כמעט חצי יובל שדרבי תל־אביבי בליגה לא הפגיש את הקבוצות מהמקומות הראשון והשני בטבלה, ולמרות שמדובר רק במחזור הרביעי - נראה כי למפגש הכי טעון בכדורגל הישראלי ישנה הערב (20.30) חשיבות משמעותית, מעבר ליוקרה העירונית.
אם ניתן היה לייצר שילוב בין ההתקפה הכי טובה בליגה, זו של מכבי ת"א (12 שערים בשלושה משחקים), לבין ההגנה הטובה ביותר, זו של הפועל ת"א (0 שערי חובה) - היינו מקבלים את האלופה האולטימטיבית. אלא שזה כמובן בלתי אפשרי, ולכן המשחק בבלומפילד יהיה מפגש בין מגמות מנוגדות ושני מאמנים עם תפיסת משחק שונה.
ההגנתי והמדויק. ברדה
(צילום: עוז מועלם)
שאלה של אימון
מספיק היה לראות את הסרטונים של קני מילר ממחנה האימונים של מכבי ת"א כדי להבין את הדרישות שלו: יציאה מהירה מרחבה לרחבה והסנקציות הנלוות, כי מי שלא יבקיע במהירות או לא ידייק יצטרך לרוץ עד שיבין דרך הרגליים מה המאמן הסקוטי רוצה ממנו. זה אמנם נגמר עם כישלון באירופה, אבל מכבי כבשה חמישייה (ועוד אחד בגומלין) מול שריף טירספול ושלישייה נגד צסק"א סופיה, ובישראל שלישייה מול הפועל באר־שבע באלוף האלופים, ובליגה חמישייה מול הפועל ירושלים, שלישייה נגד מכבי חיפה ורביעייה מול באר־שבע.
אליניב ברדה עומד יותר זמן על הקווים ויש לו דיסציפלינת משחק שונה לגמרי. הוא הרבה יותר מדויק בכל פרט ופרט, ארגון וניהול המשחק שלו קפדניים ברמת הנתונים, לכל שחקן יש הגדרת תפקיד ברורה ממנה הוא לא חורג, ואין הנחות לאף אחד. אפילו הכוכב שלו, סתיו טוריאל, מוחלף אם צריך.
התקפה מול הגנה
הפועל ת"א הציגה כבר בעונה שעברה את ההגנה הטובה בליגה יחד עם הפועל באר־שבע, והשנה היא הפכה אפילו ליעילה יותר כיוון שכל שחקני החוליה האחורית נשארו בקבוצה. אסף צור הפך כבר לשוער הישראלי הטוב בליגה, והעונה הוא עוד שיפר את עצמו משמעותית. צמד הבלמים, פרנאן מאיימבו וצ׳יקו, הוא הטוב בליגה. דורון ליידנר, שסבל בעונה שעברה מפציעות רבות והיה חלוד כאשר כבר עלה לשחק, פתח את הנוכחית בכושר מצוין וסידר לעצמו מקום בסגל נבחרת ישראל. את עמדת המגן הימני תופס מרקוס קוקו, בעל רזומה של מאות משחקים בליגה הצרפתית הבכירה, כולל זכייה בגביע הצרפתי, ויהיה מעניין להשוות אותו הערב לרכש הצהוב החדש, הבריטי ג'יימס טברניר, שמשחק באותה עמדה.
רוב שחקני ההגנה הם מנהיגים, וגם בקישור האחורי יש להפועל שני שחקנים כאלה: לוקאס פלקאו שהיה המתקל הטוב ביותר בליגה הברזילאית השנייה, והבולגרי אנדריאן קרייב שהיה הקפטן של לבסקי סופיה ואחר כך שיחק בקאסה פיה מהליגה הראשונה בפורטוגל.
המתקל במרכז השדה. פלקאו
(צילום: הפועל ת"א)
בצד השני, שחקני החוליה האחורית של מכבי ת"א איכותיים פחות וגם משחק ההגנה הכללי של הקבוצה נחות מזה של הפועל: ארבעה שערי חובה בליגה ושלישייה שהיא חטפה מקבוצה חלשה כמו צסק"א סופיה. השוער אופק מליקה, שניצח עבור מכבי בדרבי הגביע בעונה שעברה עם עצירת הפנדל המכריע, די יציב אבל עדיין צריך להוכיח את עצמו. רז שלמה ובעיקר עלי קמארה לא מספיק מהירים בחזרה שלהם לעמדות, והם שווים טעות במשחק.
טייריס אסאנטה איכותי ואחראי יותר מקמארה ובעיקר פחות טועה. העזיבה של רוי רביבו הותירה בור ענק בעמדת המגן השמאלי. אז נכון שנועם בן־הרוש הציג משחק טוב בטרנר, ובקבוצה מחכים לדני גרופר שיחזור בעוד שלושה חודשים ואפשר גם להשתמש בינתיים בשגיב יחזקאל, אבל לרביבו הייתה משמעות מעבר למגן שמאלי, במקרים רבים הוא היה המהנדס של ההתקפה.
התשובה של מכבי אמורה להגיע מעמדת המגן הימני. טברניר עשיר בניסיון ובמנהיגות אחרי שהיה שנים רבות קפטן גלזגו ריינג׳רס. הוא פתח את הקדנציה בישראל עם המשחק הכי לחוץ שיש בטרנר, ולמרות שלא עשה הכנה ראויה לעונה הוא הציג יכולת טובה. ההופעה השנייה שלו תהיה במשחק גדול אפילו יותר, ואלו בדיוק האירועים שתפורים על איש המספרים מהליגה הסקוטית. קרוסים, בעיטות חופשיות, הכנסת כדורים חכמים, קרנות, פנדלים - יש לו את כל הארסנל כדי להפוך את מכבי ת"א לקבוצה הרבה יותר טובה.
התשובה של מכבי ת"א? ג'יימס טברניר
(צילום: עוז מועלם )
מספרי הגל השני
אם ההגנה האדומה יעילה ומאורגנת יותר מזו של הצהובים, למכבי ת"א יש חומרי גלם התקפיים איכותיים יותר מאלה של האדומים. לא בכדי היא הבקיעה מתחילת העונה 12 שערי ליגה, יותר מכל קבוצה אחרת, המשך ישיר ליכולות הכיבוש מאירופה, אבל בזירה המקומית היא קיבלה לאחרונה עוד שני כלים שאמורים לספק מספרים: הבישולים של גבי קניקובסקי והכיבושים שיש ברזומה של טברניר.
בשלוש העמדות ההתקפיות יש יתרון אחד אדום ושניים צהובים. בצד ימין, טוריאל טוב יותר מאושר דוידה ולא סתם הוא היה מבוקש בלצ'ה. אלא שבינתיים דוידה פתח את העונה בשדרוג משמעותי לעומת העונה שעברה, ואילו להפועל חסרים עדיין השערים והבישולים של טוריאל. בשתי העמדות ההתקפיות האחרות יש למכבי יתרון איכותי: הליו וארלה ובעיקר אסטר סוקלר, שכבש צמד מול באר־שבע, לעומת עמנואל בואטנג ודניאל דאפה.
החלוץ הלוהט בצהוב. סוקלר
(צילום: עוז מועלם )
העניין הוא שהמספרים של מכבי לא מגיעים בהכרח מהשלישייה ההתקפית, שעוד צפויה להיות מתוגברת בשחקן הכנף הקמרוני של מץ, מורגן בוקלה, שמספק בעיקר מהירות ופחות מספרים, ואמור לשחק במקום דוידה. בעונה שעברה שני השחקנים הפוריים ביותר של מכבי ת"א הגיעו מהגל שני, דור פרץ ועידו שחר, שהבקיעו ביחד 33 שערי ליגה. את העונה הזו פתח פרץ עם שישה כיבושים (מחצית מהשערים של מכבי ת"א) בשלושה משחקים בלבד, כשאליו הצטרף קניקובסקי, המנוע הטוב ביותר בליגה הישראלית.
הקשרים של הפועל, פלקאו וקרייב, הם לא שחקנים של מספרים וגם לא של יותר מדי מסירות מפתח, אבל מי שאמור לאזן זאת הוא דגלאס אווסו, ההעברה הגדולה בתולדות המועדון שרכש אותו ב־2.5 מיליון יורו מהכוכב האדום בלגרד. בנוסף לשני השערים המרהיבים שכבש, הקשר הגנאי הראה יכולות אישיות גבוהות ומסירות משחררות לחץ יצירתיות מאוד. אליו צריך להוסיף את התגלית הגדולה ביותר שיצאה מוולפסון בשנה האחרונה, רועי אלקוקין, שהפך לאחד הכלים ההתקפיים החשובים ביותר של ברדה.
