חזותו מחוץ למגרש – משקפי הראייה, הבלורית הנערית, הגובה (1.76 מטר), כמו גם ההשקעה שלו בלימודי חברה וחינוך בקריה האקדמית אונו – אינם מעידים אפילו ברמז על דמותו של דן גלזר ברגע שהוא עולה בנעלי כדורגל על כר הדשא.
מכבי ת"א עשויה לזכות הלילה רשמית באליפות שנייה ברציפות, כשתתארח הערב (שלישי, 20:50) בסמי עופר אצל הפועל חיפה, ובמרכז העניינים – תרתי משמע – ניצב הקשר הבלתי נלאה שלה. מלך התיקולים של הליגה, הלוחם עם הסכין בין השיניים, הכספית שנעה בין ההגנה להתקפה, הקשר האחורי הבודד שעובד עבור כולם.
לאורך חמישה קייצים הגיע גלזר למחנות האימון של מכבי ת"א, ובכל פעם מחדש נופה מהסגל ונאלץ לחפש קבוצה אחרת, למרות שהיה אחד השחקנים המשמעותיים בקבוצת הנוער האיכותית של המועדון, במחזור בו שיחקו גם יונתן כהן (שלמד איתו מכיתה ו' בבית הספר ליידי דייויס), מתן חוזז ושחר פיבן.
הילד משכונת תל ברוך, שגדל בקריית שלום, הוחזר פעמיים לקבוצת הנוער, נשלח להתחשל בבית"ר ת"א/רמלה והושאל לבני־יהודה ולמכבי נתניה, עד שבקיץ שעבר הגיע ולדימיר איביץ'. המאמן הסרבי החליט לא לוותר עליו, וגלזר הפך לקשר האחורי הטוב בליגה. גם מאמן הנבחרת אנדי הרצוג לא נותר אדיש.
את התמיכה מהבית הוא מקבל מהאם הילית, עובדת סוציאלית, ומהאב דביר, איש עסקים. אחיו הצעירים, התאומים עמית ותמיר, הם שני בלמים מוכשרים בפני עצמם שגדלו במכבי ת"א והחלו במסלול דומה לזה של האח הבכור, כשהושאלו לבית"ר ת"א/בת־ים.
בנאדו לא ספר, דראפיץ' קידם
עכשיו במכבי ת"א כבר לא יוותרו עליו בקלות, על רקע ההתעניינות מחו"ל. קבוצה בכירה מליגת המשנה באנגליה כבר פנתה אליו, והיו גישושים גם מגרמניה ומבלגיה. גלזר חתום על חוזה לעונה נוספת (ואופציה לעוד אחת), ללא סעיף יציאה.
אחרי אחד האימונים הראשונים שלו בבוגרים הצהיר גלזר: "אני רוצה להגיע למעמד של גל אלברמן במכבי ת"א". השניים לא הספיקו לשתף פעולה על המגרש, אבל הצעיר שעלה מהנוער עקב אחרי הקשר הוותיק, בעיקר ההשתלטות שלו על כדור והדיוק במסירות הארוכות.
המנטור שלו מגיל 16 היה אבי נימני. מעבר להיותו סמל בצהוב, נימני שימש כסוכנו וסייע לו בתקופות המעבר הקשות. "תזכרו טוב מה אני אומר לכם", אמר נימני בפגישה עם דן ואביו כשהילד היה בן 16, "עד גיל 22 דן יהיה אחד הקשרים הכי טובים בליגה".
בבני־יהודה, לה הושאל בחוזה לשנתיים, אימן אז אריק בנאדו שלא זיהה את הפוטנציאל. גלזר, שלא נספר אפילו במשחקי האימון, הוא לא מסוג השחקנים שייכנס לחדר המאמן וישאל לגבי מעמדו. אחרי חודש וחצי בלבד בהם קירטעה הקבוצה בלעדיו, הוחלט לשחררו. הוא חזר לבית"ר ת"א/רמלה מהלאומית, שם הפך לשחקן המרכזי. זו הייתה עונת הפריצה, עם שמונה בישולים ושני שערים, כשבמקביל החל לשחק בנבחרת הצעירה. את הקמפיין סיים עם סרט הקפטן על הזרוע.
וכך הוא חזר לאימוני הקיץ בקבוצה־האם, באמונה שיצליח להשתלב בסגל של המאמן ג'ורדי קרויף, אלא שבמהלך מחנה האימונים שוב טפחה המציאות על פניו. "אתה לא תשחק אצלי הרבה", בישר לו קרויף. "אילו הייתי אביך, הייתי מייעץ לך ללכת שוב להשאלה".
מי שקפצה הפעם על המציאה הייתה מכבי נתניה של סלובודן דראפיץ', אחד המאמנים להם גלזר חייב את קידומו הגדול. לראשונה בקריירה הפך גלזר לשחקן הרכב קבוע בליגת העל. יחד עם עלי מוחמד, ניקו אולסק ואביב אברהם הוא הרכיב את אחת מחוליות הקישור האחורי הטובות בליגה. דראפיץ' ושי ברדה לקחו את גלזר כפרויקט אישי, וקצרו את הפירות בגדול. גם מכבי ת"א.
השיחה המכוננת עם איביץ'
אחרי העונה המצוינת בנתניה גלזר כבר לא נקרא להשתתף במחנה האימונים, אלא הפעם הודיעו לו שיוחתם על חוזה חדש במכבי ת"א. במחנה עצמו הוא אמנם התקשה, כשתופקד כבלם וכמגן, אבל אז באה השיחה עם איביץ'.
זה קרה לפני המשחק הראשון במוקדמות הליגה האירופית, נגד פיוניק ירבאן בארמניה, כשדור פרץ נפצע בכתפו והושבת. המאמן הסרבי הציג בפני גלזר קטעי וידיאו מהדרבי במסגרת גביע הטוטו, שם הציג יכולת מצוינת, ואמר לו: "אתה פותח מחר בהרכב. אני עוקב אחריך כבר שלושה חודשים ואין לי ספק שתיתן משחק מצוין". גלזר הבין שסוף־סוף יש במכבי ת"א מאמן שמחזיק ממנו.
העונה הוא כבר הפך לבורג המשמעותי ביותר באליפות, הפנים שלה. לא וירטואוז אבל יעיל, לא עושה פעולות יוצאות דופן אך חרוץ ואגרסיבי. בולדוג אמיתי.
איביץ' שינה לו תפקוד: קשר אחורי יחיד, כשלפניו משחקים אייל גולסה ודור פרץ או דור מיכה. זו העמדה הקלאסית מבחינתו. במרחב ההגנתי הוא רץ לשני הצדדים, ומזין את החלק הקדמי בכדורים. גלזר הפך לאופציה הראשונה לקבלת כדורים מהמגינים, שיפר מאוד את הדיוק במסירה, ויחד עם גולסה הוא השחקן שעובר את המרחקים הארוכים ביותר בקבוצה (11.5 ק"מ בממוצע למשחק). הוא אחד השחקנים שמקבלים הכי הרבה דקות תחת איביץ'.
לא בכדי אמר עליו המאמן הסרבי (שאינו ידוע כמחלק מחמאות), אחרי שהצטיין במשחק העונה האחרון מול מכבי חיפה: "לגלזר יש אופי מצוין. הוא שחקן טוב מאוד שנלחם ועובד קשה. הוא הוכיח את עצמו בשנתיים האחרונות, ומה שטוב בו זה שיש לו עוד הרבה מרווח לשיפור. מכיוון שהוא חכם, הוא גם יכול לעשות את זה".
העונה, אחרי שערך כבר שבע הופעות בנבחרת הבוגרת, התחזקו אצלו גם הביטחון והכריזמה במגרש. בזה היה אפשר להיווכח במשחקים ללא הקהל בתקופת הקורונה, שם נשמעו צעקותיו כדי לכוון ולדרבן את חבריו. כמו איתי שכטר ושרן ייני שמהם, לדברי גלזר, הוא לומד לעצב את דרך המנהיגות שלו.
העונה הוא כבר הפך לבורג המשמעותי ביותר באליפות, הפנים שלה. לא וירטואוז אבל יעיל, לא עושה פעולות יוצאות דופן אך חרוץ ואגרסיבי. בולדוג אמיתי.
