רוי רביבו עושה חיתוך זריז לאחור, בורח מהמגן, ואז, תוך כדי כריעה, שולח עם הימנית החלשה לתקרה של באר־שבע. ואתה לא אומר, כאילו באינסטינקט, וואו, מה היה פה הרגע? אתה גם לא אומר שיש פה הברקה שהרגע לקחה גביע מדינה. אתה כן שואל את עצמך, מה הוא עוד עושה פה? כלומר רביבו. כלומר בישראל.
זה מוזר כי רוי רביבו לא נראה ישראלי. הוא עוף מוזר בכדורגל המקומי. טווס צהוב צוואר בנוף של הרבה יונים ודררות, שחונים לך בהמונים במרפסת, ומחרבים לך אותה.
לוחם כוכב. או כוכב לוחם. לא ברור מה קודם. מה שבטוח זה שאצלנו זה לא הולך ביחד. זה נגד הטבע של הכדורגל הישראלי. אם אתה עילוי, נגיד כמו רביבו האבא, אתה לא יכול ללכלך את הרגליים. את אבק הכוכבים אתה לא מפזר בחצי המגרש שלך. בטח לא מבזבז על גליץ'. אומרים שזה יורד לך מהמשכורת. והנה ההוא מהעמדה הכי כפוית טובה, הכי אפורה, מטייל ברחבות היריב לא פחות משלו. את ההגבהות משאירים לו. חלוצים, מהקבוצה שלו, עוזבים לו כדור באזור המסוכן. לא בא לי לקדוח עם קלישאות 30 אחוז מדויקות כמו "לא העמדה עושה את השחקן אלא הפוך". נסכם רק שרביבו ניצח את העמדה. אני מודה, אני חולה עליו. יותר משאהבתי את האבא. איזה מין בן אדם חולה על מגן שמאלי? זה לא רחוק מלהתאהב באלונקאי. להתפעל משריר הזרוע האחורית. אבל הילד הזה, באמא, לא רק משאיר זיעה על הדשא. הוא גם משאיר את כל הגינונים שמחריבים את הכדורגל שלנו. כמגן הוא רודף אחרי חלוצים פחות מוכשרים ממנו. אתמול זה קרה דקה אחרי שנתן גול של גביע.
אז כן, מה הוא עוד עושה פה?
הכוכב הבלתי נגמר
אי שם באמריקה, באינטר מיאמי נגד פילדלפיה, לאו מסי ירד השבוע מדדה מהדשא. הדיווחים על האירוע המדובר כללו אבחונים רפואיים. לא של השחקן. של המצב הלבבי של האומה הארגנטינאית. איך אומרים, המנגלים שם עמדו מלכת.
הפנומן יהיה תכף בן 39. והוא עדיין הפנטזיה הרטובה של ארגנטינה. כמו שכריסטיאנו רונאלדו עושה את זה עדיין לפורטוגל. כמו שניימאר לברזיל. וכמו שלוקה מודריץ' לקרואטיה. מה זה אומר?
כאילו, חוץ מזה שנדפוק על הממיר כי המונדיאל יראה לנו על הילוך איטי. או חוץ מזה שעל הדשא יסתובבו, על קלנועיות, כל מיני וטרנים עם עיטורים ודרגות? או חוץ מזה, שנריח משחת "בן גיי" מהטלוויזיה, בהפרש 11 שעות מארה"ב, ונאשים עוד פעם את הממיר.
אני מניח שזה אומר משהו עלינו, אוהדי הכדורגל. הרי מאמני הנבחרות הנלחצים ממהרים לספק את הסחורה שהכי נמכרת. ואנחנו נוסטלגים ונאחזים בשמות הגדולים. וארגנטינה, מה לעשות, עדיין לא יצרה את מספר 10 הבא שישלח ליציע את מסי.
זה אומר גם עוד משהו: עולם הכדורגל לא למד מקרואטיה של היורו האחרון, שהגיעה לגרמניה כאילו יצאה לטיול גמלאים של החברה להגנת הטבע עם סנדוויצ'ים גבינה - והתרסקה. עזבו עולם. קרואטיה לא למדה מקרואטיה. חוץ ממודריץ' בן ה־40 יגיעו למונדיאל איוון פרישיץ' (37), אנדריי קרמאריץ' (34) ומטאו קובאצ'יץ' (32). שיהיה להם בהצלחה עם חדר הלבשה שנראה כמו תור לבדיקת דם בשבע וחצי בבוקר. ובינתיים תכינו תה עם לימון: מונדיאל הווטרנים מתקרב בצעדי ענק. כלומר על הליכון.
אולי די?
כמה אפשר לשמוע על פרשת הריגול בסאות'המפטון? כל שתי דקות הסתעפות. ברור לכולנו שזה לא ייגמר עד שיתברר שמאחורי התקרית עומד המוסד, נכון?
