בית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה את רוב תביעתו של אלירן עטר נגד מכבי ת"א. שחקן הצהובים לשעבר תבע אותם על סך 1,380,469 שקל בגין תשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, קיזוז שכר שלא כדין והפרשי שכר - אך יקבל סכום זעום בלבד.
פסק הדין מציין כי עטר היה חתום על חוזה במכבי ת"א לעונות 2017/18 ו-2018/19, עם אופציה לעונה נוספת, שכלל שכר בסיס, מענקים עבור נקודות ליגה, תשלומים נוספים כמו מענקים על הישגי הקבוצה, רכב, וביטוחים סוציאליים. בחוזה נקבע גם מנגנון להפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים וקרן השתלמות, וכן סעיף שקבע שקיזוזים מהשכר יתבצעו בהתאם להסדרים.
עטר טען כי קיזוזים אלו נעשו שלא כדין, במיוחד בנושא פיצויי הפיטורים והפרשות לפנסיה, וכי תשלום עבור נקודות ליגה צריך להיחשב כחלק מהשכר לחישוב פיצויי הפיטורים. מנגד, מכבי טענה שהחוזה משקף את הסכמות הצדדים, שהשחקן יזם בעצמו את סיום ההעסקה, וחתם על הסכם ביטול הכולל ויתור על תביעות.
בפסק הדין נדחו טענות התביעה לגבי כך שהתשלום עבור נקודות ליגה הוא חלק משכר הבסיס, שכן מדובר בתשלום מותנה ואינו מהווה שכר רגיל. בנוסף נקבע כי אישור הממונה לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים ניתן באופן תקף, ולכן התביעה לפיצויי פיטורים נדחתה. טענת התובע נגד קיזוז ביטוח אובדן כושר עבודה נדחתה גם היא, מאחר והוראת החוק אינה חלה על שחקן שמרוויח מעל שכר מינימום.
בנוגע להפרשות הפנסיוניות, בית הדין מצא שמכבי לא הייתה רשאית לקזז את חלק המעביד מהשכר של עטר, וזו הפרה שהובילה לחיוב מכבי לשלם לתובע פיצוי בגובה 65,975 שקל בגין אי הפרשות. עם זאת, בית המשפט קבע כי מתוך סכום זה, מכבי רשאית לקזז את הסכום שהיא שילמה בפועל עבור מענק הזכייה באליפות בסך 15 אלף דולר.
בית הדין גם ציין כי "על אף הפער בין הסכום הנתבע לבין התוצאה, שהיה עשוי להצדיק להטיל הוצאות על התובע, לאור הקושי הרב שנבע ממערך ההסכמים כמו גם לאור הקושי העולה מלשון החוזה עם התובע, אין אנו עושים צו להוצאות".
