הדמעות בעיניים של סדריק דון (21) בסיום משחק הניצחון של הפועל ירושלים על עירוני טבריה בשבת, כשהקהל והשחקנים נפרדו ממנו, היו אותנטיות לגמרי. עבור דון, שהגיע בגיל 18 לישראל מהאקדמיה לכדורגל באבידג'אן שבחוף השנהב, הפועל ירושלים הייתה בית שגידל וטיפח אותו.
האמת היא שהקשר לא הרשים בקבוצת הנוער, אבל כשעלה לבוגרים - כבר בהופעה השנייה שלו הוא כבש שער שוויון נגד קריית־שמונה. שי אהרון וזיו אריה התמוגגו ודיברו ביניהם שהילד יצמח להיות כוכב גדול, ושבקרוב מאוד הפועל ירושלים תהיה קטנה עליו.
דון היה מחובר להפועל ירושלים בכל רמ"ח איבריו. בסיבוב הקודם הוא התעקש לשחק עם סד פלסטיק על ידו השבורה, למרות איסור של רופא הקבוצה, בנימוק שמצב הקבוצה חמור ושהוא לא יכול לשבת בצד. הוא מוסלמי אדוק, שלא מכיר את חיי הלילה בעיר מבחירה, בחור צנוע ורגיש שנפגע אם הוא לא מקבל קרדיט או שמרימים עליו את הקול. מאז התקרית עם אריה לפני שבועיים וחצי בחדר ההלבשה, נדמה שמשהו בו כבה. למאמן, חייבים לציין, יש מניות רבות בהתקדמות של השחקן, אבל ספק רב אם דון יתגעגע אליו לנוכח הנתק ששורר ביניהם מאז שאריה לעג לו לטענתו.
במכבי חיפה ניצלו את ההזדמנות ואתמול הושלמה עסקת העברתו תמורת 1.5 מיליון יורו עבור 70 אחוז מכרטיסו, והוא צפוי להשתכר כ־350 אלף יורו לעונה בחוזה עד שנת 2030. על פניו, למכבי חיפה שהשקיעה מיליונים ברכישתם של גוני נאור וליאור קאסה מהפועל ירושלים ונכשלה איתם בגדול, היו את כל הסיבות לחשוש מעסקה כזו. אלא שדון הוא לא קאסה ולא נאור, הוא הרבה יותר ורסטילי ואיכותי מהם ויש לו באמת את כל הנתונים להיות הדבר הגדול הבא.
"העסקה הזו טובה בעיקר לסדריק, ברמה הכלכלית ומבחינת ההתקדמות למועדון גדול, צריך לקוות שהוא יקבל את ההזדמנות", אומר מישל דיין, אגדת עבר של הפועל ירושלים ופרשן ברדיו ירושלים. "ראינו מה קרה לשני השחקנים שעברו מהפועל ירושלים למכבי חיפה. לסדריק יש יותר סיכוי להצליח שם, כי הוא יותר מגוון. הוא עשה בירושלים דברים יפים ויכול לשחק בכמה תפקידים. המבחן שלו יהיה להוכיח שהוא שווה את הסכום ששולם עליו, ולשכנע את ברק בכר שהוא עדיף על שחקנים אחרים שיש לו בחלק הקדמי".
געגועים לחיבוקים חמים
מכבי חיפה פיספסה בשנים האחרונות יותר מדי שחקנים שפורחים בקבוצות אחרות: ירין לוי, זיו בן־שימול, טימוטי מוזי וירדן שועה מבית"ר ירושלים, קינגס קאנגווה שהיה מועמד לירוקים ואפילו מאור לוי במכבי נתניה. עסקת דון אמורה לשבור את המעגל ולהחזיר את חיפה לימים שבהם הייתה רוכשת שחקנים בכושר רגע לפני הפריצה שלהם. דון הוא לא מספר 10 קלאסי שחיפה כל כך משוועת לו, וגם לא מכונת שערים ובישולים כמו דיא סבע. הוא מצטיין בפרמטרים אחרים לגמרי: נע ללא הפסקה בלי כדור, יודע להגיע לאזורים המסוכנים עם דריבל מצוין, בלתי צפוי לגמרי ויכול לשחק כשקשר 8 או 10, בכנפיים או קרוב מאוד לחלוצים במערך של 4־4־2 או 4־3־3.
בקיץ האחרון, כשהפועל ירושלים דחתה הצעה מטורקיה על דון, אהרון אמר לסוכן שניסה לתווך בעיסקה שהמחיר הוא לא פחות מ־1.5 מיליון יורו עבור 70 אחוז מהכרטיס. כשהסוכן ניסה להתמקח, ענה לו המנהל המקצועי: "אין שחקן עם פוטנציאל כל כך גדול בכדורגל הישראלי. עם מה שדון יודע לעשות, המחיר הזה הוא מציאה". הכוונה של אהרון הייתה שמדובר בשחקן שלא מפסיק להתפתח. מישהו שיכול בקלות להגיע לרמה של דור פרץ ממכבי ת"א או של מוחמד אבו־פאני, שכולם בסמי עופר מתגעגעים אליו.
כל זה תלוי כמובן בתנאים שחיפה תעניק לשחקן. סדריק צריך, וכאן הוא עדיין בשלב ההתבגרות שלו, מעטפת שתעניק לו חיבוק. בירושלים הוא זכה להיות בחממה, גם אם זה עלה לקבוצה במחיר של חוסר יציבות. בחיפה אין סבלנות לכלום, אבל אם יידעו לתת לו מרחב נשימה לאורך זמן הם יקבלו ממנו תפוקה שתהלום את המחיר ואת הציפיות. אם יעמדו לו עם סטופר, יהיה להם קשה לראות אותו בא לידי ביטוי.
מדובר בילד מאוד עדין ורגיש, שחולם להצליח אבל זקוק להמון תשומת לב. בחיפה, הליגה של הגדולים, לא בטוח שיקבל את זה, בטח לא במנות הגדושות שקיבל בירושלים.
