אלה ימים סוגים בשושנים לעוז בילו. סוגים בשער מופלא, שעזר לשלוח את ברק בכר הביתה, סוגים בבן בכור שנולד במזל"ט. שבוע כזה אתה סוגר בזימון ראשון לנבחרת. אין ברירה אחרת.
כלומר, יש. הפליאה של מי שסביבו מובנת. עזבו עכשיו, איך זה שעוד קודם בילו לא זומן לנבחרת הבוגרת? הכישרון שלו זועק לשמיים. עם מה שיש לו ברגליים, אפשר לבנות גורדי שחקים. אפשר לסלול מחלפים, אזורי תעשייה, מטרופולינים.
עוז בילו
עוז בילו
הכישרון שלו זועק לשמיים. עוז בילו
(צילום: עוז מועלם)
רק שבהבטחה הזו יש כוכבית, או לפחות שתיים. הוא שחקן פרא. אחד שאתה בוחר ראשון בשכונה, מתוך ידיעה שלא ימסור לך. אחד שבלי להיות שם, ברור לך שהמאמן בילדים א' אמר לו שנדרשים שני כדורים. אחד לו, ואחד לשאר.
אחד שאתה אומר: לפני קפיצה לקבוצה גדולה, לפני נבחרת לאומית, ניתן לו שישלים 90 דקות אצל רוני לוי; ניתן לו שיבין את הקונספט של 11 שחקנים; ניתן לו שיבין שלפעמים הוא שווה גול גם במהלך שבו הוא לא נוגע בכדור; שיבין שכוח הכדרור שלו לא טמון רק בכדרור עצמו, אלא בפוטנציאל הכדרור, בזה שהוא מושך אש; שיבין שהוא יכול, כלומר חייב, להבריק גם בבישולים, ולא רק כשהרוח שורה עליו, כמו נגד בית"ר ירושלים.
את כל זה, את הרשימה שפה, אפשר לסייג. חלקה פחות רלוונטית בעידן רוני לוי. תחתיו בילו נראה בוגר יותר, מבושל יותר, עדיין לא סוגר 90 דקות. אז כן, מותר לשאול: למה בעצם הכישרון בן ה־25 לא זומן לנבחרת, בטורניר שגם ככה נראה גמור, בנבחרת שגם ככה לא סובלת מעודף יצירתיות?

אחריות זה גם לעשות

רן בן־שמעון, סליחה על הבוטות, אתה נראה אדם אנושי ורגיש. וסליחה על הפנייה ערב שני משחקי נבחרת. כנראה שהטיימינג לוקה בחסר. וסליחה על השאלה שאולי תיראה מקניטה מעיתונאי ציני. וסליחה על הסליחות.
אירלנד ישראל רן בן שמעון
אירלנד ישראל רן בן שמעון
למה הוא עוד כאן? רן בן שמעון
(צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)
ובכל זאת מתעניין: למה אתה עוד כאן, כלומר כמאמן הנבחרת הלאומית? להערכתך הצלחנו? התקדמנו? יש לנו משהו חדש להציע במתכונת הקיימת? אתה נוהג לקחת אחריות אחרי אכזבות. אבל אחריות זה גם לעשות.
יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ, סליחה על הבוטות, והטיימינג, וסליחה על הסליחות. ובכל זאת, למה הוא עוד כאן? עד כמה שאני מבין, הסיכוי שנעשה משהו בליגת האומות כבר קלוש. עד כמה שאני זוכר, גם בקמפיינים הקודמים של רב"ש לא העפלנו לשום דבר. עד כמה שכולנו רואים, עדיין אין הגנה, אין התקפה, אין מנהיגים על הדשא.
ממתי משרת מאמן הנבחרת הפכה למשהו שאתה משלים בו קדנציה ויהי מה, כמו הממשלה היוצאת שלנו? קבוצות שלא הולך להן משנות. ורק מאמן הנבחרת, שאחרי שני קמפיינים כושלים הבטיח "קמפיין תוצאתי", מצהיר, בזמן שהוא בעיצומו של כישלון נוסף: "אני חושב שהנבחרת הזו תעפיל ליורו 2028".
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
זוארץ, מה שיש לנו כאן בינתיים אלה משאלות לב. מה שלא קרה עד עכשיו לא יקרה. חבל על הזמן היקר, שיכול לשמש לאתחול הנבחרת. אגב, זוארץ, שמעתי שהתפנה מאמן. מישהו שפעם סירב לקחת את הנבחרת, ובטח מתחרט. לא קרו לו יותר מדי דברים טובים מאז. המישהו הזה זקוק לחופש מהליגה שלנו לטובת אתגר אחר.
כשסבב משחקי הנבחרת הקרוב יסתיים, קוסובו ואוסטריה, ושלב הבתים בליגת האומות יהיה מאחורינו, תעשה לו טלפון, בסדר?