לפני כמה שבועות, כשרוני לוי ישב בבית והמתין להצעה הנכונה, שאל ברק יצחקי חבר משותף שלו ושל לוי, האם המאמן בדרך למכבי נתניה. כשנענה בשלילה, אמר יצחקי בחיוך מהול בחשש: "טוב, בטח עד שאנחנו נשחק נגד נתניה, הוא כבר יעמוד שם על הקווים".
לא רק שיצחקי צדק בתחזית שלו, אלא שהתהייה שליוותה אותה הייתה מוצדקת לחלוטין מבחינה מקצועית: ארבע פעמים פגשה בית"ר ירושלים של יצחקי את הפועל חיפה של רוני לוי - שלוש פעמים גבר לוי על יצחקי, ורק פעם אחת ניצחה בית"ר. מאז תחילת השבוע, בירושלים מדברים על המשחק הערב (20.30) בנתניה במונחים ברורים: "יש לנו את רוני לוי על הראש".
הקשר בין יצחקי ללוי הוא סיפור אהבה מקצועי ארוך שנים. מאמן בית"ר זוכר מצוין איך הוגלה ממכבי ת"א בעונת 2010/11, נחת באנורתוזיס פמגוסטה הקפריסאית תחת שרביטו של לוי, וקיבל ממנו את הבמה שהחייתה לו מחדש את הקריירה. השבוע, כשלוי החמיא ליצחקי במסיבת העיתונאים ואמר כי "לבית"ר יש מאמן מצוין, אחד הטובים בארץ", החזיר לו יצחקי: "אולי לא רואים שאני מסמיק קצת, אבל לקבל מחמאה מאחד המאמנים הכי מעוטרים בישראל זה מדהים. כל הזמן קשה לשחק מול הקבוצות שלו, שהן מאומנות מאוד. זכיתי גם להיות שחקן תחתיו".
חבר משותף של השניים הסביר השבוע את הדינמיקה: "יש הערכה ואהבה הדדית ענקית ביניהם. ההגעה לקפריסין הייתה עבור ברק צומת מאוד חשוב, ורוני היה שם בשבילו. מצד שני, רוני מאוד מעריך את ההתנהלות של ברק בבית"ר; כמי שהיה שם, הוא יודע כמה הג'וב הזה תובעני. אבל הערב בנתניה, האינטרס המקצועי ישים את היחסים בצד. שניהם חייבים לנצח: רוני כדי לשמור על סיכוי לפלייאוף העליון, וברק כדי להישאר בתמונת המאבק על האליפות".
גם מקל וגם גזר
רוני לוי שהגיע לנתניה לפני חמישה שבועות וחצי אינו שונה מקצועית ממה שהורגלנו לראות ממנו - הוא נותר אותו מאמן קשוח, קפדן וטקטיקן ללא פשרות. אבל, וזהו אבל גדול, בגיל 59 מדובר בגרסה הרבה יותר מכילה וקשובה ממה שלוי הקפיד להציג לאורך השנים בקבוצות השונות שבהן אימן. כבר באימון הראשון שלו בנתניה, נתקל לוי בסאהר תאג'י מנהל ויכוח קולני עם מנהל הקבוצה על כך ש"לא סופרים אותו" ודרש שחרור מיידי. לוי הישן היה כנראה מתעלם מהסיטואציה או קונס את השחקן שבחר לנהל את קרב הצעקות הזה על המגרש ולא בחדר סגור. במקום זאת, לוי קרא אליו את תאג'י בסיום האימון, הניח יד על כתפו ואמר לו: "מבחינתי הדף הוא חלק וכולם יקבלו הזדמנות שווה. הגעתי בלי דעות קדומות ואם תוכיח את עצמך - תקבל צ'אנס". הבעיה עם תאג'י היא שהוא סובל מפציעה כרונית, וגם השיחה עם לוי לא מנעה אותו להמשיך לפלרטט עם הצעות אחרות ולהיות נרגן מהעובדה שהוא לא מקבל שחרור.
במקרה אחר, שחקן הנוער דניאל אטלן ביקש מלוי כדור שנבעט לכיוונו בסיום אימון. לוי ענה בסירוב קצר והמשיך ללכת, מה שגרם לסובבים לחשוש ש"רוני סימן אותו". בפועל, לוי מקדיש לאטלן תשומת לב מיוחדת בכל האימונים, מסביר לו דגשים ומטפח אותו, למרות שטרם העניק לו דקות משחק. במקביל, הוא מינה את מאור לוי, כארם ג'אבר ועוז בילו כקפטנים שלו והעניק להם סמכויות משמעת שבעבר לא היה חולק עם איש: "שחקן שמאחר - אתם קובעים לו את הקנס ומעדכנים אותי. אני לא מתערב, רק רוצה דיווח".
מי שמכיר את לוי יודע שהרצון שלו לשלוט בכל פרט נוגד לחלוטין את ה"פיילוט" הזה. זה כמעט מדע בדיוני אצל מאמן שכוכבים כמו יניב קטן, יוסי בניון וערן לוי העידו שסבלו ממנו לא פעם. לוי החדש מנהל שיחות רכות יותר; לעוז בילו הוא אמר אחרי הניצחון על חיפה: "נהניתי לראות אותך. הבנת שלא חייבים רק לכבוש כדי לעשות משחק טוב. עבדת טקטית מצוין ואם תאזן בין ההתקפה לשאר הדברים - תגיע רחוק".
"אני מכיר את רוני מגיל שבע, ויודע עד כמה שהוא פדנט, חרוץ וקפדן. אין ספק שבשנה־שנתיים האחרונות הוא השתנה", אומר שחקן העבר רונן גבאי. "רוני יודע היום להיות יותר פתוח לשחקנים, להכיל, הוא יודע שיש דור חדש של כדורגלנים שאי־אפשר ללכת איתו רק בשיטת המקל ולכן הוא משחרר קצת, ומנווט את הדברים בצורה יותר רגועה וקשובה. בצד זה, אם מישהו יעבור איתו את הגבול, רוני הישן והקשוח יתעורר. אנשים לא מבינים שאתה לא יכול לשרוד כל כך הרבה שנים בכדורגל בלי להיות גמיש ורוני כל כך חכם שהוא יודע להתקדם עם הזמן וזה אומר לא רק מודרניזציה מבחינת כדורגל, אלא גם לדעת שבעולם החדש צריך להיות פחות רס"ר.
"זה לא גורם לו להיות פחות בשליטה, אם כבר יותר. כולם בעיר הזו שמחים שהוא המאמן. פלייאוף תחתון מבחינת נתניה זה 'אוי ואבוי', אבל אם נסיים את העונה הסדירה מחוץ לשישייה הראשונה לדעתי זה לא תיק של רוני, כי לפניו היה פה ברדק שלם והוא היה צריך לסדר אותו".
נתניה במקום פורטוגל
גם לוי עצמו עבר תהליך אישי. לאורך השנה הוא סירב להצעות מיואב כץ לחזור להפועל חיפה. התקופה שם, בה היה צריך להיות המאמן, האפסנאי וזה שדואג ללוח הטקטי בו־זמנית, התישה אותו. לוי של פעם היה בולע את הרוק כדי להישאר על הגלגל; לוי החדש העדיף להמתין. ההצעה מנתניה תפסה אותו בדרך לחופשה בפורטוגל, והוא אמר "כן" כי נתניה היא הבית.
"רוני ידע שהוא נכנס לסיטואציה קשה. אם זו לא נתניה, אני לא בטוח שהוא היה לוקח את זה על עצמו", אומר שחקן העבר פודי חלפון. "רוני שינה גישה, הוא הרבה יותר אנושי ואבהי. רואים את טביעות האצבע שלו ברכש, אם הוא היה מקבל את השחקנים האלה כבר בפתיחת חלון ההעברות הכל היה נראה אחרת, אבל עכשיו אנחנו תלויים בהפועל פ"ת. אנחנו חייבים לתת לו לבנות את נתניה בעונה הבאה". עוד מישהו שמכיר את נתניה היטב, קובי בלדב, מוסיף: "חייבים להשאיר את רוני, כי סוף־סוף יש למועדון בעל בית מקצועי שיודע להכניס את העסק למסלול הנכון".
עם זאת, מבחינת לוי אין הנחות. אחרי הניצחון 1:4 על מכבי חיפה, כשכולם היו באופוריה, הוא הזהיר את השחקנים: "שאף אחד לא יחשוב שאפשר להוריד את הרגל מהגז. הכי מסוכן זה שתעופו על עצמכם". כשנתניה הפסידה שבוע לאחר מכן להפועל ת"א ושמע שחקן אומר "נתנו הכל, לא נורא", לוי זעם באסיפה: "אוי ואבוי לכם שתחיו בתחושה שאפשר לקבל הפסדים בשוויון נפש. אני לא ישנתי כל הלילה. אנחנו פה כדי לנצח, לא כדי להיות מרוצים מעצמנו".
לוי יודע שפחות מניצחון על בית"ר והפלייאוף יתרחק, אך הרזומה שלו בחודש האחרון - שבע נקודות מתוך 15 בקבוצה מרוסקת - מראה על שינוי כיוון. כפי שמסכם אוהד הקבוצה טל ברמן: "אנחנו מחפשים יציבות ומקווים שרוני יביא לנו את זה. אם לא נהיה בפלייאוף העליון זו תהיה אכזבה, אבל צריך לתת לו לבנות את העונה הבאה. אי־אפשר עם התחלופה האינסופית בנתניה, מה גם שהוא שם והוא אוטוריטה. אם ייתנו לו את השקט והכלים, הוא יידע להוביל אותנו לאן שמגיע למועדון ולנו האוהדים להיות - הצמרת הגבוהה".
