של מי יותר גדול שמסכן פה את כל הספורט, והוא הרבה יותר מסוכן ממה שרואים ביציעים", מספר אחד הפעילים. "יש קרבות אלימים עם דקירות ופצצות שאף אחד לא מודע לזה אפילו, הפצועים מתפנים עם תירוצים שונים לבית החולים. הכל נקבע דרך הרשתות החברתיות ומתחת לאף של המשטרה".
6 צפייה בגלריה
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
"יש קרבות עם פצועים שאף אחד בכלל לא מודע להם"
(צילום: משטרת ישראל)

המשטרה מתקשה, האוהדים חוששים

אז מאיפה ואיך מגיע כל האמל"ח? אמצעי התקיפה והפירוטכניקה מושגים בקלות, דרך רכישות או גניבות, בעיקר מבסיסים צבאיים. חלק אחר נרכש במקומות כמו חנויות דייג (אקדחי דייג) והציוד שיותר קל להשגה הם שרשראות ודוקרנים. קרבות הרחוב שנקבעים מראש מתבצעים כשהאוהדים רעולי פנים, הן כדי למנוע זיהוי והן כדי לייצר נופך עברייני.
איך מתמודדת המשטרה עם ההסלמה במצב? כאמור, ישנה פעילות מודיעין סמויה ומעצרים, אבל בשלב זה עסוקה המשטרה בעיקר בענייני יח״צ, כמו למשל ההודעה על הגדלת היחידה המשטרתית לספורט, אשר אמורה לחזק את המניעה והאכיפה וכן סיכול התארגנויות אוהדים אשר בכוונתם להפר את הסדר הציבורי. בהודעה הרשמית נמסר: "החלטת השרים והמפכ"ל נועדה לעשות כל אשר ניתן על מנת שהאוהדי הפוקדים את המגרשים יזכו לחוויה ספורטיבית, מהנה ובטוחה". המפכ"ל דני לוי אף מינה קצין בדרגת תת־ניצב אשר יבחן את התמודדות המשטרה עם האלימות והשימוש בפירוטכניקה במגרשים ויביא בפניו את ההמלצות להתמודדות עם התופעות הפוגעות בחוויית הספורט, אולם בפועל אין שיפור והתופעה גדלה.
6 צפייה בגלריה
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
אמצעי לחימה שנתפסו ע"י משטרת ישראל
האמל"ח נגנב מבסיסי צה"ל
(צילום: משטרת ישראל)
אם על פי חוק הספורט, האבטחה והסדר במגרשי הכדורגל נמצאים תחת גופים אזרחיים, במקרה של התארגנות אוהדים להפעלת אלימות יוצאת דופן הנושא כבר עובר למשטרה. "אין פה אחריות שילוחית כמו במקרה של אלימות במגרשים", אמר אחד מבעלי הקבוצות. "זה כבר מחוץ לגבולות המגרש, זו לא תופעה שאנחנו יכולים להתמודד איתה. אלו פושעים אמיתיים, זה הרי ייגמר בסופו של דבר ברצח, לא דבר אחר, והפעם זו רק המשטרה".
המשטרה מבחינתה אמנם מפספסת מדי פעם את המודיעין על התקהלות אלימה, אבל הבעיה הקשה מבחינתה נוגעת להרתעה ולענישה שמגיעה אחרי המעצרים. בתי המשפט עדיין לא מפעילים ענישה חמורה יותר, ואוהדים אלימים מקבלים עונשי הרחקה מהמגרשים של 30 עד 100 ימים. מבין המקרים הרבים רק עשרה אחוזים מהמעצרים הפכו לכתבי אישום. גורם בכיר במשטרה: "עד שבית המשפט לא יידע לטפל בחוליגניזם של הספורט, כשאנחנו רגע לפני גופה, לא נוכל לגרום להרתעה. בתכלס, גם אין אכיפה במשטרה, שמתוחה עד הקצה, בכל הנוגע למורחקים מהמגרשים".
מי שנותרו מאחור והפכו לסובלים העיקריים מהאווירה האלימה הם האוהדים הנורמטיביים. "כל אחד חושב שאם הוא לובש שחור ומסתובב רעול פנים הוא גיבור גדול", מספר מוטי מזרחי מירושלים. "הם גורמים לפחד של משפחות להגיע למגרש עם הילדים. רק מלראות בתמונות את הסכינים והאקדחים אתה לא רוצה להגיע. אנשים באים לריב מחוץ למגרש, זה מתחיל בדחיפות, יריקות ואלימות, רק מחכים לתגובה שיקרה משהו".
פורסם לראשונה: 01:30, 12.03.25